אחרי 70 שנה: ראש ממשלת יפן נחוש לשנות את החוקה

נושאת המטוסים טאיהו, שפירוש שמה הוא "פניקס גדול", הייתה אמורה לספק לצי היפני הקיסרי כוח חדש כאשר נכנסה לשירות במרץ 1944, בזמן שבו חיל הים של מדינת הציר עדיין ניסה להתאושש מהאובדן של שש נושאות מטוסים בלחימה באוקיינוס השקט, ארבע מתוכן בקרב מידוויי ביוני 1942. הטאיהו הייתה נושאת המטוסים הראשונה שסיפון הטיסה שלה היה משוריין כולו, וזאת בניגוד לאוניות הקודמות שהסיפון שלהן היה עשוי עץ ופגיע יותר להפצצות. הדבר נועד לאפשר לה לתפקד גם לאחר פגיעות מרובות.

זמן קצר לאחר כניסתה לפעילות מבצעית היא הפכה לאוניית הדגל של אדמירל־משנה ג'יסבורו אוזאווה, ששימש מפקד הצי השלישי ואחראי על נושאות המטוסים. תחת פיקודו הייתה הטאיהו אחת מבין תשע נושאות מטוסים יפניות שנכנסו לקרב על ים הפיליפינים מול הצי האמריקאי ביוני 1944, אולם היא לא הספיקה לקחת חלק משמעותי באחד הקרבות הימיים והאוויריים הגדולים ביותר במלחמת העולם השנייה.

בשעות הבוקר של 19 ביוני, כאשר היפנים עמדו לבצע סבב תקיפות נגד כלי השיט האמריקאיים, התקרבה הצוללת האמריקאית אלבקור לעבר טאיהו ושיגרה לעברה שישה טילי טורפדו. ארבעה מהטילים החטיאו את נושאת המטוסים, החמישי יורט על ידי טייס יפני שהתרסק על הטורפדו, אבל השישי הצליח לפגוע בטאיהו.

הפיצוץ גרם לפגיעה קשה במעלית הקדמית שמעלה את המטוסים לסיפון ובמכלי הדלק. בניסיון להאט את הצפת האונייה הוחלט להפחית מהירות, אולם ענני הדלק החלו למלא את נושאת המטוסים. בשל כך התקבלה הוראה לפתוח את כל הדלתות ופתחי האוורור, אך התוצאה הייתה הפוכה וניצוץ פתאומי גרם לפיצוץ אדיר.

יותר משש שעות לאחר פגיעת הטורפדו, נושאת המטוסים החלה לטבוע. אוזאווה רצה להישאר על האונייה, אולם שוכנע לעבור לספינת קרב אחרת וניצל, כמו עוד 500 אנשי צוות אחרים. 1,650 אנשי צוות, מלחים וטייסים מצאו את מותם על קרקעית האוקיינוס. שתי נושאות מטוסים נוספות הוטבעו אף הן בקרב האדיר, וזה הסתיים בניצחון אמריקאי סוחף.

יותר משנה לאחר מכן, בספטמבר 1945, הסתיימה המלחמה והיפנים חתמו על הסכם הכניעה אחרי הטלת שתי פצצות האטום על הירושימה ונגאסקי. כחלק מתנאי הכניעה פורקו כל זרועות הצבא האימפריאלי, ובהן חיל הים. כל נושאות המטוסים שנותרו בשירות או היו בשלבי בנייה פורקו גם הן. החוקה, שהתקבלה כעבור שנתיים בפיקוח אמריקאי, נועדה להוביל את המדינה המובסת לדרך חדשה, דמוקרטית יותר. במרכז החוקה עמד סעיף 9, שמגדיר את יפן כמדינה שוחרת שלום המוותרת על "האיום של שימוש בכוח בתור אמצעי להסדרת מחלוקות בינלאומיות". "כדי להשיג את המטרה, לעולם לא יוחזקו כוחות יבשה, ים ואוויר, כמו גם פוטנציאל אחר למלחמה. הזכות למצב מלחמה של המדינה לא תוכר", קבע הסעיף.

