סוללת הנציגים והפרקליטים שהביאה המשלחת הדרום אפריקנית הפציצה את ישראל בהאשמות שגבלו ברצח עם מילולי. מה לא שמענו שם? על גופות מבותרות בקברי אחים שכלבים ניזונים מהן, על רצח מכוון של נשים הרות ותינוקות בני יומם מתוך כוונה להשמיד קבוצה אנושית שלמה ולמנוע את התפתחותה, על הגשמת הכישוף של קללת עמלק עתיקת היומין על ידי צעירי ציון צמאי הדם.

טענות לאונס ורצח עם בעזה: הדיון האבסורדי נגד ישראל בהאג
דיווח: ארה"ב ובריטניה פתחו את המתקפה נגד החות'ים, מטרות רבות הופגזו
בכיר דרום אפריקאי מגלה למעריב: כך ישפיע הדיון בהאג על היחסים עם ישראל

הכל בהתרגשות של אידאליסטים לוחמי חרות ושוויון ברוחו של נלסון מנדלה, או ביבושת משפטית שמלבישה על שנאת היהודים והישראלים המוכרת מונחים טכניים מיומנים. אנטישמים מובילים באירופה כמו הגוויה הפוליטית ג'רמי קורבין, ותאומו הצרפתי ז'אן לוק מלנשון, שדווקא עדיין מאד רלוונטי במרוץ לנשיאות הרפובליקה הבאה, הובאו לאחר כבוד כדי לשבח את ההצגה הדרום אפריקנית ה'מבריקה' וסגן שר החוץ הפלשתיני ממש נמס מנחת.

את המילה 'חמאס' אף אחד לא הכיר או הזכיר. שר המשפטים רונלד למולה יכול היה לאיים על ישראל שבכיריה יעברו לטיפולו של בית הדין הפלילי השכן, גם אם אין לו בעיה להמשיך לעשות עסקים עם יהודים. היום אמורה הסוללה הישראלית, בראשותו של פרופסור מלקולם שו, לנסות לסתור את ההאשמות ולהוכיח כי הן לא סיפקו שום ראיה לתכנון מכוון של רצח עם שצריך להוביל לצו על הפסקת הלחימה לאלתר והסכמה לוועדת חקירה בינלאומית.

היא תצטרך לשכנע במיוחד את חבר השופטים שרובם ככולם משוכנעים מראש על עמדותיהם בעבר, כי ההצהרות של השרים המנהיגים הפוליטיים, איום בפצצה אטומית או ריקודי הדבקות של החיילים המבטיחים נקמה בעמלק אינם מבטאים את עמדת המדינה. זו משימה קשה מכפי שהיא נראית במבט מישראל או של אוהדיה. ומוכיחה כי לפעמים החיים והמוות הם בידי הלשון.

וקיים הצד התקשורתי –הסברתי שעורר אתמול תהייה. בניגוד לדרום אפריקה ישראל בחרה בדרג פקידותי-מקצועי למשלחתה, בלי לערב פוליטיקאים כמו הדרום אפריקנים (שהיו נוכחים מבעד להופעותיהם בסרטונים ששולבו במערכת הקטגוריה- ואלי בגלל כך). מה שהוביל לנתק מוחלט ומכוון מהתקשורת הבינלאומית (וגם הישראלית) שציפתה לשווא לתדרוכים או מסיבות עיתונאים- שספק, לפי מה ששמענו, אם יתקיימו גם היום.

דובר משרד החוץ, ליאור חייט, ניסה לעמוד בגבורה בפרץ בהודעות שפרסם, שלא הגיעו לידיעת רבים וגם עם הפגנות התמיכה בחוץ לא היה לנו מזל. בשעה שההפגנה הפרו פלשתינית התארגנה ליד ההיכל לפני התחלת הדיון, כאשר העיתונאים שנכנסו פנימה יכלו עוד לעקוב אחריה, הגיע המצעד הישראלי המכובד כשלעצמו למקום באיחור רב ויכול היה רק לצלם את עצמו, נציגי משפחות החטופים הופיעו במרכז קהילתי בפני עיתונאים אוהדים מעטים תחת שמירה ביטחונית כבדה של חיילים בנשק שלוף.

היום מבטיחים גם מיצג ותפילה חגיגית, אבל קשה לראות איך ניסיונות ההסברה יגברו על הרצון המופגן לדיסקרטיות. למשל, סרטונים קשים מדי לצפייה לא יוקרנו. אתמול היה היום של דרום אפריקה בהאג. האם היום יהיה באמת יומה של ישראל? התשובה החל מאחת עשרה ועד שתיים באולם המיושן של היכל השלום המרהיב של האג.