תומאס פרידמן, פרשן הניו יורק טיימס ומקורבו של הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן, פרסם היום (שלישי) טור חריף נגד ישראל, ובו הוא קורא לסיום המלחמה והותרת חמאס כשליט המדיני ברצועת עזה. בפתח דבריו חזר לנובמבר 2022, אז פרסם לאחר תוצאות הבחירות טור שכותרתו "ישראל כפי שהכרנו אותה כבר לא קיימת".
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
"המצב עכשיו חמור עוד יותר ממה שתיארתי", הוא כותב. "לא רק שישראל כפי שהכרנו אותה כבר לא קיימת, ישראל כיום נמצאת בסכנה קיומית. בצל הסכנה למלחמה בשלוש חזיתות, ישראל מובלת על ידי בנימין נתניהו, שמכר את נשמתו לימין הקיצוני במטרה לחמוק מאישומיו הפליליים".
גורם ישראלי בכיר: "יודעים כמה חטופים חיים מוחזקים בעזה"
ביבי בורח מהכלא, גנץ עסוק באחדות והציבור מוסיף שמן למדורה: כך נראית ישראל בעיניים לבנוניות
בהמשך התייחס פרידמן גם לניסיונות הממשלה להעביר את חוק הגיוס: "קואליציית הבלהות נמצאת עכשיו בתהליך שיעניק פטור מגיוס לכל צעיר חרדי, בזמן שצעירות וצעירים חילוניים מותשים משמונה חודשי לחימה. הכוח הצבאי של ישראל נשחק רבות, עד כי אני לא מצליח לתאר תרחיש בו תצליח לנהל מערכה בלבנון".
פרידמן, שדבריו מייצגים לרוב את עמדת הבית הלבן, קרא לביידן להציב לישראל אולטימטום: "הגיע הזמן לומר לישראל שעליה לקבל את התנאי הבסיסי של חמאס, והוא סיום המלחמה ונסיגה מרצועת עזה בתמורה לחזרת כל החטופים הישראלים. עד אז, ישראל לא תוכל לחשוב בהיגיון".
"זה מה שישראל הייתה צריכה לעשות בשמונה באוקטובר: לעצור ולחשב מסלול מחדש. במקום זה, היא עשתה בדיוק מה שחמאס ואיראן רצו שהיא תעשה. בדומה לארצות הברית אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר, ישראל שקעה למלחמה אינסופית ללא תוכנית יציאה".
לדבריו, אין ברירה אלא להותיר את חמאס על כנו בעמדות השלטון ברצועת עזה: "האלטרנטיבות הן גרועות בהרבה, והרעיון של נתניהו בנוגע לכוח פלסטיני מושלם שאינו מקושר לחמאס או לרשות הפלסטינית הוא פנטזיה מוחלטת".
הוא מגיב מראש לביקורת שתופנה כלפיו על דברים חריגים אלו: "תשאלו אותי, אתה תתן לסינוואר לצאת מהמנהרות ולחזור לשלטון? והתשובה שלי היא כן – לעת עתה. ביום שבו הוא ייצא מהמנהרות הפלסטינים ירצו לסגור איתו חשבון, ואם לא – אז הוא יהיה האחראי הבלעדי לשיקום הרצועה, ש-70% מבתיה נחרבו.
"אם התשתיות לא יעבדו, חומרי בניין לא יגיעו או השמש לא תזרח – זאת תהיה אחריותו של סינוואר, ולא של ישראל", הוא מסכם. "אם להסתכל על ההיסטוריה של הסכסוך, מאז ראשית המאה ה-20, היא מורכבת מסבבים של רגיעה, לחימה, רגיעה, לחימה וחוזר חלילה. ההבדל היחיד הוא איזה צד יוזם את הרגיעה.
"יתכן שזה כל מה שניתן להשיג כרגע – רגיעה מוגבלת בזמן. יום אחד המצב אולי יהיה אחר, אבל בינתיים ישראל חייבת להעיף את עצמה מעזה".