מאחר שלא הותר ליפנים להפעיל כוחות צבא, בוודאי שלא כוחות התקפיים, בשנת 1954 הוקמו כוחות ההגנה העצמית, אשר מורכבים מזרועות אוויר, יבשה וים למטרות הגנתיות בלבד. במסגרת המדיניות הפציפיסטית יפן לא החזיקה מאז בנושאת מטוסים - אם כי בשנת 2009 החלה להפעיל ארבע נושאות מסוקים גדולות. בעתיד הקרוב ייתכן כי המצב ישתנה.

ביום שלישי החליטה ממשלתו של שינזו אבה לאשר את תוכנית ההגנה לחמש השנים הקרובות שעלותה 27.47 טריליון ין (243 מיליארד דולר). במרכז התוכנית שדרוגן של שתי נושאות המסוקים מדגם איזומו, שנכנסו לשירות בשלוש השנים האחרונות, לנושאות מטוסים שיוכלו לשאת מטוסי קרב, כולל מטוס החמקן ‏F-35B‏, גרסה שמותאמת לנחיתות על מסלול קצר ולהמראות אנכיות.

"נתאים מחדש את נושאות המסוקים הרב־משימתיות של כוחות ההגנה העצמית הימיים על מנת שמטוסי קרב שמסוגלים להמראות קצרות ולנחיתות אנכיות יוכלו להיות מוצבים על סיפונן", נאמר עם פרסום התוכנית, שבמסגרתה יירכשו 42 מטוסי ‏F-35B‏ חדשים. עבודות ההתאמה של נושאת המסוקים הראשונה צפויות להימשך חמש שנים, ולאחריהן יבוצעו ההתאמות בספינה השנייה.

עוד מצוין בתוכנית ההגנה החדשה כי יפן תרכוש 63 מטוסי חמקן ‏F-35A‏ חדשים (הגרסה של המראות ונחיתות על מסלולים רגילים), נוסף ל־42 מטוסים שכבר נרכשו. בכך תהפוך המדינה ללקוחה הזרה הגדולה ביותר של המטוס המתקדם של לוקהיד מרטין. כמו כן, ממדי ההגנה בתחומי לחימה כגון סייבר, החלל החיצון ולוחמה אלקטרונית יוגברו, ויותקנו שתי מערכות הגנה חדשות מדגם Aegis. "אנחנו צריכים לפתח יכולות הגנה יעילות ממשיות, במקום פשוט להרחיב יכולות מסורתיות", ציינו בממשלה היפנית.

סביבה מאתגרת

דובר הממשלה יושיהידה סוגה ציין בהודעה לעיתונות: "בצל אווירה ביטחונית שמשתנה במהירות סביב יפן, הממשלה תנקוט את כל הצעדים האפשריים על מנת להגן על החיים של העם היפני ועל נכסיו. בחינת הקווים המנחים ההגנתיים החדשים היא בעלת משמעות רבה ונועדה ולשמש כאבן הפינה עבור העתיד ולהראות לעם היפני ולעולם מה נחוץ באמת על מנת להגן על העם" אמר. מבט על הסביבה הגאו־אסטרטגית של יפן מבהיר היטב מדוע בטוקיו לא חשים שהם יכולים לשבת בידיים שלובות, אף על פי שלכאורה נראה כי מתרחשים שינויים שעשויים דווקא להפחית את החששות של היפנים.

המקור הגדול ביותר לדאגה הוא סין, היריבה הוותיקה של יפן. לפני כחודשיים הגיע אבה לביקור בבייג'ינג וסיכם עם הנשיא שי ג'ינפינג על העמקת הקשרים בין המדינות. "אנחנו שכנים", אמר ראש הממשלה היפני. "אנחנו שותפים שישתפו פעולה זה עם זה, במקום להוות איום זה כלפי זה". עם זאת, במרכז היחסים בין השתיים עדיין עומדת מחלוקת טריטוריאלית על השליטה בקבוצת איים בים סין המזרחי - איי סנקאקו לפי היפנים, איי דיאו־יו לפי הסינים - שמנוהלים בידי יפן, אולם הסינים הכניסו אותם למרחב הגנה אווירי שהקימו באזור בניסיון לצמצם את חופש הפעולה של כלי טיס של יפן ובנות בריתה.

