לרגע בו קמה ממשלה עורכים מפת אירוע, והיא מספרת על עתידה וגורלה. ב-29 בדצמבר בשעה 16:27 הביעה הכנסת אמון בממשלה. בשעה 16:33 הצהיר נתניהו אמונים כראש ממשלת ישראל, ובשעה 17:03 נשבע אחרון השרים. לרגעים אלה מציבים מפות אירוע (מתחום האסטרולוגיה ההוררית), והן מדייקות לנו את הצפוי בתחומים השונים. אז מה צפוי?
לעוד מאמרים בנושא אסטרולוגיה באתר של עמי גוטמן>>>
ממשלת נתניהו השישית לא תהיה דומה לקודמותיה. הפעם הממשלה כאן כדי לעשות שינוי עמוק ומהותי. אם הממשלה הקודמת קראה לעצמה ממשלת השינוי, הממשלה הזו תהיה באמת כזו. המהפכה המרכזית היא במערכת המשפט, ויש בכוונת הממשלה להוציא לפועל את כל התוכניות שלה. מי שחושב שמדובר באיום ריק כדי לגרום לבג"צ לאשר את דרעי כשר, לא מבין שמדובר במשנה סדורה. צפו לפסקת התגברות בנוסח היותר בוטה שלה, לשליטה די מלאה של הממשלה על בחירת השופטים, פיצול תפקיד היועמ"ש, וכן הלאה. ובכל-זאת חלק מהמהלכים ייעשו תוך הידברות מסוימת עם גורמי המשפט, אך תוך ויתור גדול מצדם.
בואו לשדרג את האנגלית שלכם: לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
מערכת המשפט מאבדת מאד מכוחה. אך לא כל מה שהממשלה תרצה לעשות, היא אכן תעשה. הסיבה היא חילוקי דעות גדולים ומשמעותיים בין חלקיה השונים. מחד זו ממשלת ימין על מלא, אך נגלה שיש ימין, ויש ימין. יש גם אגו ומאבקי שליטה. ליריב לוין די מצליח בשליטה שהוא מבקש, ומדובר באדם שלא מוותר על רצונותיו. הוא מחולל מהפכה חוקתית בישראל, וזה ניצחון לשמרנים. לעומת בג"צ, כוח בית הדין הרבני מתחזק, ובכלל זו ממשלה שמקדמת ערכי דת.
אבל הדתיים דווקא לא מרגישים נוח בממשלה הזו, והסיבה היא שהם מסוכסכים בינם לבין עצמם, ושהם לא חיים בשלום עם כל מה שאגפים אחרים בממשלה עושים. בין היתר נראה מאבק מתעצם בין בן-גביר ומפלגתו, לבין ש"ס ובעיקר יהדות-התורה. ראינו כבר מחלוקת בקשר לעליה להר-הבית. זו רק ההתחלה, ובהמשך יהיו ויכוחים הרבה יותר משמעותיים (גם פנים מפלגתיים). נראה גם חוסר הסכמה סביב נושאי להט"ב, באופן שיצמצם מאד את הפגיעה בהם.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
אם קורים דברים נגד קהילת הלהט"ב, הן בנושאים נקודתיים, כמו תקציבים, תכני לימוד ספציפיים, רישום בטפסים, וכן הלאה. ליושב-ראש הכנסת החדש, אמיר אוחנה, לא יהיה קל ונוח בכנסת והממשלה האלו. הוא ייאלץ להתגמש, והוא יעשה זאת בצורה חלקית. הוא בכל-זאת לא תמיד יצביע עם הקואליציה כשאלו נושאים הקשורים לקהילה. אבל הוא לא יפיל את הממשלה, או יהיה שותף עיקרי לכך. אבל הממשלה לא תקצין מהלכים כנגד הקהילה. בן-גביר יאפשר למצעד הגאווה לצעוד, וגם הפגנות שמאל יקבלו אישור משטרה. זו לא הופכת למדינת משטרה שהיא זרוע פוליטית כמו שיש הפוחדים. אם כי כוח המשטרה נחלש כגוף עצמאי.
