רק לפני כמה חודשים נבחרה סרי לנקה ליעד תיירותי מועדף על ידי האתר “לונלי פלאנט". המדינה מושכת אליה בשנים האחרונות תיירים רבים מכל רחבי העולם, וגם מישראל, שמגיעים ליעד הטרופי בין היתר לטיולי ספארי וגלישה.
אתמול בבוקר, שעון ישראל, החרידו פיצוצים את בירת סרי לנקה קולומבו וערים סמוכות לה, בפיגוע טרור משולב שכוון ככל הנראה נגד נוצרים המציינים את חג הפסחא. בשמונת הפיגועים, שהתרחשו בכנסיות ובבתי מלון, נהרגו יותר מ־200 בני אדם, ובהם גם עשרות תיירים. ארגון דאע"ש לקח אחריות.
מאז הסכם השלום הכפוי שהושג בין הסינהלזים והטאמילים בשנת 2009, נהנתה המדינה משקט יחסי. "כולם במדינה סבלו מאוד עד אז, אבל אחרי השלום הייתה אנחת רווחה", אומר נועם בן משה, מומחה לסרי לנקה ומדריך טיולים מטעם "איילה גיאוגרפית". "הפיגועים עכשיו הם לא במטרות קלאסיות נגד הבודהיסטים, אלא מול המיעוט הנוצרי. אפשר לומר שהנצרות מסמלת בצורה מוזרה גם את האחדות ביניהם, כי יש קהילות נוצריות שמורכבות מטאמילים וסינהלזים שהתנצרו. זו הדת היחידה שיצרה את העירוב".
הזירה התקשורתית
סרי לנקה מצטרפת לרשימה ארוכה של יעדי תיירות, שספגו פיגועי טרור. ביוני 2016 נרצחו 36 בני אדם בנמל התעופה באיסטנבול. פחות משנה אחר כך, נתוני לשכת התיירות הטורקית הראו כי חלה ירידה של כ24% במספר התיירים הנכנסים למדינה. גם שרשרת הפיגועים בצרפת בשנים האחרונות משפיעה על ענף התיירות. בחג המולד האחרון, למשל, נרשם אובדן הכנסות של 20%.
"ההשלכות של תיירות וטרור קשורות באופן שבו הפיגועים מתווכים על ידי התקשורת, לדרך הסיקור, וזה נכון לכל מקום בעולם", אומר פרופ' חיים נוי, מומחה בינלאומי לתיירות מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן. "זה קשור גם למידת האטרקטיביות של יעד הטרור. האם זו מדינה רחוקה ולא נגישה? האם התיירים הם תמהיל מעניין מבחינת התקשורת, שרוצה לספר עליהם או לא? צד נוסף שמאוד משפיע הוא המדיניות התקשורתית של המדינה הנפגעת. האם היא יודעת לנהל נכון את הסיקור התקשורתי ולהפחית כמה שיותר את החשש של התיירים אליה?".
הניסיון של המדינה בפיגועי טרור משפיע על יכולת ההתאוששות?
"למדינת ישראל יש ניסיון רב בתחום זה, גם למצרים, שהיא מעצמת תיירות עולמית. זה נושא מאוד מורכב, כמו הבורסה: הנתונים מראים שיש עליות וירידות, אבל אני לא מכיר מדינה שלא התאוששה מפעולות חבלה".
תמר גרזון, מנכ"לית "טרווליסט", אתר להשוואת מחירים בתיירות, חוזרת אל תקדימי העבר: "מבדיקות שערכנו לאחר פיגועים ביעדי תיירות מבוקשים עלה כי חלה ירידה בביקושים לטווח הקצר, וניכר כי התייר הישראלי יימנע מלבקר בהם. אך בטווח הארוך ראינו התאוששות. המספרים חזרו למקומם הטבעי. כאשר מדובר במצב מתמשך שבו יש כמה פיגועים ברצף, כמו שקרה בפריז, זמן ההתאוששות של היעד יהיה ממושך יותר".