תוכנית ההגנה החדשה מציינת כי הפעולות הצבאיות של סין בים סין המזרחי ובאזורים נוספים, דוגמת טיסות של מטוסי קרב בים יפן ומעברים של מטוסים וכלי שיט צבאיים בין אוקינאווה לאי מיאקו, מהוות "מקור לדאגה". כמו כן, היפנים הביעו חשש מפני העליונות הסינית בתחומי הסייבר והחלל, העלולה לאפשר לבייג'ינג לשתק מערכות צבאיות ואסטרטגיות. גם הפיתוח של נושאות המטוסים הסיניות מטריד את מקבלי ההחלטות בטוקיו. בסין כבר מיהרו השבוע למחות על תוכנית ההגנה, ואחד העיתונים הממשלתיים בבייג'ינג הזהיר: "אסור ליפן לשכוח את ההיסטוריה הידועה לשמצה שלה של פלישה למדינות ולאזורים באזור אסיה והאוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה".

האיום המשמעותי השני הוא קוריאה הצפונית, עם תוכניות הטילים והגרעין. בשנה שעברה הופעלו לא פעם האזעקות בצפון יפן כאשר טילים בליסטיים צפון־קוריאניים חלפו בשמי המדינה, בשיגורים דרמטיים של טילים לטווח בינוני ובין־יבשתי שאיימו לסחוף את האזור למלחמה חסרת תקדים. השנה האחרונה, לעומת זאת, הייתה שקטה במיוחד, והאזור והעולם כולו ראו את המפגשים ההיסטוריים בין קים ג'ונג־און לבין דונלד טראמפ ומון ג'יאה־אין בניסיון להביא לפירוקן של תוכניותיה של קוריאה הצפונית ולפירוזו של חצי־האי הקוריאני. גם אבה ניסה להשתלב במגעים החדשים, בעיקר כדי לדון בסוגיה של אזרחים יפנים שקוריאה הצפונית חטפה, והביע רצון בפגישה משלו עם קים. עד כה פגישה זו לא יצאה לפועל.

למרות ההתפתחויות, נוכח ניסיון העבר של הפרות הסכמים מצד פיונגיאנג - ביפן, כמו בארה"ב ובקוריאה הדרומית, לא לוקחים סיכון ולא ממהרים להסיר את המגננות. "בהתחשב בכך שקוריאה הצפונית מחזיקה במאות טילי נודונג שמסוגלים להגיע כמעט לכל חלק ביפן, ובכך שישנה התקדמות בפיתוח וביכולות המבצעיות של כלי נשק גרעיניים וטילים באמצעות ניסויים ושיגורים, אין שינוי בהכרה הבסיסית שלנו בנוגע לאיום הגרעין והטילים של קוריאה הצפונית", נכתב בדוח המצב של משרד ההגנה היפני.

גם עם רוסיה, כמו מול סין, ליפן מחלוקת טריטוריאלית ימית. לאחר מלחמת העולם השנייה השתלטה ברה"מ על איי קוריל הדרומיים, שהיפנים מזהים בשם הטריטוריות הצפוניות, וגירשה את כל התושבים. בטוקיו ממשיכים לטעון לבעלות על האיים. בשנים האחרונות ניסו אבה והנשיא ולדימיר פוטין לפתור את הסוגיה, ובספטמבר האחרון הפתיע פוטין כאשר קרא לכונן הסכם שלום בין המדינות - החודש הן הקימו צוותי מו"מ בראשות שרי החוץ.

עם זאת, השבוע הודיעה רוסיה כי היא בונה בסיס צבאי חדש באיים וכי תעביר יותר מ־180 חיילים עם משפחותיהם לאזור כבר בשבוע הבא, ונוסף לכך היא מקימה מחסנים לכלי רכב משוריינים. משרד החוץ היפני הגיש מחאה רשמית, ועדיין לא ברור אם ההתפתחות החדשה תשפיע על ביקורו המתוכנן של אבה במוסקבה בחודש הבא.

