זה לא חדש שהתרופות שלנו עושות דרכן אל מקורות המים הטבעיים, אבל רק בשנים האחרונות מתחיל המדע להבין עד כמה התופעה הזו מזיקה ליצורים החיים ששוכנים בהם. מדובר בתופעה מדאיגה שמתרחשת בכל מדינה בה צורכים תרופות, מאחר ומערכות טיהור המים, במתכונתן הנוכחית, אינן מסוגלות לפרק אותן בצורה יעילה.
בפועל, זה אומר שיצורים ימיים נחשפים לכל הכימיקלים שאנחנו צורכים, לאחר שאלו הופרשו למים דרך השתן. אומנם בכמויות קטנות אין עם כך בעיה, אבל כן נגרם נזק רב כתוצאה מחשיפה מתמשכת אל החומרים הללו. לאחרונה למשל, חוקרים בדקו את השפעתם של מים מזוהמים בשארי תרופות אנטי דכאוניות במים על דגים, והתברר שהללו משבשים את חיי המין שלהם והופכים אותם לחרמנים יותר מהרגיל.
במהלך המחקר, ביולוגים מאוניברסיטת מונש באוסטרליה, הכניסו דגים מסוג גמבוזיה מצויה לשתי בריכות - אחת מהן הכילה כמות גבוהה של מים מזוהמים מתרופת פלואוקסטין (פרוזאק), והשנייה הכילה כמות קטנה של המים המזוהמים הללו. הם בחרו דווקא בתרופה זו מאחר והיא נפוצה מאוד במים מזוהמים. המטרה בהכנסת הדגים למים עם הכמות הגדולה של התרופה, הייתה להתחקות אחר השפעת החשיפה המתמשכת אליה.
— Monash Science (@Monash_Science) 18 באוקטובר 2018לדבריו של ג'ייק מרטין, שעמד בראש צוות המחקר, "דגים זכרים ששהו בבריכה עם ריכוז התרופה הגובה בילו זמן רב יותר בחיזור אחר נקבות ובהזדווגות איתן, ביחס לדגים ששהו בבריכה השנייה". מרטין הוסיף שהמחקר מדגיש את ההשפעות של זיהום תרופתי במים על החי הימי. לטענתו, מעט מאוד מחקרים בדקו את ההשפעה של התרופות הללו על בעל חיים בסביבה מבוקרת, שמתחקה אחר סביבתם הטבעית.
"התרופה הזו יכולה לגרום לטווח רחב של תופעות לוואי בבעלי חיים ימיים, כמו לפגוע בהתפתחות שלהם ולשנות תכונות פיזיולוגיות", הסביר מייקל ברטרם, חוקר נוסף במחקר שפורסם בכתב העת המדעי Science of the Total Environment. ברטרם טען שהזיהום עלוה לגרום לשינויים התנהגותיים נוספים, לא רק בהקשר לחיי המין שלהם. במחקר אחר של האוניברסיטה שנערך ב-2017, ד"ר בוב וואנג מצא שאותה תרופה פגעה ביכולת של סרטנים להתגונן מפני טורפים.