"סרי לנקה היא עדיין יעד מתפתח", אומרת אילנית מלכיאור, הממונה על התיירות ברשות לפיתוח ירושלים, עיר שסבלה לא אחת מטרור. "זה לא בדיוק כמו פריז, לונדון או ירושלים, אבל ללא קשר לעובדה זו, יש איזשהו שינוי בתפיסה. בעבר הייתה תפיסה שלפיה צריך לתת לזעם לעבור, לא לעשות קמפיינים ולא לנסות לחדש את התיירות לפחות בתקופה שאחרי האירוע. היום המצב דווקא הפוך. במקרה של ירושלים, למדתי שאסור לך להיעלם, אלא דווקא לנצל את הרשתות החברתיות כדי לשנות את הדימוי, לנצל את המשבר כדי למנף את העיר, ללמד יותר על היעד עבור הקהל שעדיין לא ביקר בו, לדבר עם אנשים ולהראות צדדים אחרים, לא מוכרים. בירושלים לא רק שלא ירדה התיירות, אלא הצלחנו להגדיל אותה בתקופת טרור הסכינים ב־37%. זיהינו את הקהלים היותר רגישים בענייני ביטחון, יהודים, אמריקאים וסינים, והתמקדנו דווקא באיטלקים וברוסים. זה עבד".
עולים על הבמה
באוקטובר בשנה שעברה התקיימה ועידת התיירות והביטחון הבינלאומית ITSS בירושלים. העיסוק בנושא הוא חלק מההבנה שבעיית הטרור הפכה בשנים לגלובלית והתפשטה לערים רבות בעולם. תא"ל במיל' ודובר צה"ל לשעבר אבי בניהו, שלקח חלק בוועידה, מסביר שזו הפעם הראשונה שבה תעשיית התיירות הבינלאומית העזה לשים את סוגיית הטרור על השולחן. "הדעה הייתה בדרך כלל שכשעוסקים בשיווק להמונים לא צריך לדבר על זה, אלא לטאטא מתחת לשטיח", הוא אומר. "פה הבנו שהטרור מחפש זה כמה שנים את התקשורת ואת ההשפעה, ולכן מוקדי תיירות בינלאומיים הם יעד עבורו. ראינו למשל את הפיגוע בנמל התעופה באיסטנבול. הבנו שצריך להתכונן לכך שהטרור הוא סוג של תיאטרון שמחפש במה. הוא לא יפסיק לנסות להעלות את המופע שלו דווקא באתרי תיירות".
הטרור מגיע כמעט לכל מקום. עד כמה הוא מרתיע תיירים? יכול להיות שהאיום הזה הוא כבר חלק משגרת החיים שלנו?
"כל העולם חשוף. רואים את זה בצרפת, באנגליה, בכל אירופה, לא רק במדינות עולם שלישי. זה כמובן התחיל במגדלי התאומים בניו יורק, אבל טרור נמצא היום כבר בכל דירה בעולם ומאתגר ממשלות. ההתמודדות איתו תצלח רק באמצעות שילוב ידיים של משרדי ההגנה, של גופי העורף, של משרדי התיירות אצל ראשי הערים. אנחנו תמיד נותנים כדוגמה את ירושלים, ואיך זה שיש עלייה אדירה בכמות התיירים. ישראל נתפסת בעולם כמדינה רווית טרור, אבל הולכת לארח פה אירוויזיון ענק עם כל אירופה, וכולם מגיעים, ברוך השם. יש פה גם מצעד גאווה בינלאומי. זה אומר שישראל מצליחה לנהל את החיים עם סידורי ביטחון לצד קיום האטרקציות התיירותיות".
איך עושים זאת נכון?
"יש הרוגים, הציבור נכנס לבהלה, יש בליל של שפות. צריך לדעת איך לדבר אל התיירים האלה, איך לדבר לציבור המקומי, איך להרגיע אותם, איך לפנות אותם אם צריך. המטרה היא להשתלט על האירוע ולחזור לשגרה כמה שיותר מהר. אחרי זה באים חודשים ארוכים של שיקום היעד התיירותי, מכיוון שהוא מכניס למדינה הרבה כסף. אבל קודם כל, ההתנהלות בזמן האירוע מאוד חשובה. איך יוצרים אמון בקרב התיירים, איך מצמצמים חרדה, איך חוזרים במהירות לשגרה. אלה אתגרים ביטחוניים שדורשים פתרונות גלובליים, שכאמור נשענים על שילוב ידיים ועל נכונות של כולם לחלוק את הידע, הניסיון, הטכנולוגיות והלקחים".
עד כמה לתקשורת המקומית יש תפקיד חשוב?
“בעיקר בהסברה, איך אתה גומר את העסק מהר. כאן, בארץ, אנחנו דווקא נוטים למרוח יותר מדי את האירועים. זה גם להילחם בטרור וגם לא לחרב את עולם התיירות. והיום, בעידן של שמיים פתוחים, זה יכול לקרות בכל מקום".