אם צעירה איבדה את המשמורת על בנה בן ה-13 בנסיבות מורכבות, תוך חשיפת פערים עמוקים במערכת המשפטית. בפוסט שהעלתה ברדיט, במדור r/TrueOffMyChest, היא פרקה את העוול שנעשה לה. "אני לא סומכת על המשטרה", היא מציינת מראש, "לא היו לי חוויות חיוביות איתם מעולם". האירוע החל בעימות משפחתי שגרתי, כאשר בנה המתבגר, המתמודד עם בעיות בריאות נפשית, סירב לנקות את חדרו והגיב בהתקף זעם שגרם לו לברוח מהבית.
באותו יום גורלי, הייתה האם עסוקה בטיפול בתינוקת שצעקותייה, כדבריה, "עוצרות את תפקוד המוח", כמו תינוקות נוהגים לעשות. היא שלחה את אביו של הבן לחפשו בשכונה, תוך שהיא מקווה שהוא יצא לטייל בסביבה. "עכשיו במבט לאחור", היא אומרת, "הייתי רוצה שאתקשר למשטרה מיד". לפתע, המשטרה נכנסה לביתה והודיעה כי הבן עוזב עם אביו. "הבן שלי סיפר לכולם שזרקתי אותו החוצה", היא מספרת.
I lost custody of my son because I didn’t call the police quick enough?
byu/Rewindsunshine inTrueOffMyChest
אביו של הבן העלה טענות קשות: "הוא בדה סיפורים כמו שאני על סמים ומרעיבה את הבן שלי", סיפרה בכאב. השופטת, לדבריה, אף יצאה בדברים תמוהים על "מודעות ציבוריות משנות השמונים", ונראה כי לא קראה את המסמכים לעומק. היא האשימה את האם באדישות, תוך אמירה כי "פשוט הלכה לישון ולא ניסתה לחפש את הבן".
רקע נוסף חשף מערכת יחסים מורכבת ומכאיבה. האם סיפרה על התעללות רגשית וכלכלית מצד אביו של הבן. "איך אני אמורה לנהל משא ומתן עם גבר שתקף אותי, התעלל בי פיננסית ורגשית?", שאלה. היא הדגישה כי שום דבר שעשתה לא היה טוב מספיק בעיניו. יתרה מכך, היא טענה כי הוא אושפז פסיכיאטרית בעבר, למרות זאת זכה במשמורת המלאה.
שירותי הרווחה גיבו את גרסתה. הם המליצו על טיפול משפחתי ושיעורי הורות משותפים, והעריכו כי הבן במצב תקין. "אני 100% מסכימה איתם", היא אומרת, "וביקשתי משמורת משותפת 50/50 כי אני מבינה שהבן שלי כועס ורוצה להיות אצל אביו כי יש לו הרבה כסף וקונה לו כל מה שהוא רוצה".
בית המשפט פסק כי האם תקבל אך ורק ביקורים מפוקחים. "הוא אפילו לא מורשה לדבר עם חבריו או לשחק ב-Xbox", היא סיפרה. יותר מכך, היא חשפה פרט מזעזע: "הם (הגרוש וזוגתו החדשה) אפילו זרקו אותו בערב חג המולד כדי לעסוק במין". הבן, שעומד להגיע לגיל 14, נותר מבודד ומופרד מאמו. ההודעה האחרונה שקיבלה הייתה לב אדום ובקשה לכרטיס מתנה דיגיטלי.
הטראומה הייתה כה עמוקה, עד שבכתה במשך 30 דקות בפני שומר החנייה בבית המשפט לפני שהצליחה להתאושש ולנהוג הביתה. "המטפלים אומרים שזה דבר שכיח אצל בנים שאצים לאביהם הלא יציבים", היא מסבירה. "אני עושה הכל שאני יכולה ומתמודדת טוב. הפיברומיאלגיה שלי אומרת אחרת. אני מותשת".
האם תיארה את המאבק כמתיש מבחינה פיזית ונפשית. "המטפלים אומרים שזה דבר שכיח אצל בנים שאצים לאביהם הלא יציבים", היא מסבירה. "אני עושה הכל שאני יכולה ומתמודדת טוב. הפיברומיאלגיה שלי אומרת אחרת. אני מותשת". היא לא יכלה להרשות לעצמה עורך דין, מה שהקשה עוד יותר על מאבקה. בחנייה, שומר העד למצוקתה, היה עד לבכייה הממושך של 30 דקות לפני שהצליחה להתאושש ולנהוג הביתה. "הבן שלי אפילו לא מורשה לדבר עם חבריו", היא מוסיפה בכאב.
