עצב מהול בשמחה: דירדר פאגן בת ה-40 מלונדון, גילתה בשנת 2011 כי בעלה, בוב בן ה-43, אובחן עם טרשת אמיוטרופית צידית (ALS) - מחלה קשה ביותר הפוגעת בתאי העצב המוטוריים, שבאמצעותם מפקח המוח על הפעלתם של מרבית השרירים הרצוניים בגוף. לאחר שאובחן, נאמר לו על ידי הרופאים כי נותרה לו שנה בלבד לחיות.
"הרגשתי כאילו סלע ענק נפל לי על הראש באותו הרגע ששמעתי את החדשות", אמרה פאגן בראיון ל"אינסידר". בוב היה אהבתה הראשונה. השניים הכירו בלימודי התואר השני שלהם באוניברסיטת אלבני, נישאו לפני כעשור והביאו לעולם שני ילדים.
מאז, איבדה בת ה-40 את התיאבון לכל דבר מלבד אלכוהול ועישון סיגריות. היא בילתה את ימיה בבכי ובתכנון המשך חייה ללא בעלה. לאחר כארבעה חודשים, בנקודת האמצע שבין האבחנה של בוב למותו, החלה פאגן להשלים עם עתידה. בתחילת 2012, הסימפטומים של בן זוגה החמירו והוא כבר כמעט ולא יכול היה לדבר.
כשהבין שזמנו קצר, הוא הציע לה הצעה משונה ולא צפויה - לחפש לה יחד בן זוג חדש. היא סיפרה: "הוא אמר לי 'מגיע לך שתהיי נאהבת כל חייך, למה שתישארי לבד?' ". פאגן החליטה לקחת את הרעיון של בוב בשתי ידיים והחלה להתקרב לעמית מעבודתה, דייב. השניים החלו לבלות יותר זמן יחד, והוא אפילו נרתם לעזור לה בעבודות הבית ובטיפול בבן זוגה הגוסס.
"דייב היה נהדר עם הילדים. הוא התקרב למשפחה ולבוב", סיפרה. לטענתה, בעלה לא קינא לה כלל, אלא עודד את רגשותיה כלפי החבר החדש. הם הפכו למשפחה גדולה ותומכת, ואפילו כשהקיפו את בוב ברגעיו האחרונים, בנה הצעיר של פאגן, היה זה שהציע לדייב להצטרף אליהם לרגע הקשה מנשוא.
בוב הלך לעולמו באוקטובר של שנת 2012, ומאז הספיקה האלמנה לעבור לגור עם דייב. השניים נישאו מאז והם יחד עד היום. "בוב היה אהבתי הראשונה - דייב הוא אהבתי השנייה", סיכמה פאגן.