גם פעולותיה של ארה"ב הן גורם שמצדיק היערכות ביטחונית מחודשת, אף על פי שאלפי חיילים אמריקאים עדיין מוצבים באוקינאווה. הצהרותיו של הנשיא טראמפ בדבר הצורך של בנות הברית של ארה"ב להשקיע יותר בהגנה על עצמן, במקום להסתמך רק על העוצמה האמריקאית, בהחלט משתקפות ברצון היפני להגדיל את יכולות ההגנה של המדינה.

הנשק החדש שיירכש הוא אמריקאי, ודבר זה יזכה בוודאי את יפן בהכרת תודה מצדו של טראמפ מאחר שיתרום לתעסוקה האמריקאית וישרת את תפיסת "אמריקה תחילה" שלו. הדבר מהווה גם אות להכרת תודה מצדו של אבה, שהיה המנהיג הזר הראשון שזכה לאירוח באחוזת מאר־א־לאגו של טראמפ בפלורידה, שלושה שבועות בלבד אחרי השבעת הנשיא.

במערכת הביטחון היפנית הבהירו השבוע כי תוכנית ההגנה החדשה, ובמיוחד השדרוג של שתי נושאות המסוקים לצורך נשיאת מטוסי החמקן, עומדת בהנחיות הפציפיסטיות של החוקה, ועל כן גם לא נאמר במפורש שמדובר בנושאות מטוסים שיכולות להיות בעלות יכולות התקפיות.

"ההתאמה המתוכננת של הנושאות מדגם איזומו נועדה להגדיל את היישומים שלהן", אמר שר ההגנה טקשי איוואיה, בעוד שגורם ביטחוני אחר ציין כי רק שמונה מטוסים יוצבו על כלי השיט. "בהשוואה לנושאת המטוסים האמריקאית, שיכולה להחזיק על הסיפון קרוב ל־70 מטוסים, זה מספר נמוך מאוד", אמר.

אולם עצם הפיכתן של שתי נושאות המסוקים לבעלות יכולת לשאת את המטוסים המתקדמים, כמו גם ההשקעה חסרת התקדים בתוכנית ההגנה לחמש השנים הקרובות, נתפסות כחלק מרצונו של ראש הממשלה אבה להתרחק מההגבלות של החוקה שהתקבלה אחרי התבוסה במלחמה ולאפשר חופש פעולה גדול יותר לכוחות ההגנה הלאומית.

אבה, שנבחר בספטמבר לכהונה חדשה בהנהגת המפלגה הליברל־דמוקרטית וצפוי להפוך בנובמבר הקרוב לראש הממשלה שכהונתו היא הארוכה ביותר בתולדות יפן, הצהיר עוד בקדנציה הראשונה - בין 2006 ל־2007 - כי הוא מבקש לתקן את סעיף 9 בחוקה על מנת להתאים את יכולותיה הצבאיות של יפן לסביבה הגאו־אסטרטגית, ולאפשר לכוחות היפניים לקחת חלק פעיל יותר בשמירת הביטחון העולמי.

אחד הצעדים הבולטים התרחש ביולי 2014, כאשר ממשלת אבה אישרה החלטה שמבטלת את האיסור על יישום של "הגנה עצמית קולקטיבית", ולמעשה מאפשרת לכוחות יפניים לסייע לבנות ברית שנמצאות תחת התקפה. בין השאר, מדובר בהגנה על ספינות קרב אמריקאיות שמותקפות על ידי מדינה שלישית, ביצוע בידוק לספינות חשודות, הפלת טילים שמשוגרים לעבר ארה"ב והשתתפות במשימות של כוחות שמירת השלום של האו"ם, אולם לא נטילת חלק במלחמה רחבת היקף דוגמת הפלישה לעיראק ב־2003.

עם זאת, אבה לא מסתפק בכך. הוא רוצה להסדיר בכתב את פעילותם של כוחות ההגנה הלאומיים, שכיום למעשה אינם מופיעים בחוקה, וזאת מבלי לשנות את ההצהרות בסעיף כי מלחמה אינה אמצעי לפתור סכסוכים בינלאומיים, וכי יפן אינה יכולה להחזיק בכוחות התקפיים. "לפוליטיקאים יש אחריות ליצירת אווירה שבה אנשי כוחות ההגנה יכולים למלא בגאווה את החובות שלהם", אמר. "על מנת לעמוד במחויבות הזו, אנחנו חייבים להכניס לחוקה את המשפט 'מגינים על השלום של יפן על עצמאותה' ואת המונח 'כוחות הגנה עצמית'".