בכל-זאת ככל שיישאר המפכ"ל קובי שבתאי בתפקידו, הוא והשר לביטחון לאומי ישתפו פעולה בצורה די סבירה. אבל הכוח אצל בן-גביר, והוא יצבור פופולריות כשהוא משיג תקציבים גדולים למשטרה ופיתוח התוכניות שלו למלחמה בפשיעה ושיפור משילות. נראה בעיקר בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2023 את התחזקותו הפוליטית של בן-גביר. לעומתו מי שחווה המון צרות, הוא שר האוצר הנכנס, בצלאל סמוטריץ'. אחת הסיבות המרכזיות היא הוויכוחים בתוך הקואליציה, והוא נאלץ לוותר, ונלחץ למהלכים שאינו מעוניין בהם כשר אוצר.
שר האוצר צפוי למאבק גדול מול ההסתדרות וגורמים דומים, וצפויות שביתות רבות, או הפגנות ומחאות ציבוריות, כמו על רקע יוקר המחייה. נראה זאת בעיקר סביב אביב-קיץ 2023. סמוטריץ' מתקשה לתפקד, והוא גם סובל מבעיות בתוך משרדו, מתיאום בין משרדי, ואולי מתקשה גם בלימוד המקצוע, כשברקע בעיות אובייקטיביות גדולות של משבר כלכלי עולמי. אנחנו נראה את האבטלה מזנקת כבר מההתחלה, אך בעיקר מאביב 2023.
קשיים ילוו גם את שר החוץ אלי כהן, כשסמכויותיו מפוצלות עם השר לעניינים אסטרטגיים, רון דרמר, ועם ראש הממשלה. ברקע כעס של העולם הערבי והמערבי על מדיניות הממשלה ואירועים ביטחוניים שיהיו עוצמתיים. נתניהו, כהן, ודרמר, שואפים לנורמליזציה עם סעודיה. אך בפועל הם נתקלים בבעיות אפילו בהסכמי אברהם הקיימים. כהן צפוי לאכזבות במעמדו הפוליטי, ודרמר צפוי להיכנס לפינות ולהקשיח עמדות, כשהוא ננעל על גישה קיצונית ותקיפה.
מי שעוד מתמודדת עם בעיות היא שרת התחבורה מירי רגב. מצב הפקקים, הכבישים, והתשתיות רק יחמיר. הרכבת הקלה לא מתקדמת כמו שצריך, וגם הפעולות האחרות שלה אינן מייצרות פתרונות לבעיות. בכל-זאת הצלחה מסוימת תהיה לרגב ממרכז קיץ 2023 ועד אחרי החגים. אבל כללית ישנן בעיות תחבורה גדולות, ונראה שהתל-אביבים (והנכנסים לגוש-דן) עלולים להיות מהסובלים העיקריים. יתכן שהיא פועלת משיקול פוליטי שלא מזהה את התל-אביבים כקהל המצביעים שלה, ומזניחה אותם לטובת הפריפריה.
הממשלה עושה מהפכות בכל התחומים. נראה מהפכה בחינוך, בכוחות הביטחון, בנושאי דת, ובתקשורת. הממשלה כבר מבטלת את רפורמת הסלולר של יועז הנדל, אך נראה גם החלשה משמעותית של התקשורת. תאגיד השידור הציבורי "כאן" הוא נפגע עיקרי. נראה שינוי מדיניות (בעיקר של תקציבים) גם במשרדי הבינוי והשיכון, הבריאות, והדתות.
בכלל זו ממשלה שבאה למחוק כל מה שהממשלה הקודמת עשתה. אבל היא עושה זאת בצורה שמתסיסה מאד בעם, ולא בממלכתיות. פעם נבחרי ציבור חדשים היו מיד אומרים שהם ישרתו גם את מי שלא הצביע עבורם. היום הם אומרים "תקפצו לנו". בשני סבבי חילוף ממשלה אחרונים לא ראינו העברה מסודרת וממלכתית של השלטון. לא חפיפה, ולא הרגעת הרוחות בעם. אני מתעכב על הנקודה הזו, כי ישראל נמצאת במשבר פנימי מאד גדול, ונראה את הקיטוב והשסע בעם יגדל באופן שמאיים על אחדותנו.
