חוסר ביטחון, תחרותיות, קנאה או צרות עין. כל אלה ועוד הם חלק מסיבות אפשריות שהעלו בפני כשבחרתי לכתוב על נושא השנאה בין נשים. אפשר לחלוק עלי ולהגיד שאני טועה, ושישנם כיום המון כלים להעצמה נשית וגישות מחבקות, כמו לדוגמה הביטוי "אישה לאישה מלכה" שנטלי דדון הביאה לעולמנו. אבל עם כל זה, זה עדיין לא מספיק.
זה התחיל עוד בתקופת המקרא. רחל ולאה היו שתי אחיות שאהבו גבר אחד - יעקב, וקינאו זו בזו. קנאתה של רחל לאחותה הפכה לשנאה של ממש. ומדוע? לאה הייתה פורייה והביאה ליעקב, אהובן של השתיים, ילדים בזמן שרחל הייתה עקרה. כבר אז, נשים לא ממש ידעו לפרגן זו לזו. מי שצופה בעונה הנוכחית של האח הגדול יכול להבין איך נראה חוסר פרגון בין אישה לאחרת (ומבלי להזכיר שמות, כן?). אז מה בעצם מביא אותנו, הנשים, למקום שגורם לנו לחוש את הביטחון שלנו מתערער ליד אישה אחרת, וגורם לנו לקנא בה או לשנוא אותה?
אפשר לתת כדוגמה מצוינת אם צעירה אחרי לידה שהחליטה שלא להניק את התינוק מסיבות אישיות. איך אפשר להתכחש לעובדה שנשים רבות ינצלו את ההזדמנות כדי לבקר אותה על היותה אם אנוכית? עוד דוגמה בה שנאת נשים באה לידי ביטוי בימינו, היא עבודה בסביבה נשית. אין ספק שאישה תעדיף לעבוד תחת בוס מאשר בוסית, מאותן הסיבות שנשים רבות אינן מצליחות לשבור את תקרת הזכוכית שמעל ראשן כשיש תחושת תחרותיות במקום העבודה. "אני הייתי כאן קודם! מי היא בכלל שיקדמו אותה לפני?", נשמע מוכר?
ובכן, לא צריך להיכנס לפינות אישיות כדי לשנוא אחת את השנייה. אחת יכולה להיות יפה יותר, פרט שיכול לערער את בטחונה של השנייה. אחרת ככל הנראה מצליחה בחיים, מבשלת נהדר, אולי יש לה רכב יוקרתי, טעם נהדר בבגדים או זוגיות מוצלחת שלשנייה אין. אך למה נשים תמיד מרגישות צורך לבקר את האחרת על איך שהתלבשה, על שעזבה את הילדים ויצאה לנופש או על דברים שקורים בשגרה במהלך היום יום?
אנו לא פוגשים מספיק "אחוות נשים" ביום יום וחבל כי אחרי הכל, כשנשים מתאגדות נגד מטרה מסוימת, הן יכולות לפרוץ כל מכשול שיעמוד בדרכן. מנגד, נאמר כי נשים בעלות ערך עצמי גבוה הן דווקא אלו שניתן למצוא אותן מפרגנות לאחרות והן לא מרגישות צורך להשוות את עצמן לאף אחת.
בעיניי, הבעיה העיקרית היא שכנשים, יש בנו דחף מסוים להעביר ביקורת אחת על השנייה ולפעמים בלי סיבה מוצדקת כלשהי. זאת אומרת, אם ובמידה יש אישה יפה יותר בחדר, אין לי כל צורך לבקר אותה על צבע השמלה או על גודל החזה (המוגזם או הקטן מדי), אם התלבשה כמו פרוצה או שהיא מלאה מדי בשביל הגזרה הזו.
וכמו כל דבר בחיים, אף פעם לא מאוחר להפסיק עם שנאת החינם הזו. הכל מתחיל מדוגמה אישית שאנו יכולות להעביר הלאה לילדות, לחברות ולקולגות שלנו.