אבה הצהיר כי הוא רוצה להשלים את הרפורמה עד 2020, כשנה לפני המועד המתוכנן של הבחירות הבאות. בינתיים, כך נראה, שאיפותיו עדיין רחוקות ממימוש. על מנת לבצע את התיקון בחוקה - דבר שלא נעשה מאז שנכנסה לתוקף לפני יותר מ־70 שנה - יש צורך ברוב של שני שלישים בשני בתי

הפרלמנט, נוסף לרוב רגיל במשאל עם. כיום, התקיימותם של שני תנאים אלה עדיין מוטלת בספק.

הסקרים בשנים האחרונות הראו מגמה קבועה של התנגדות גורפת בציבור היפני לשינוי החוקה הפציפיסטית, ובסקר של ערוץ הטלוויזיה NHK מאפריל האחרון ציינו רק 29% כי הם סבורים שיש צורך ברפורמה. גם מאמרי דעה בעיתונות הזהירו כי השינוי עלול לגרום לפגיעה באמון הציבור בפוליטיקאים.

בבית הנבחרים, הבית התחתון של הפרלמנט (הדיאט), למפלגתו של אבה יש רוב של 284 מתוך 465 המושבים, בעוד שבבית היועצים, הבית העליון של הדיאט, היא מחזיקה ב־126 מתוך 242 המושבים. יחד עם השותפה הקואליציונית, מפלגת קומייטו, לאבה יש רוב של שני שלישים בבית התחתון וקרוב לשני שלישים מכלל צירי הבית העליון.

אבל מפלגת קומייטו מתבססת על קהל מצביעים פציפיסטים, ובראשם הארגון הבודהיסטי סוקה גאקאי שמתנגד לרפורמה, ועל כן בקומייטו לא ממהרים לתמוך במהלך הדרמטי. הלחץ של השותפה הקואליציונית הוא גם הסיבה לכך שתוכנית ההגנה נמנעת במכוון מלהגדיר את היכולות החדשות של נושאות המטוסים "התקפיות".

מוקדם יותר החודש נאלצו הליברל־דמוקרטים לוותר על הצגת התיקון המוצע בפני הפרלמנט, אם כי אבה הדגיש כי הוא ממשיך לפעול לפי תאריך היעד של 2020. ועם זאת מנהיג קומייטו נטסו ימגוצ'י ציין כי הוא לא מצפה שהדבר יתרחש בשנתיים הקרובות. "יש בחירות מקומיות, בחירות לבית העליון ופרישת הקיסר", אמר. "ושנה לאחר מכן תיערך האולימפיאדה בטוקיו. קשה למצוא זמן להשיג הסכם על הסוגיה של התיקון החוקתי".

במאמר שפרסמו החודש פרופ' אדם ליף מבית הספר ללימודים בינלאומיים באוניברסיטת אינדיאנה ופרופ' קו מאדה מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטת צפון טקסס, הם גורסים כי בעוד רבים מהמצביעים של המפלגה הליברל־דמוקרטית היו מעוניינים בניתוק השותפות עם קומייטו על מנת לאפשר לאבה מרחב פעולה גדול יותר, אבה ואנשיו מבינים כי בסופו של דבר השותפות הזו היא שמאפשרת להם להחזיק ברוב בפרלמנט ולפנות לקהלים גדולים יותר, וכי גם אם התיקון לחוקה יתקבל, הוא לא יהיה בהיקף שאליו אבה שואף.

"בשנת 2019 השותפות של הליברל־דמוקרטים וקומייטו תציין 20 שנה. כמו נישואים מסוימים, השותפות הפכה לשיווי משקל שמאופיין במחלוקות משמעותיות ומתיחות בין שני שותפים שונים לחלוטין, אבל גם להסתמכות משותפת עמוקה שממנה יהיה קשה מאוד, וגם יקר מאוד, לכל אחד מהצדדים לפרוש", כתבו החוקרים.