אליזבת ג', בת 41, מגדירה את עצמה כ"אדם מאוד מיני" ומציינת שאין דבר שמענג אותה יותר מהנאה קטנה אחר הצהריים, במיוחד כשהיא מקבלת על כך תשלום, כך היא מספרת בראיון ל-The Sun. בקריירה שלה המתפרשת על פני שני עשורים כנערת ליווי, היא שירתה מגוון רחב של לקוחות - מפוליטיקאים מפורסמים דרך סלבריטאים שכולנו מכירים ועד אנשי כמורה.

כעובדת מין המרוויחה 100 פאונד לדקה, אליזבת מודה שאיבדה את הספירה של מספר הגברים איתם שכבה, אך היא גאה בכך. "אני מתארת את עצמי כ'פמיניסטית העירומה'", היא מצהירה. "זה אולי שנוי במחלוקת ואנשים רבים לא יסכימו אבל עבודת מין היא מעצימה". היא מוסיפה בביטחון: "אין שום דבר מעצים בעבודה במשרד, להרוויח מעט ולהיאבק לשרוד תוך כדי שמטרידים אותך מינית. בעבודה שלי אני קובעת את הכללים".

למרות תדמיתה כסמל של חופש מיני, אליזבת מספרת על ילדות שמרנית ומוגנת. היא משתפת: "גדלתי בחוות המשפחה שלי בבדפורדשייר. זאת הייתה ילדות די בודדה בכפר ומין לא היה משהו שאי פעם דובר עליו". היא מוסיפה: "בגיל העשרה העניין היחיד שלי היה לעבוד בחווה של אבא שלי - הוא החדיר בי אתיקת עבודה חזקה מגיל צעיר. זה היה בערך בזמן שהתחלתי להתעניין בבנים והסקרנות שלי גדלה ככל שהתבגרתי".

דרכה לתעשיית המין החלה כשהייתה בת 22, כבוגרת אוניברסיטה בתחום העסקים שנמצאה חסרת פרוטה בשנת חופש באוסטרליה. "לא רציתי ללכת ישר לעולם התאגידי", היא מסבירה. "מצאתי את עצמי חסרת כספים ועומדת לעשות טיול, והייתי זקוקה לכסף כדי לטייל". היא ממשיכה: "נתקלתי בהזדמנות לעבוד במכון עיסוי ארוטי בזמן הטיול. תמיד הייתי סקרנית לגבי תעשיית המין וכשההזדמנות הזו צצה, תפסתי אותה".

במכון העיסוי בסידני, אליזבת הרוויחה 1,600 פאונד בשבוע מעיסויים בעירום עם "סוף שמח". היא מבהירה: "לא סיפקתי שירות מלא, שהיה יחסי מין, זה לא היה בהגדרת התפקיד. למרות שלפעמים אם נמשכתי ללקוח, הייתי שוכבת איתו. זו לא הייתה ציפייה, פשוט אולי נסחפתי ברגע." היא מוסיפה: "זה הרגיש כל כך מעצים בשבילי, ועוד יותר לראות את החבילה העצומה הזאת של מזומנים בידיים שלי."

בשנת 2012, כשהייתה בת 29, חזרה אליזבת לבריטניה להשלים תואר שני במשחק. בתקופה זו החלה את דרכה בתעשיית המין. כפי שהיא מספרת: "הייתי צריכה את הכסף לשלם את שכר הלימוד שלי והחלטתי לשדרג מעיסוי ארוטי לסוכנות ליווי מלאה". אליזבת עבדה בעיקר עם סוכנויות שהיו מקשרות אותה עם לקוחות, והתקדמה מסוכנות נמוכה יותר בשולי לונדון לאזורים היוקרתיים של מייפייר, קנסינגטון וצ'לסי.

אליזבת בנתה מאגר לקוחות שהיה מכניס לה עד 3,000 פאונד ליום מעבודת מין, מה שהביא לה סך של מיליון פאונד לאורך שני עשורים. למרות זאת, היא נקטה בגישה זהירה לניהול כספי: "זו תעשייה מאוד לא צפויה", היא מסבירה. "שבוע אחד את יכולה להרוויח אלפי פאונדים ושבוע אחר זה כמו שממה". היא מוסיפה: "הייתי צריכה ללמוד לחסוך באמת את הכספים שלי כשהזמנים היו טובים, כי למדתי להבין שתהיה גם תקופה שקטה". בשיא הקריירה שלה, הודות למאגר הלקוחות הגדל שלה, הייתה לה רשימת המתנה של שישה חודשים לשירותיה.

