גורם דיפלומטי בכיר בביירות חושף בראיון לעיתון "אל-אנבאא" הכווייתי: ישראל מבקשת להאריך את הפעילות הצבאית בלבנון בארבעה שבועות נוספים ומציבה תנאים חדשים להסדרה. לדבריו, לאחר מיצוי בנק המטרות הצבאיות המסורתיות, עברה ישראל למתקפות באזורים מעורבים. במקביל, וושינגטון שומרת על שתיקה בנוגע לתוצאות מגעי השליח האמריקאי הוכשטיין באזור.
על פי הדיווח, נתניהו פועל תחת לחץ פנימי גובר, מתוך חשש שסיום המערכה ללא הישג משמעותי יוביל להאשמות בנפילה ל"מלכודת הלבנונית". על רקע זה, ראש הממשלה חותר להשגת ויתורים לבנוניים במסגרת מסמך ההתחייבויות ההדדיות. העיתון "אל-ג'רידה" הכווייתי מוסיף כי למרות הדיווחים החיוביים על שיחות הפסקת האש, ישראל עשויה להמשיך את הפעילות הצבאית עד האביב הקרוב. לפי העיתון, ישראל מתנגדת להשבת המצב לקדמותו ומבקשת לכונן מציאות חדשה בחסות בינלאומית, עם דגש על שינויים מהותיים במנגנון פעילות יוניפי"ל.
במסגרת הדרישות הישראליות: מינוי גנרל אמריקאי בראש ועדת הפיקוח והצבת כ-200 חיילים אמריקאים בדרום לבנון - ארבעים שנה אחרי עזיבתם בעקבות פיגועי 1983. הכוח האמריקאי יקבל סמכויות נרחבות, במיוחד בכל הנוגע למניעת התעצמות צבאית של חיזבאללה. כחלק מהמהלך, מתנגדת ישראל לשיתוף צרפת בוועדת הפיקוח על יישום החלטה 1701. מקורות מדיניים מציינים כי הדבר נועד להגיב על התנגדות לבנון למעורבות בריטית וגרמנית, וכן לבטא חוסר אמון בתפקוד יוניפי"ל בשנים 2006-2023, שלטענת ישראל אפשר לחיזבאללה להתחמש מחדש.
לבנון מצידה דוחה את התנאים הישראליים ודבקה בהסכם שביתת הנשק מ-1949, תוך דרישה לנסיגה מהשטחים השנויים במחלוקת. גורמים מדיניים מעריכים כי השתיקה האמריקאית משקפת את המדיניות המסורתית של וושינגטון באזור - מתן זמן מוגבל לצדדים להשגת יעדיהם, טרם התערבות לכפיית הסדר.
לפי המקורות, ישראל מבקשת למנף את ההסלמה הנוכחית לקידום הסדר אזורי רחב יותר שיכלול גם את סוריה, תוך "חידוש הקשר בין המסלולים". חיזבאללה מצדו, על פי המקורות, פועל לסיכול מאמצים אלה. לפי העיתון, ישראל מנצלת את התקופה הנוכחית בתמיכת הנשיא האמריקאי הנבחר טראמפ, שהצהיר על רצונו "לזרוע שלום" באזור. על רקע זה, צפוי להתגבר הלחץ האמריקאי-מדיני במקביל ללחץ הצבאי הישראלי, בניסיון לקדם הסכמי שלום עם לבנון וסוריה. עם זאת, לבנון ממשיכה להתנגד למהלך זה.