אונר"א מתמודדת עם אתגרים חסרי תקדים ונמצאת על סף פשיטת רגל בעקבות גירעון שהולך וגדל במקביל לתורמים רבים שמתנדפים, כך פורסם בעיתון אל-נשרה הלבנוני. לפי הדיווח, התקיים בסוף השבוע שעבר כנס בנושא תרומות לארגון במסגרת העצרת הכללית של האו"ם במטה בניו יורק.
בכנס, שהוגדר על ידי אל-נשרה כ"מאכזב", נשאו דברים מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרס, נשיא העצרת הכללית, דניס פרנסיס, הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לצריני וכ-35 נציגי מדינות באו"ם.
על פי הדיווח, מדבריו של נשיא העצרת הכללית, פרנסיס, עולה כי עתידה של אונר"א לוט בערפל וכי היא נמצאת בסכנה חמורה. לפי פרנסיס אונר"א מתמודדת עם מחסור חמור במימון, במקביל לקמפיין כנגדה. השילוב של השניים מאיימים על מערכות התמיכה הבסיסיות של הסוכנות. למרות שהמנדט שלה נמשך עד 2026, אונר"א על סף קריסה ועשויה להפסיק לפעול כבר השנה, כך לפי פרנסיס.
מדברים שמסרו מקורות פלסטינים לעיתון אל-נשרה עולה כי הם מודאגים מחוסר מסוגלות להתמודד עם הגרעון נוכח היעדר תמיכה כלכלית קבועה והישענות על תרומות חד פעמיות. המקורות הדגישו לפי הדיווח שמצבה של אונר"א "קטסטרופלי" והדגישו צורך במימון קבוע, בקבועי זמן חודשיים או שנתיים.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
בתחילת חודש יולי הצהיר הנציב הכללי של אונר"א, נצריני, כי המשאבים הכלכליים שעומדים לרשות הארגון בנקודת הזמן הנוכחית מספיקים לחודשיים בלבד, כלומר עד חודש ספטמבר.
כנס התרומות, שהוגדר כאמור כ"מאכזב" לא עמד ביעדים הכלכליים שהציב נצריני לצורך סיום תקין של שנת 2024. הוצב יעד של 880 מיליון דולר לתקציב התכנית, מתוכו הושגו רק 56%. יעד נוסף שהוצב היה 1.21 מיליארד דולר תקציב חירום לעזה, הגדה המערבית וירושלים, מתוכו התקבלו רק 16%. ויעד אחרון - 415.4 מיליון דולר כתקציב לתוכנית החירום לסוריה, ירדן ולבנון, מתוכו הושגו רק 15%. מתוך כך לפי ההערכות, המשבר הפיננסי של אונר"א צפוי להעמיק.
לפי אל-נשרה מנהל ועדת 302 להגנה על זכויות הפליטים, עלי חוואידי, מסר כי תוצאות הוועידה מהוות אינדיקציה ברורה להישגיה הפוליטיים של ישראל בהיבט של הפעלת לחץ על מדינות תורמות ועל האו"ם עצמו. חוואידי הוסיף כי הדבר מסכן את המשך קיומה של אונר"א ויפגע באופן מיידי בשירותים שהיא מספקת לפלסטינים.
לפי אל-נשרה, חוואידי סיכם: "אונר"א כפופה למאזן הכוחות באו"ם, ומימון מתרומות תמיד היה חרב התלויה על צווארה, שמתפקד כרכיב של סחיטה ליישום אג'נדות פוליטיות שנכפו על ידי ממשלות. מדינות אינן ארגוני צדקה ואינן מספקות ארוחות חמות, אלא תורמות לפי תחומי העניין שלהן".
בתוך כך, מקורות פלסטינים ברמאללה אמרו לעיתון הלבנוני אל אחבאר כי צה"ל מקיים קשרים פומביים עם שירותי הביטחון הפלסטינים, במטרה "ליצור מעגל תקשורת רחב עם משפחות עזתיות ספציפיות, ועם אנשי עסקים וחברות מקומיות" וזאת במטרה "ליצור מעגל תקשורת רחב עם משפחות עזתיות ספציפיות, ועם אנשי עסקים וחברות מקומיות שיהוו גרעין של רשות חלופית".
לפי אל אחבאר הדבר נתמך בנתונים של הרשויות הנוגעות בדבר, לפיהן ישראל מנסה להחליש את מוסדות האו"ם וארגונים בינלאומיים, כדי להגביל את תיק הסיוע לקבוצות המזוהות איתו ולסמכות רמאללה. כל ההתפתחויות הללו מעוררות חשש בקרב המקורות של אל אחבאר שאמרו: "חוששים מאוד שמא יתפשט כאוס מוחלט ברצועת עזה, ושישראל תצליח לעורר עימותים אזרחיים בתוך רצועת עזה".
עוד פורסם באל אחבאר כי מקור פלסטיני מסכים ששאלת "היום שאחרי" הפכה לנושא מרכזי. אותו גורם מזהיר מפני היצמדות למטרות הישראליות, אותן הגדיר כניסיון להביא לקיפאון. הוא טוען שאם נושא הסיוע ידשדש או יוקפא העניין יחשוף כל הסכם הפסקת אש לסכנת קריסה מהירה, מפני שהסיוע הוא נושא חיוני לחמאס.