קצת יותר מחודש לאחר מותו הפתאומי של הנשיא איברהים ראיסי בהתרסקות מסוק וההחלטה לצאת לבחירות בזק בהתאם לכתוב בחוקה, כאשר הסקרים, הלא אמינים במיוחד, לא מראים מועמד מוביל מובהק - עתיד המדינה מעבר להרי החושך לוט בערפל. חשיבות זהות הנשיא ניכרות במערכת הבחירות הנוכחית. יום לפני פתיחת הקלפיות, שוחחנו בנושא עם דני (דניס) סיטרינוביץ, לשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר וכיום עמית מחקר בתוכנית איראן במכון למחקרי הבטחון לאומי (INSS).
בשקט בשקט: ישראל נערכת לשיגור טיל ישירות לטהרן | דיווח
״איראן עד מותו של ראיסי הייתה בכיוון אחד - מאוד שמרני ומאוד רדיקלי. כל הנשיאים באיראן כיהנו במשך שתי קדנציות ולכן, שנה הבאה היה אמור להיבחר ראיסי לקדנציה נוספת, כשברור שהוא ימשיך בקו שהתחיל, אך מותו הצליח להחזיר את התנועה הרפורמיסטית (הזרם המתון יותר) באיראן לחיים", אמר סיטרינוביץ בפתיחת דבריו. "מדובר בתנועה שרוצה לשנות את איראן ולהקל על התושבים וכמעט נכחדה. אני לא יודע אם המועמד שלהם, פזשכיאן, יזכה, אבל אין ספק שהוא הצליח ליצור מומנטום שלא היה עד כה״.
מי שנתפס כמועמד פוטנציאלי לנצח בבחירות לנשיאות הוא מסעוד פזשכיאן, מועמד המחנה הרפורמיסטי, שנראה כי הצליח לסחוף אחריו איראנים רבים ומוכי אכזבות, שמקווים כעת לשינוי אמיתי. עם זאת, סיכוייו להיבחר תלויים במידה רבה באחוז ההצבעה בבחירות הקרובות.
האם האיראנים מאמינים שיכול להיות שינוי?
״ככל שאחוזי ההצבעה יהיו יותר גבוהים, סיכוייו של המועמד הרפורמיסט עולים. אם אחוזי ההצבעה יירדו, בוודאי מתחת לארבעים אחוז, שזאת תעודת עניות למשטר האיראני, הסיכויים יהיו לטובתו של המועמד השמרן סעיד ג׳לילי. בעקבות הבחירות לנשיאות ב-2021 והבחירות האחרונות למג׳לס (בית הנבחרים האיראני), האזרח האיראני הפך לאדיש כלפי הנעשה במערכת הפוליטית. זה דבר שמטריד מאוד את ההנהגה האיראנית, במיוחד את מנהיג איראן, ששב ומדגיש את החשיבות של אחוזי ההצבעה.
"מדובר באינדיקציה להתרחקות בין הציבור לבין ההנהגה, לכן ההנהגה עושה ככל שביכולתה כדי להוציא אנשים מהבית. אם הציבור, שכָּמַהּ לשינוי באיראן, יראה בפזשכיאן מישהו שאפשר לעבוד איתו ויצביע לו - סיכוייו לנצח בבחירות יעלו. הבחירות, למעשה, יקומו או ייפלו על הסבירות או היכולת של פזשכיאן לעורר תקווה באותם איראנים לצאת ולהצביע לו, או מחשש שמנהיג שמרן ייבחר כדוגמת ג׳לילי״.
פחות ממחצית מציבור הבוחרים הצביעו בבחירות האחרונות לנשיאות ב-2021 ובבחירות למג׳לס במרץ נרשם שיעור הצבעה נמוך היסטורית. אבל הבחירות של 2021 נחשבו במידה רבה כידועות מראש לטובתו של ראיסי, מה שגרם לאיראנים רבים - במיוחד אלה שמתוסכלים מהמשטר השמרני של האייתוללה - להחרים את ההצבעות כליל. תוצאות הבחירות צפויות להתקבל כבר ביום ראשון הקרוב, אך להערכת המומחים - סביר להניח שאף מתמודד לא יזכה ברוב רגיל ובמקרה כזה, האיראנים ייצאו להצביע פעם נוספת בחודש יולי, בו ייבחרו בין שני המועמדים המובילים.
״צריך להגיד, שפזשיכאן הוא מועמד חלש. היו מועמדים אחרים יותר משמעותיים למחנה המתון באיראן, כמו עלי לאריג‘אני, יו״ר המג׳לס לשעבר ותומך נלהב של הנשיא רוחאני, שנפסל כי ח'אמנאי חשש מזה שהוא ייכנס לבנק השמות העתידיים להחליף אותו״, אמר סיטרינוביץ. ״לדעתי, המשטר חשב שפזשכיאן לא יצליח לעורר תקווה. החלטתו לצרף את ג׳וואד זאריף, שהיה שר החוץ האיראני בעברו, בריצה משותפת, הצליח להחיות מחדש את המחנה שהיה בפרפורי גסיסה. האם זה יספיק לניצחון? אני לא יודע, אבל צריך לזכור שהמחנה הרפורמיסטי בתחילת המירוץ לנשיאות היה במצב מאוד קשה״.
