קרוב לשנתיים מפרוץ המלחמה באוקראינה, ניכר כי אף אחד מהצדדים אינו מסוגל להשיג הכרעה וכי המלחמה רחוקה מסיום. ד"ר (סא"ל במיל') שי הר-צבי, ראש התחום הבינלאומי והאזורי במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, ולשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים, מנסה להסביר מדוע הנשיא פוטין חש נוח מההתפתחויות בשדה המערכה בחודשים האחרונים והאם תיתכן תפנית במלחמה ב-2024 להכרעה או להסדרה.
לדברי ד"ר הר-צבי, "הצדדים נכנסים ל"פגרת החורף" במצב שונה לחלוטין מזה שהיה לפני כשנה. בחורף הקודם המומנטום היה בצד האוקראיני והיתה ציפייה, כי מתקפת הנגד האוקראינית עשויה לחולל שינוי מהותי בתמונת המערכה. זאת, נוכח ההצלחות של צבא אוקראינה במחצית השנייה של 2022 לשחרר שטחים והתחושה כי צבא רוסיה סובל ממחסור במשאבים, מורל ירוד וחוסר ארגון. השנה המצב שונה ונראה כי המומנטום נמצא בצד הרוסי".
ד"ר הר-צבי מסביר, כי השינוי במצב נובע ממגוון רחב של סיבות. "בראש ובראשונה, מתקפת הנגד האוקראינית נכשלה. הצבא הרוסי הפיק לקחים אופרטיביים ובנה מערך מכשולים יעיל שהצליח לבלום את הצבא האוקראיני. לא רק זאת, היקף השטחים שרוסיה כבשה במהלך השנה היה גדול יותר מהשטחים שאוקראינה הצליחה לכבוש – 587 קמ"ר לעומת 523 קמ"ר. מהצד האחר, רוסיה ממשיכה בתקיפות המאסיביות של מרכזי אוכלוסין ותשתיות אזרחיות בכל רחבי אוקראינה, במטרה לגרום להרס רב ולפגוע ברוח הלחימה של האוכלוסייה האוקראינית".
מעבר לכך, לטענת ד"ר הר-צבי, "המחסור של רוסיה באמצעי לחימה הולך ומצטמצם נוכח הרתימה של התעשיות הביטחוניות הרוסיות לצרכי הצבא, המשך שיתוף הפעולה הצבאי עם איראן לאספקת מטוסי תקיפה ללא טייס והסיוע באמצעי לחימה שרוסיה מקבלת מצפון קוריאה. מנגד, חלה ירידה מהותית בהיקפי הסיוע הצבאי והכלכלי מארה"ב. זאת, בראש ובראשונה, בשל חוסר הנכונות של המפלגה הרפובליקנית לאשר בבית הנבחרים את חבילת הסיוע לאוקראינה בסך של 61 מיליארד דולר".
ד"ר הר-צבי אף טוען, כי "המלחמה בעזה וההסלמה האזורית בכללותה משרתים אינטרסים אסטרטגיים רוסיים. זאת, בראש ובראשונה, בשל הסטת הקשב של ארה"ב לעבר המזרח התיכון. יתרה מכך, הסיוע הצבאי הרחב שארה"ב מעניקה לישראל הינו על חשבון הסיוע לאוקראינה, כגון פגזי 155 מ"מ".
האם תיתכן הכרעה צבאית במהלך השנה הקרובה? לטענת ד"ר הר-צבי, לא נראה שלצבא רוסיה או לצבא אוקראינה יש לפחות בחודשים הקרובים את היכולת לשנות מהותית את תמונת המצב בשטח. למעשה, שני הצדדים נמצאים בסטטוס-קוו מתמשך, כאשר אף צד אינו מסוגל להכריע את הצד השני. הצבא הרוסי ממשיך לספוג אבדות קשות בכוח אדם ובאמצעי לחימה, ובכלל זאת במטוסי קרב ובספינות מלחמה. על-פי הערכות של המודיעין הבריטי, עד כה נהרגו ונפצעו כ-300 אלף חיילים רוסיים. לשם המחשה, ב-9 שנות מלחמת אפגניסטאן נהרגו כ-15 אלף חיילים סובייטיים בלבד. מעבר לכך, בחודשים האחרונים המלחמה זלגה גם לשטחי רוסיה עצמה, כאשר אוקראינה ביצעה מספר תקיפות נגד מרכזי אוכלוסין, כולל במוסקבה, ובסיסים צבאיים".
האם יש סיכוי להסדרה במהלך השנה הקרובה ? לטענת ד"ר הר-צבי, "לעת עתה הפערים גדולים מדי ולא נראה שניתן לגשר עליהם. גם לפני שנה, כאשר היה במצב הרבה פחות נוח, פוטין לא היה מוכן לקבל כל הסדרה שלא תשאיר בידיו את האזורים שהצבא הרוסי כבש בדרום ובמזרח אוקראינה, ובוודאי כיום הוא לא יסכים למתווה כזה, כאשר הוא חש ביטחון עצמי גובר. מנגד, לנשיא זלנסקי אין את הרצון ולא את המנדט הציבורי לוותר על שטחים אלו".
להערכת ד"ר הר-צבי, "חרף הדיווחים על רעיונות בקרב גורמי ממשל בארה"ב ובאירופה בדבר הצורך בהפסקת אש, הרי סביר כי עד הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר 2024, ביידן ימנע מהפעלת לחצים כבדים על אוקראינה לקדם מתווה להפסקת אש, ולכל היותר ינסה לגשש האם מדובר באפשרות ריאלית. בטווח הארוך יותר, שינוי ממשלי בארה"ב טומן בחובו פוטנציאל לשנות מהותית את ההתנהלות האמריקנית. על כן, בשורה התחתונה, לעת עתה נראה כי מלחמת ההתשה המדממת באוקראינה תמשך עמוק לתוך 2024".