אליזבת מדגישה שלא היה סוג מסוים של לקוחות: "כל אחד וכולם משלמים על מין", היא אומרת. "נפגשתי עם רופאים, עורכי דין, יצירתיים, אנשי מלאכה, אפילו כמרים הגיעו דרך דלתותיי - הם היו לקוחות מקסימים במיוחד". לגבי לקוחות נשואים, עמדתה הייתה מעשית: "חלקם היו נשואים, זה לא ממש הפריע לי בסופו של יום אני סיפקתי שירות ואני חושבת שזה לא נכון להטיל את זה על עובדות מין ולהאשים עובדות מין בבגידה של מישהו אחר... אם זו לא הייתי אני זו הייתה מישהי אחרת".

אליזבת נתקלה במגוון רחב של בקשות מיוחדות. היא מספרת על מקרה מעניין: "מקרה אחד שבאמת נחרט בזיכרוני התרחש מיד אחרי הברקזיט... לקוח בא אליי עם חולצה כחולה שעליה היה כתוב 'שמור על רוגע והצבע שמרני'". במקרה אחר, "אחר רצה שאעמיד פנים שאני בהריון וזה היה כמעט כל המפגש. הוא פשוט המשיך ללטף את הבטן שלי, אומר שיהיה לנו תינוק יפהפה ביחד". משחקי תפקידים היו נושא חוזר: "היו לי כמה לקוחות שרצו לעשות משחק תפקידים של דודה ואחיין, זה היה די נפוץ. לעיתים קרובות הייתה גם בקשה שאעמיד פנים שאני החברה של החבר הכי טוב שלהם".

גישה מקצועית וגבולות עם הזמן, אליזבת פיתחה גישה מקצועית ברורה: "מעולם לא הצעתי חוויית כוכבת פורנו... רק חוויית חברה מינית". היא מציינת שרבים מהמפגשים לא כללו יחסי מין: "הרבה מפגשים בעצם לא כללו יחסי מין, מה שעשוי להפתיע הרבה אנשים. רבים פשוט רצו שיקשיבו להם או שיחבקו אותם ואני מניחה שמה שעשיתי הפך לסוג של תרפיה במובן הזה". היא מדגישה שככל שהתבגרה, היא הציבה יותר גבולות והעדיפה גישה "יותר טבעית וחושנית ולא משהו קיצוני".

אליזבת, שכתבה ספר בשם "ללא בושה: למה אנשים משלמים על מין?", מזהה את היציאה עם לקוחות כחוויה השלילית היחידה בקריירה שלה: "לצאת עם לקוח היה מפתה כי לא הייתי צריכה לדאוג לספר לבן זוג פוטנציאלי על העבודה שלי ולהתמודד עם התעללות או בושה... זה נגמר באסון בכל פעם, כי אז הייתי מגלה שהם הולכים ומזמינים מישהי אחרת מאחורי הגב שלי או שזה פשוט לא עבד".

אליזבת גאה בקריירה שלה כעובדת מין, אך נתקלה בביקורת לא מעטה. כפי שהיא מעידה: "איבדתי חברויות בגלל העבודה שלי בוודאות". היא מאמינה שהשיפוטיות והביוש הם חלק מהבעיה בתעשייה: "כי הם דוחפים אותנו לפינות האלה, לצללים האלה ומעמידים פנים שאנחנו לא קיימות - שם אני חושבת שטמונה הרבה מהסכנה".

ב-20 שנות עבודתה כנערת ליווי, אליזבת חוותה רק אירוע מסוכן אחד פוטנציאלי. היא מספרת: "המפגש המסוכן היחיד שהיה לי היה עם קבוצה של סוחרי סמים שהיו להם מצ'טות בחדר שלהם". למרות המצב המאיים, היא מציינת שהם לא איימו עליה והיא הצליחה לשמור על קור רוח.

אליזבת סיימה את הקריירה שלה בתעשיית המין בשנה שעברה, כשהרגישה שהיא "מיצתה את עצמה". כיום היא עובדת בתחום הנדל"ן, לא שותה ומצפה לחיים שקטים יותר. למרות שעזבה את התעשייה, היא תומכת בהמשך קיומה. כדבריה: "זה המקצוע העתיק ביותר בעולם והוא לא הולך לשום מקום" ו"כל עוד יש בני אדם, תמיד תהיה עבודת מין". היא מדגישה שהגיע הזמן ש"נקבל עובדות מין ונבין שהן למעשה חיוניות לחברה ובעצם עוזרות להרבה אנשים", במיוחד עבור "אנשים שהם בודדים, או מתמודדים עם בריאות הנפש שלהם ולעיתים קרובות פשוט צריכים מישהו לדבר איתו".