سلام دوستان
— Javad Zarif (@JZarif) June 26, 2024
به تصمیم آنهایی که رای نمیدهند، احترام میگذارم؛ آزردگی آنها را با تمام وجود درک میکنم.
اما به نظرم، این کنش بیش از آنکه در جهت تحقق آرمانهای اکثریت باشد، به موفقیت اقلیت خواهد انجامید.
حق اثرگذاری را از خود نگیریم.
روز جمعه ایران منتظر شماست.#برای_ایران pic.twitter.com/qd1wDf8Rbs
סיטרינוביץ מוסיף: "זאריף נחשב לאדריכל הסכם הגרעין והיה דמות מאוד דומיננטית כשכיהן כשר החוץ של איראן. הוא הואשם על ידי שמרנים - כולל המנהיג העליון ח'אמנאי - בזה שהיה חלק מיצירת ה- jcpoa (הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית) שבסופה האמריקאים הערימו על האיראנים, כך לפי הנרטיב האיראני.
"זאריף הפך למרצה באוניברסיטה בטהרן ופתאום מותו של ראיסי והצורך של פזשכיאן בדמות דומיננטית שקורצת למערב העמידו את אותו שוב באור הזרקורים הפוליטי. הרבה אנשים לא אוהבים את זה, בגלל תפקידו בהסכם הגרעין, אבל חלק גדול מהמומנטום שפזשיכאן מייצר הוא בזכות החיבור לזאריף. האחרון יחזור בקונסטלציה כזו או אחרת לתפקיד בכיר, אולי לא כשר חוץ, אלא כיועץ לנשיא. מדובר באירוע מעניין ומאוד משמעותית״.
איזה מסר המערב אמור לקבל אם ייחבר אחד המועמדים, גם בקשר לחזרה למו״מ על הסכם הגרעין וגם בקשר להסרת הסנקציות הכלכליות שחונקות את איראן?
״לשני המועמדים המובילים - פזשכיאן וקאליבף ברור שכדי להסיר את ההסנקציות - צריך הסכם מול ארה״ב, זה מאוד בלט בעימותים הטלוויזיונים בין השניים. כבר ראינו את המנהיג ח'אמנאי מזהיר ואומר כי מול ארה״ב צריך להתנהל בעמדת כוח. אין בכוונתו של המנהיג להראות שהמועמדים מתרפסים מול המערב, בטח לא מול ארה״ב.
"אבל הסוגייה היא סוגייה משמעותית ביותר. אני חושב שהמערב מסתכל על תוצאות הבחירות הללו ומנסה להבין כיצד הם ישליכו על היכולת לנהל שיחות משא ומתן בהסכם הגרעין. צריך לזכור, שסוגיית הגרעין תהיה במצב מאוד קריטי בחודשים הקרובים. באוקטובר 2025 מגיעים להחלטה 2231 (סגירת התיק במועצת הביטחון). לארה״ב יש יכולת להטיל סנקציות נוספות על איראן לפני המועד המדובר והכל תלוי באיך איראן ומדינות המערב יצליחו להגיע להסכם שימנע את ההגעה לאותו דדליין וקבלת החלטות דרמטיות לכאן או לכאן״.
עוד העריך סיטרינוביץ כי ״אם פזשכיאן נבחר או אפילו קאליבאף, האפשרות להסכם הגרעין עולה. למרות הבעיות בין שני הצדדים, כאשר ח'אמנאי לא אוהב את ארה״ב ולא ידוע מי יהיה הנשיא האמריקאי הבא - הסיכוי יכול לעלות בנוגע להשגת הסכם גרעין מול איראן. בחירה של רפורמיסט, או אפילו קאליבאף, שהוא יותר מתון ממה שנדמה בתחילה - תשפר את הסבירות לחזרה להסכם, למגינת ליבה של ישראל. בהנחה שזה יהיה ג׳לילי, הסבירות נשארת זהה ואפילו יורדת. יכולות להיות משמעויות חשובות בנוגע להשגה של הסכם גרעין בהינתן זהות הנשיא ולכן אני חושב שהמערב מאוד מתעניין בתוצאות הבחירות הקרובות״.
במערכת הפוליטית של איראן לנשיא יש כוח מוגבל. המנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית - האייתוללה עלי ח'אמנאי - שומר על שליטה ישירה או עקיפה בכל זרועות הממשל, כמו גם בצבא ובתקשורת. עם זאת, לנשיא הבא עשויה להיות השפעה משמעותית על חיי היומיום, כולל דרישות דת והגבלות לבוש.
