תגלית מרתקת מלפני 300 שנה חושפת צד בלתי צפוי של אחד המדענים הגדולים בהיסטוריה. סר אייזק ניוטון, המוכר בעיקר בזכות תרומתו למדע באמצעות חוקי התנועה והכבידה, התגלה גם כנביא שהקדיש זמן רב לפענוח קץ העולם. על גבי פיסת נייר משנת 1704, שרבט ניוטון את נבואתו המטרידה: העולם כפי שאנו מכירים אותו יגיע לקיצו בשנת 2060.

בבסיס הנבואה עמדה אמונתו העמוקה של ניוטון בתיאורים המקראיים של האפוקליפסה, ובמיוחד בקרב ארמגדון המתואר בספר ההתגלות. על פי הפרק האחרון בספר ההתגלות, קרב זה יעמת את כוחות הטוב בהנהגת האל מול כוחות הרוע בהנהגת מלכי הארץ, ויסמן את סופו של העידן הנוכחי ותחילתו של עידן שלום חדש תחת שלטון האל.

אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

אייזיק ניוטון (צילום: ויקיפדיה)
אייזיק ניוטון (צילום: ויקיפדיה)

במכתבו המקורי משנת 1704, שנכתב מעל לסדרת חישובים מתמטיים, ניוטון פירט את הגיונו: "הזמן, הזמנים וחצי הזמן הם 42 חודשים או 1,260 ימים או שלוש שנים וחצי, בחישוב של שנים-עשר חודשים לשנה ו-30 ימים לחודש כפי שנעשה בלוח השנה של השנה הקדומה".

הוא המשיך והסביר: "וימיהם של חיות קצרות-חיים שהוצבו עבור שנותיהן של ממלכות חיות, תקופת 1,260 הימים, אם תתוארך מהכיבוש המלא של שלושת המלכים בשנת 800 לספירה, תסתיים בשנת 2060 לספירה".

כפי שמסביר פרופסור סטיבן ד. סנובלן, היסטוריון למדע וטכנולוגיה מאוניברסיטת קינגס בהליפקס, החישוב של ניוטון היה פשוט להפליא ו"לא כלל שימוש במשהו מסובך כמו חשבון אינפיניטסימלי, שהוא המציא, אלא חשבון פשוט שילד יכול היה לבצע".

ניוטון התבסס על המספרים 1,260, 1,290, 1,335 ו-2,300 המופיעים בספר דניאל וספר ההתגלות, ספרים העוסקים בסוף ובתחילת זמנים מסוימים. על פי "עקרון יום-לשנה" שבו השתמש, כל יום בנבואה המקראית מייצג שנה.

נקודת ההתחלה המכרעת לחישוב הייתה שנת 800 לספירה, השנה שבה נוסדה האימפריה הרומית הקדושה. ניוטון הגיע לתאריך זה לאחר מחקר היסטורי מעמיק. בעיניו, אירוע זה סימן את תחילת תקופת ה"נטישה" של הכנסייה האמיתית ועליית הדתות ה"מושחתות", במיוחד הקתוליות שנתפסה בעיני חלק מהפרוטסטנטים ככת. תקופה זו הייתה אמורה להימשך 1,260 שנה.

מכתבו של אייזיק ניוטון שטוען מתי יגיע סוף העולם (צילום: האוניברסיטה העברית)
מכתבו של אייזיק ניוטון שטוען מתי יגיע סוף העולם (צילום: האוניברסיטה העברית)

על פי חזונו של ניוטון, שנת 2060 לא תסמן את חורבן העולם הפיזי, אלא תהווה נקודת מפנה דרמטית. הוא צפה סדרת אירועים משמעותיים: קרב ארמגדון יתרחש, ישו ישוב לעולם בביאתו השנייה, והיהודים ישובו לישראל ויבנו מחדש את בית המקדש. על פי ספר ההתגלות, ישו והקדושים יתערבו כדי להקים ממלכת אלוהים גלובלית שתמשול במשך 1,000 שנים על פני האדמה. הענפים המושחתים של הנצרות יקרסו, והבשורה האמיתית תופץ בגלוי.

למרות הפירוט הרב בחישוביו, ניוטון היה "זהיר בקביעת תאריכים נבואיים", כפי שמציין סנובלן. הוא "דאג שכישלון של ניבויים אנושיים מוטעים המבוססים על נבואה אלוהית יביא את התנ"ך לידי זלזול." ניוטון כתב: "היא עשויה להסתיים מאוחר יותר, אך איני רואה סיבה לסיומה מוקדם יותר".

בנבואה אחרת המתייחסת לשנת 2060, הוא הדגיש: "אני מזכיר זאת לא כדי לקבוע מתי יהיה זמן הקץ, אלא כדי לעצור את ההשערות הפזיזות של אנשים דמיוניים המנבאים תכופות את זמן הקץ, [ו]בכך מביאים את הנבואות הקדושות לידי זלזול בכל פעם שניבוייהם נכשלים". הוא חתם באמירה נחרצת: "המשיח בא כגנב בלילה, [ו]אין זה מתפקידנו לדעת את הזמנים [ו]העונות [אשר] האל שם בחיקו".

מה שעשוי להיראות היום כסתירה היה טבעי לחלוטין בתקופתו של ניוטון. כפי שמסביר סנובלן: "ניוטון לא היה 'מדען' במובן [המודרני] של המונח. במקום זאת, הוא היה 'פילוסוף טבע'".

סנובלן מוסיף: "פילוסופיית הטבע, שהתקיימה מימי הביניים ועד המאה ה-18, כללה לא רק את חקר הטבע, אלא גם את חקר ידו של האל בפעולה בטבע". עבור ניוטון, לא הייתה הפרדה בין דת למה שאנו מכנים כיום מדע. לאורך חייו הארוכים, הוא עמל ללא הרף לגלות את האמת האלוהית - בין אם בטבע או בכתבי הקודש.