זה קורה בשני המחנות, ואין מנהיג מספיק אחראי. זהו משבר פוליטי בישראל שיימשך עוד הלאה. ואפילו כשקמה ממשלה, אנחנו גם רואים את חוסר היציבות השלטונית. הממשלה החדשה מיד ביטלה את המס על משקאות ממותקים, כי הם מוחקים את היוזמה של ליברמן. זה על אוטומט, ולא נבחנו הנתונים של ירידה של 25% בצריכת המשקאות המזיקים בעיקר באוכלוסייה החרדית.
בצד השני זה לא יותר טוב. הממשלה הקודמת ביטלה על אוטומט את פרויקט מטוס ראש הממשלה, כנף-ציון, ולא בחנה את ההשקעה שכבר נעשתה על המטוס, והעובדה שהביטול עולה יותר מהמשך הפרויקט. הם היו יותר עסוקים בלהראות שהם לא ראוותנים. אבל הפוליטיקאים שלנו עסוקים בפוליטיקה, ולא בנו. בשני הצדדים מקטבים אותנו, ואנחנו המפסידים. הנקודה הזו מרכזית, כיוון רואים בכוכבים את המשבר הפנימי העמוק בין חלקי העם, וחוסר ניהולו האחראי ע"י המנהיגים. חוסר הסובלנות הבסיסי שלנו נמצא במפת המדינה, והוא האיום הגדול ביותר עלינו כעם. כאזרחים עלינו להימנע הקיטוב ושנאה, ואף לדרוש זאת מהפוליטיקאים. וזה מוביל אותי לדבר החשוב הבא:
הממשלה הזו לא תוציא את ימיה, ולא תמלא קדנציה שלמה. חילוקי הדעות יכריעו אותה, ונראה עוד מאבקים גדולים בישראל שמערערים את היציבות והאחדות בעם. זו לא ממשלה שנופלת מיד, והיא גם תגיע להישגים מסוימים. בעיקר בהתחלה נראה אותה מנסה לפעול למרות המחלוקות. נראה אותה מנסה להטיב עם העם בנושא יוקר המחייה, ובסה"כ בהצלחה מסוימת (אם כי למורת רוחו של סמוטריץ'). אפילו מחירי הדיור צפויים לרדת. אבל היא לא נהנית מיציבות, ובשלב כלשהו היא תתפרק. יתכנו שינויים פוליטיים גדולים ביותר סביב חורף 2024/25. עד שלא נדע להפסיק לעשות דווקא, או להפסיק להחרים, ונתחיל לכבד איש את רעהו (בשני הצדדים), לא נייצר יציבות, לא בעם ולא שלטונית.
בנוסף הממשלה מתמודדת עם משבר ביטחוני משמעותי, ונראה שגם גדלים המתחים בין יהודים לערבים בתוך ישראל. בכלל גדלים מתחים בין דתיים לחילונים, בין ליברלים ושמרנים, ואולי אפילו בין עדות, וכן הלאה. הכיוון הוא קיטוב פנימי לצד קשיים מחוץ. הממשלה לא מקבלת ולא מייצרת שקט, ולכן אינה מתייצבת. לראש-הממשלה זו ככל הנראה שירת הברבור, והוא בתהליך היחלשות משמעותי. נתניהו לא מצליח לשלוט על הממשלה, והכוח לא בידיו. זה עלול להשפיע עליו אישית, והוא מאבד מכוחו (אולי פיזית, אך בטח פוליטית). ישראל עוברת שינויים גדולים, אך הספינה לא יציבה, ושינויים גדולים אחרים יכולים לקרות בהמשך.
מפת האירוע לרגע השבעת הממשלה מראה לנו על דרמה גדולה של ממשלה שבאה לשנות, אך יוצרת הרבה רעש חיצוני ופנימי. תחילה היא תתפקד, אך בהמשך תיפול, ותוביל לעוד שינויים דרמטיים אחרים במדינה. לכל אירוע מכונן בחיינו ניתן להציב מפת אירוע ולספר עתידו. רגע של ראיון עבודה יאמר אם היא יציבה וטובה. רגע שראינו דירה לקניה יאמר אם יש בה בעיות, ורגע היכרות רומנטית יאמר על סיכויי הקשר. זה מה שמראה מפת האירוע של הקמת הממשלה.