סיטרינוביץ מסביר: ״בסופו של דבר, מה שבאמת מעניין את האנשים - זו הכלכלה וחשוב להגיד את זה. אזרחים באיראן לא קמים בבוקר וחושבים על ישראל. הרפורמיסטים החרימו את הבחירות האחרונות, זה היה נראה כאילו יש אדישות במערכת האיראנית למתרחש כי הכל ׳נכתב מראש׳. עכשיו, פתאום מת ראיסי ויש מועמדים מעניינים. למעט פזשכיאן, יש גם את קאליבף, שמציע קו שמרני, אבל יותר מתון. לדעתי, אנחנו צפויים לראות מאבק צמוד״.
מצד אחד, יש רצון ומאמץ אדיר של המשטר להוציא אזרחים להצביע ומצד שני, קיימות הפרות בוטות של זכויות אדם ואותו המשטר אולי אפילו מתעלם ממצוקת אזרחיו
״זה נוגע בליבת הוויכוח באיראן. חשוב לציין - המשטר לא מתעלם ממצוקות האזרח באיראן. למרות שמנהיג איראן לא נבחר ישירות על ידי העם, אלא על ידי מועצה, יש הכרח שהמשטר יישמר על כנו גם ביום שאחרי הליכתו של המנהיג העליון. ככל שאנחנו מתקרבים לסוף תקופתו של ח'אמנאי, כאשר ראיסי כבר איננו, המשטר עומד על קוצו של יוד במרחב הציבורי בשמירה על הקוד האסלאמי. המשטר מאוד רוצה להקל על אזרחיו כלכלית, אבל לא יכול להראות שום ותרנות בפן האזרחי, זה נוגע בליבת האמונה של איראן.
"המשטר חושש מזליגה של רעיונות מערביים וליברליים לראשיהם של האזרחים האיראניים. מצד אחד, רצון המשטר הוא לשמר את הקוד האיסלאמי בפרהסיה ומצד שני, יש עניין בלהקל על האזרחים כלכלית, כדי שלא יהיה להם אינטרס להפגין או לאיים על המשטר באיזשהי צורה - אנחנו רואים את ההתנגשות הזאת כל הזמן, וככל שאנחנו מתקרבים לסוף תקופתו של חמינאי, זה רק ילך ויחפיר״.
מהי עמדת המועמדים כלפי ישראל והאם קיימות אינדיקציות ממועמדים מסויימים על החרפת הטון כלפי ישראל, במיוחד על רקע המלחמה?
״דבר ראשון, בוודאי שאת הנשיא והמערכת הפנימית, מה שמעניין הוא זה להקל על האזרח. זה לא שישראל היא לא נושא מעניין, אבל חשוב להגיד שישראל היא לא הנושא המרכזי בבחירות הללו. דבר שני, בין השמרנים לרפורמיסטים אין שינוי תפיסתי דרמטי. בסוף, צריך לזכור שהחלטות בדרג הזה נקבעות על ידי המנהיג, אבל כן צריך וחשוב להגיד בהקשר זה, שמערכת קבלת ההחלטות באיראן בתקופת ראיסי הפכה לקיצונית יותר. זו אחת הסיבות למתקפת ה-14 לאפריל.
"אבל העובדה שאין גורם במועצה לביטחון לאומי שהוא יותר מתון, גורמת להצעות קיצוניות יותר למנהיג והוא עצמו לא תמיד סותר אותן. בהנחה שייבחר פזשכיאן, המועמד הרפורמיסטי, שבראש מעייניו חזרה להסכם הגרעין והקלה כלכלית - אני מניח שבמערכת קבלת ההחלטות יהיה יותר מקום אולי לתהליכים דיפלומטיים. מבחינת הסיפור הישראלי - לא יהיה שינוי דרמטי. כן יהיו יותר גורמים מתונים בתהליך קבלת ההחלטות ודרכי פעולה אחרות״.
אז מה בעצם האינטרס של איראן להחזיק כוחות פרוקסי בסביבת ישראל?
״מדובר בהיבט הגנתי. איראן, בטח אחרי מלחמת איראן-עיראק, רוצה להרחיק את המלחמות מגבולותיה, היא לא רוצה להילחם על אדמתה. ההנהגה האיראנית כולה הייתה במלחמת איראן-עיראק, בטח ח'אמנאי, מנהיג איראן. איראן לא מעוניינת לחזור לאותה הנקודה. מבחינתה כוחות הפרוקסי - הם ׳רווח לכל׳ (win win situation), גם מרחיקים את המלחמות מגבולותיה וגם מממשת את ענייניה באמצעותם. הם מעסיקים את ישראל וארה״ב באיומים רחוקים ממנה ויוצרים מעגל אש שמאיים על ישראל, אם זו תשקול לתקוף באיראן.
"הם משלמים מעט מאוד על סיפור הפרוקסי. כן צריך להגיד, שהמלחמה בעזה משנה את המצב הקיים, במובן הזה שיותר ויותר מדינות מבינות שלא ניתן לנתק בין איראן לבין שלוחותיה באזור, כפי שחשבו בעבר. לכן, אנחנו תמיד אומרים שאיראן חייבת לשלם את המחיר על מעשי הארגונים הנתמכים על ידה. כל עוד זה לא יקרה - איראן תמשיך ליהנות מכל העולמות. כרגע, היא לא משלמת מחיר דרמטי מידי״.