"כשאתה שואל אנשים על הסמים שהם התנסו בהם בצעירותם, לעתים קרובות אתה מקבל תגובה בסגנון: 'הו, ניסיתי הכל... חוץ מהרואין.' ובכן, הסם הזה, זה שכולם נשבעים שלא יגעו בו, שלט בחיי במשך 20 שנה", כך פותח את סיפורו אב לארבעה שחי חיים כפולים, שמספר על חייו בצורה אנונימית ל-DailyMail.
"כשאני מספר לאנשים שהייתי ג'אנקי, הם מדמיינים מישהו ששוכב בתעלה או מזריק בסמטה", הוא משתף, "אבל החוויה שלי הייתה שונה לחלוטין". כמייצר ומתקין דודים מוסמך, הוא הצליח להחזיק במשרה מלאה במשך עשורים ואף לנהל עסק משגשג, למרות התמכרותו הקשה. מה שעוד יותר מדהים הוא שגם בתקופות הקשות ביותר הוא המשיך לאזן את הספרים, לשלם מסים ולייצר הכנסה יציבה.
בעוד שחבריו התמקדו בלימודים, הוא פנה לסמים בגיל צעיר. בגיל 12 כבר התנסה במריחואנה ואלכוהול, ובגיל 14 הפך לצרכן יומיומי. בגיל 15 החל למכור LSD ועזב את התיכון כדי להתחיל לימודים באורך ארבע שנים כמייצר דודים, מקצוע שבו הצליח גם כשהיה מסומם. בגיל 17 עבר לשימוש בסמים תוך-ורידיים, והמפגש הגורלי עם הרואין התרחש בגיל 19.
ההתמכרות הכניסה אותו לכלא, גרמה לו לכמעט מוות של מנת יתר שלוש פעמים והובילה לאשפוזים חוזרים ונשנים במשך שנים. "היו תקופות שבקושי יכולתי לצאת מהמיטה, אבל עדיין הייתי חייב לעבוד אז הצלחתי לגרור את עצמי לשם", הוא מספר. "הבעיה שלי הייתה כשסיימתי לעבוד ב-5 אחה"צ. כשאתה מכור, ככל שיש לך יותר כסף, כך אתה מסתחרר עמוק יותר".
פשיעה הפכה לחלק בלתי נפרד מחייו. הוא גנב סכומים גדולים, כולל 7,000 דולר בפעם אחת, ואפילו גנב מאמו באופן קבוע. בגיל 19 נתפס שודד סניף דואר והורשע. "לא הבנתי שאני פוגע באנשים מנטלית, רגשית ופיזית עם הפשעים שלי", הוא מודה.
ההשפעה של ההרואין על חייו הייתה טוטאלית. "הרואין מקהה אותך. הוא לוקח ממך את כל התחושות עד שאתה חי בענן ערפילי של כלום. אתה לא ממש במציאות; אתה תמיד מנותק. זה מקום ללא כאב, ללא שמחה", הוא מתאר. בני אדם הפכו כמו חפצים בשבילו, והוא היה לגמרי עיוור לנזק שגרם לאהוביו. היום, כשהוא מדבר על התקופה ההיא, הוא מסביר שאחד היתרונות של להיות בהחלמה כל כך הרבה זמן הוא שהוא מרגיש מספיק מרוחק מהאדם שהיה כדי לבצע "בדיקה פורנזית" של מה שהפך אותו למכור מלכתחילה.
בגיל 24 ניסה לראשונה להיגמל ובילה 10 חודשים במרכז גמילה, אך נזרק בשל הפרת כללים. שנה לאחר מכן, בגיל 25, התחתן עם אישה שכבר היו לה שני ילדים, ויחד הביאו לעולם עוד שניים. "היינו אוכלים ארוחת ערב ביחד, מכינים את הילדים למיטה והייתי מקריא להם סיפור לפני השינה. אבל ברגע שהאורות כבו, הייתי לוקח סמים כדי להירגע". הוא היה משלב כדורים, הרואין, קנאביס ואלכוהול מדי יום.
בגיל 29 נשפט לארבע שנות מאסר על שוד מזוין, מתוכן ריצה שנתיים. לאחר שחרורו, כשמצבו החמיר, ילדיו הביולוגיים, שהיו אז בני שנתיים וארבע, נלקחו לבית סבתם. הוא חזר לגמילה למשך שנה, וכמעט השלים שנתיים של ניקיון. אבל כשהיה רק 24 ימים לפני ציון השנתיים, נפל. "קניתי הרואין, בישלתי אותו והזרקתי. בן לילה, המעגל של סמים, שקרים ופשע התחדש".
הנפילה הזו נמשכה כמעט שש שנים, במהלכן איבד הכל - את אשתו, את ילדיו, ובסופו של דבר גם את ביתו. בגיל 40 מצא את עצמו חסר בית, נע בין הוסטלים. נקודת המפנה הגיעה כשעמד על רציף הרכבת, מתכונן לשים קץ לחייו על ידי קפיצה מול רכבת מהירה. "הסתכלתי אל השמיים הלילה וצעקתי לאלוהים שלא האמנתי בו, כשחזיון של הילדים שלי הופיע לפניי. זה היה כל כך חי וחזק שזה החזיר אותי מהסף, כאילו הם אומרים לי: 'אל תעשה את זה - אנחנו צריכים אותך כאן'".
למחרת, הגיע שבור למרפאת גמילה. "הייתי גבר בן 40 שבוכה את חייו ואומר, 'אני הולך למות. אני צריך עזרה'". היום הראשון שלו נקי היה ב-7 באפריל 2011.
כיום, בגיל 54, הוא מדגיש שהעבר שלו לא מגדיר את האדם שהוא היום. הוא מנהל חיים חדשים המבוססים על עקרונות רוחניים, אך לא דתיים. "אני מעודד אמונה של אנשים בכוח גדול יותר, אבל מהו אותו כוח, זה לחלוטין תלוי בך", הוא מסביר.
בתהליך ההחלמה, עבר ניתוח מעמיק של חייו. "עברנו על כל ההיסטוריה של חיי, דיברנו על מערכות יחסים, רגשות, מין, הכל". חלק חשוב מההחלמה היה להכיר בכך שעליו לכפר על מעשיו, ושנשמתו הייתה חולה וזקוקה לטיהור. הוא מבין כיום שההתמכרות נבעה מתחושות של פציעה רגשית, נטישה וחוסר אהבה. "התחושות האלה הן נורמליות, אבל כשאתה לא לומד להתמודד איתן, אתה דוחק אותן למטה ומטפל בעצמך".
היום הוא שיקם את הקשר עם ילדיו והפך לסבא לשלושה נכדים שאינם יודעים דבר על עברו. הוא אדם הגון ואבא טוב, שמונע להיות ההורה הטוב ביותר שהוא יכול. "אחת המתנות הגדולות ביותר של להיות נקי היא שיש לי מערכת יחסים עם הילדים שלי שוב", הוא אומר. הוא מצויד בארגז כלים של אסטרטגיות התמודדות, כולל קריאה, מדיטציה ותפילה. "אני מקווה שמי שקורא את זה יודע שהוא לא לבד", הוא מסכם, "ואולי הסיפור שלי יכול לעורר בו השראה לבקש עזרה ולמצוא את דרכו החוצה מהחשכה".