בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג התחדש היום (שישי) הדיון בתביעה שהגישה דרום אפריקה, שמאשימה את מדינת ישראל ברצח עם במלחמה בעזה ומבקשת הפסקת אש במבצע המתנהל ברפיח. דרום אפריקה מבקשת מבית הדין הבינלאומי להורות על ישראל לסגת באופן מידי ומוחלט מרצועת עזה.
מתקפה ממושכת: אזעקות בלתי פוסקות בגליל בעקבות חשש לחדירת כטב"מים
הקואליציה מתחזקת, נתניהו סוגר את הפער מגנץ | סקר מעריב
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ד"ר גיל-עד נועם טען בתחילת דבריו שהטענות שהעלתה דרום אפריקה במהלך הדיונים אתמול אינן קשורות כלל למציאות בשטח. "המקרה הזה מציג עיוות של המציאות מתוך ניסיון של דרום אפריקה להביא את ישראל לבית הדין הזה על-ידי ניצולו", אמר.
הוא הדגיש כי "דרום אפריקה מציגה תמונה שהפוכה לגמרי מהעובדות ומהנסיבות. האמת צריכה להיאמר, המילים צריכות לעמוד במשמעותן. לקרוא למשהו 'רצח עם' שוב ושוב, לא הופך את זה לרצח עם. חזרה של שקר לא הופכת אותו לאמת".
נועם ציין כי "לחמאס מערכת מנהרות מפותחת ברפיח - כולל כ-50 מנהרות שחוצות לשטח מצרים. חטופים ישראלים מוחזקים שם".
הוא הוסיף: "מאז תחילת המלחמה יותר מ-400 רקטות נורו מרפיח, כולל 120 רק בשבועיים האחרונים. 600 אתרי שיגור זוהו באזור רפיח, רבים מוסתרים בקרבת תשתיות אזרחיות. בני ערובה ישראלים מוחזקים ברפיח על-ידי שוביהם, הכוחות הישראליים הצליחו לחלץ שני חטופים מרפיח. דרום אפריקה מתארת את רפיח כמפלט האחרון לאזרחים בעזה, בזמן שאזרחים רבים ברחו לרפיח. העיר רפיח משמשת כמוצב צבאי חזק לחמאס שמציב איום משמעותי לישראל ואזרחיה.
"דרום אפריקה הזהירה שאם רפיח תיפול - כך גם עזה. שוב, המציאות בדיוק הפוכה. רק בהפלת חמאס ברפיח, הפלסטינים ישוחררו מידיהם של משטר רצחני והדרך לשלום ושגשוג תוכל סוף סוף להיסלל. כל מדינה במצב כזה מורכב הייתה עושה את אותו דבר. ישראל מחויבת לממש את הזכות להגן על עצמה בהתאם לחוק. לשלול מישראל את זכותה הבסיסית זאת תוצאה בלתי נתפסת שתאמר לאזרחי ישראל שהם לא זכאים להגנה ולומר למדינת ישראל שינהגו בה בדרך לא שוויונית".
ד"ר נועם אמר עוד: "ישראל מודעת למספר הרב של אזרחים שמרוכזים ברפיח. היא גם מודעת למאמצי חמאס להשתמש באזרחים כמגן אנושי, לכן הגדודים שלהם שם, לכן חטופים שם. אנחנו לא רוצים להזיק לאזרחים האלה, כמו שחמאס רוצה. זאת הסיבה שישראל נוקטת צעדים כדי להכיל את המצב המורכב הזה. לכן לא היה מבצע רחב ברפיח אלא מבצעים מוגבלים שכוללים מאמצי פינוי ופעילות הומניטריות. האם ניתן לדמיין מצב שבו מדינה לא לוקחת צעד צבאי להגן על אזרחיה שהם תחת אש? האם אפשר לדמיין בית משפט שאומר למדינה שהחוק מונע ממנה להגן על עצמה מהתקפה?
"כשעמדתי כאן בינואר - בני ערובה היו בשבי 100 ימים. זה נראה לי אז בלתי נתפס. והיום, בני הערובה בשבי מעל שבעה חודשים. יותר מ-130 נשים, ילדים וגברים, כולל חולים וזקנים, מוחזקים בעזה 224 ימים בתנאים בלתי-אנושיים. בהם הרש גולדברג-פולין, בן 23 שנחטף בפסטיבל המוסיקה ברעים. ב-24 באפריל חמאס שחרר סרטון של הרש שבו הוא נראה עם יד כרותה שפוצצה על-ידי מחבלי חמאס. הוא חי וזקוק לטיפול רפואי. לא ברור כמה חטופים נרצחו בידי חמאס, בלתי נתפס שהורים רואים סרטון של הילדים שלהם מותקפים על-ידי קהל צמא דם בעזה. בית המשפט הזה קרא לשחרור מיידי של החטופים, אבל זה לא קרה. זאת זכותה וחובתה של ישראל להגן עליהם ועל כל הישראלים בגין הרשע הזה".
הטוען הישראלי האשים את דרום אפריקה בשיתוף פעולה עם חמאס. לדברי ד"ר נועם, "חמאס, שאיתו ישראל נמצאת בעימות, הוא לא צד לדיון הזה. ישראל מעורבת בעימות צבאי עם ארגון טרור ג'יהאדיסטי שפוגע לא רק בישראל אלא גם בפלסטינים. על-ידי ניצול 'אמנת רצח העם', דרום אפריקה מבקשת שוב צווים שיחייבו רק את ישראל ולא את חמאס. התוצאה האבסורדית היא שימנעו מישראל את זכותה להגן על עצמה, וחמאס יהיה חופשי להמשיך לבצע את פשעיו הנוראיים.
"חובתי לומר שיש מלחמה טרגית, אבל אין רצח עם. השופט אהרן ברק (שנמנה עם הרכב השופטים של בית הדין הבינלאומי. א"א) הזהיר בדיוק מזה. הוא כתב 'בית הדין קיבל את הזמנת דרום אפריקה להיות המנהל של סכסוך מזוין ומנצל את האמנה'. זה תקדים מסוכן, במיוחד שאחד הצדדים אינו צד לאמנה. יש לדרום אפריקה מוטיבציה שקוראת מישראל לצאת מרפיח ועזה, היא עושה זאת כדי לשמור יתרון צבאי לפרטנר שלה - חמאס - שהיא לא רוצה לראות שיובס".
ברקע הדיון שמתנהל בבית הדין בהאג, בישראל מדגישים כי גם במקרה של קבלת הטיעונים של דרום אפריקה והוצאת הצו המורה לישראל להפסיק מיד את המלחמה בעזה - החלטה זו של בית הדין באשר עצמה אינה מחייבת. אולם, שני חששות עולים בהקשר זה. הראשוןכי הוצאת צו ביניים הדורש מישראל לעצור את הפעולה הצבאית בעזה יכולה לשמש עילה לפנייה למועצת הביטחון של האו"ם, בבקשה להעביר החלטה מחייבת.
בתרחיש כזה, ישראל תהיה תלויה - לא בפעם הראשונה - בווטו האמריקאי שבמקרה של הפעולה ברפיח לא נראה כמו מובטח לנו אוטומטית. החשש הנוסף הוא כי הצו של בית המשפט הגבוה לצדק יהווה עילה נוספת עבור בית הדין הפלילי בהאג, ה-ICC, להוציא צווי מעצר לבכירים ישראלים.
כזכור, ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה את ההאשמות ברצח העם וכינה אותן מקוממות. ישראל אומרת שהיא עושה מה שהיא יכולה כדי להגן על אזרחים פלסטינים בעזה ומאשימה את חמאס בשימוש בפלסטינים כמגן אנושי, האשמה שחמאס מכחיש.
לאחר סבב ראשון של דיונים על צעדי חירום בינואר, בית המשפט מצא שזה סביר שישראל הפרה זכויות שהובטחו לפלסטינים בעזה במסגרת אמנת רצח העם. שופטים הורו לישראל להימנע ממעשים שעלולים ליפול תחת אמנת רצח העם ולהבטיח שחייליה לא יבצעו פעולות רצח עם נגד פלסטינים.
השופטים גם הורו לישראל לפעול לשיפור המצב ההומניטרי בעזה. בחודש מרץ פרסם בית המשפט צעדי חירום נוספים והורה לישראל לנקוט בכל הפעולות הנדרשות והיעילות כדי להבטיח אספקת מזון בסיסית לפלסטינים בעזה.
דרום אפריקה טענה: "ישראל מסלימה את ההתקפה כנגד הפלסטינים ומפרה את ההנחיות של האג. העובדה שהקהילה הבינלאומית לא פועלת מביא לחוסר כבוד של הדין הבינלאומי. ישראל מבצעת רצח עם שמזעזע את המצפון האנושי. רצח העם הזה קורה בתוך ההקשר של הנכבה המתמשכת. מדובר ב-56 שנות כיבוש לוחמתי ולא חוקי. לפני 7 חודשים לא יכולנו לדמיין שעזה תימחק לחלוטין. כל כיתה ושכונה הושמדה, קיווינו בפעם האחרונה כאן שרצח העם הזה ייפסק. במקום זאת, רצח העם נמשך והגיע לשלב מחריד חדש".
שר החוץ ישראל כ"ץ התייחס למשפט וכתב: "אני מברך את הצוות המשפטי שלנו שייצג אותנו בכבוד ובגאווה בבית הדין הבינלאומי בהאג נגד מחזה הצביעות של דרום אפריקה. כפי שהנציגים שלנו אמרו לצוות המשפטי מדרום אפריקה שמשמשים כזרוע המשפטית של מרצחי ואנסי החמאס - לחזור על שקר אלף פעם לא יהפוך אותו לאמת. אין כוח שימנע מישראל את זכות ההגנה העצמית. נמשיך להילחם בזירה המשפטית, המדינית והצבאית - עד שכל 132 החטופים שלנו ישובו ליקיריהם".