למרות הסנקציות מהאיחוד האירופי, ארדואן לא יתקפל מהשליטה בקפריסין

הפלישה השנייה: שיחת טלפון ראשונה מסוגה התקיימה ביום חמישי שעבר כאשר נשיא קפריסין, ניקוס אנסטסיאדס, שוחח עם מנהיג החלק הטורקי של קפריסין, מוסטפה אקינצ'י. השניים נפגשו לא פעם בניסיון לפתור את הסכסוך של חלוקת האי, אך הפעם היה מדובר ברגע היסטורי: השיחה סימנה את החיבור הראשון אי פעם של רשתות הטלפונים הניידים בין שני חלקי האי. 
 

מחלוקות פוליטיות שמלוות את הסוגיה של חלוקת קפריסין בין הצד היווני לבין הצד הטורקי מנעו את יישומו של הצעד הטכני שנראה כה מובן מאליו. רק כעת, שמונה שנים אחרי שהתקבלה ההסכמה הראשונית, יוכלו תושבי שני החלקים להתקשר זה לזה ולעבור עם הטלפונים שלהם את הגבול מבלי לאבד את הכיסוי של הרשת הסלולרית. 
 

"ההישג של הצעד הזה לבניית אמון מדגיש את החשיבות של דיאלוג, אמון ושיתוף פעולה בין שני הצדדים", נאמר בהודעה המשותפת של המנהיגים אחרי השיחה, אשר התקיימה ביוזמתה של ראש כוח שמירת השלום של האו"ם באי, אליזבת ספהר. על אף שהמהלך יכול היה לספק תחושה אופטימית לגבי הסיכויים להתקרבות בין שתי הקהילות, הוא לא הסתיר את העובדה שבדיוק 45 שנה אחרי שטורקיה פלשה לאי ב־20 ביולי 1974 והביאה לחלוקתו, שוב חשים תושבי קפריסין כיצד השכנה הגדולה שוב מאיימת על ריבונותם באופן בוטה – הפעם בזירה הימית. 
 

לפני ימים אחדים התייצבה ספינת הקידוחים הטורקית יאבוז ממזרח לקפריסין, בתוך גבולות המים הטריטוריאליים של האי, על מנת להתחיל בקידוחים לחיפוש גז טבעי ונפט, וזאת אחרי שהספינה פאתיח החלה במאי האחרון לבצע קידוחים במרחק של 75 קילומטרים ממערב לאי. לטענת הטורקים, הקידוחים מתבצעים במסגרת רישיונות שהוענקו על ידי הרשויות בצפון קפריסין וכי מדובר במים טריטוריאליים ששייכים לטורקיה ולנאמניהם בצפון האי, המהווים למעשה המשך של המדף היבשתי של טורקיה. הממשל הטורקי אף הזהיר כי יפעיל כוח צבאי מול כל ניסיון לעצור את הקידוחים. 

 

קפריסין דחתה בתוקף את הטענות הטורקיות והבהירה כי הקידוחים מתבצעים בשטח כלכלי בלעדי (EEZ) שלה, שבו יש לה את הזכויות על משאבי הטבע, וכי הצעדים הטורקיים מנוגדים לחוק הבינלאומי ומנסים לקבוע גבולות ימיים על בסיס טיעונים שגויים. צווי מעצר הוצאו נגד אנשי הצוות בשתי ספינות הקידוחים, וקפריסין איימה לנקוט צעדים נגד חברות זרות שיסייעו בפעולות הקידוח. 
 

הקפריסאים היוונים גם סירבו לקבל את ההצעה של אקינצ'י, שהועברה השבוע באמצעות האו"ם, להקמת ועדה משותפת שתטפל בענייני הגז הטבעי, מחשש שהיא תיטה לטובת הטורקים. בניסיון להראות כי גם הצד הטורקי יזכה ליהנות מפירות האנרגיה החדשים, הרשויות בניקוסיה כבר העבירו חקיקה שנועדה להקים קרן שתשמר את הרווחים על מכירות הגז הטבעי למען הדורות הבאים, כך שיחולקו באופן שוויוני לאחר שתסתיים חלוקת האי.
 

הצעדים הטורקיים זכו לגינויים נרחבים. מחלקת המדינה האמריקאית הביעה "דאגה עמוקה" לנוכח כוונות הקידוח של טורקיה וציינה כי הצבת הספינה יאבוז היא "צעד פרובוקטיבי". "אנחנו מפצירים בטורקים להפסיק את הפעולות האלה ומעודדים את כל הצדדים לפעול באיפוק ולהימנע מפעולות שיגבירו את המתיחות באזור", נמסר. דובר משרד החוץ, עמנואל נחשון, ציין כי ישראל עוקבת אחרי המתרחש והביע "תמיכה מלאה וסולידריות" עם קפריסין.
 

הממשלה החדשה ביוון הבהירה כי תגן על האינטרסים המשותפים בים התיכון, על אף שהביעה רצון בהמשך הניסיונות הדיפלומטיים. ברקע גם עומד הרצון הטורקי להסדיר מול לוב את גבולות האזורים הכלכליים הבלעדיים, וזאת על אף שהחוק הימי הבינלאומי אינו מאפשר זאת. בראייה הטורקית גם האי כרתים נמצא בתוך השטח שאמור להיות שלהם. צעד לא מפתיע בהתחשב בכך שבסוף החודש שעבר חתמה הממשלה הקודמת ביוון עם קונצורסיום בינלאומי (אקסון מובייל־טוטאל־אלפיס) על הסכם לחיפושי גז טבעי במערב כרתים ובדרום מערב כרתים (19,868.37 קמ"ר). 
 

השבוע, אחרי גינויים חוזרים ונשנים, עבר האיחוד האירופי לצעדים מעשיים ראשונים, כאשר שרי החוץ של המדינות החברות החליטו להשהות את כל השיחות רמות הדרג עם טורקיה עד להודעה חדשה, כולל המשא ומתן על הסכם תעופה מקיף. כמו כן, הוחלט לצמצם את הסיוע הכספי לטורקיה לשנה הקרובה, ובנק ההשקעות האירופי נקרא לבחון את פעילותו בטורקיה בתחום ההלוואות. השרים אף הזהירו כי אם הטורקים לא יפסיקו את פעולותיהם, עשויים להיות צעדים ממוקדים יותר, ככל הנראה סנקציות נגד חברות ואישים שמעורבים בקידוחים.
 

"מועצת השרים מדגישה את ההשפעה השלילית המיידית של פעולות בלתי חוקיות כאלה על מגוון היחסים בין האיחוד האירופי לבין טורקיה", נאמר בהודעה הרשמית. "המועצה קוראת שוב לטורקיה להימנע מפעולות כאלה, לפעול ברוח של שכנות טובה ולכבד את הריבונות ואת הזכויות הריבוניות של קפריסין בהתאם לחוק הבינלאומי".
 

האם הצעדים של האיחוד האירופי ירתיעו את טורקיה והנשיא רג'פ טאיפ ארדואן? הסבירות לכך נראית נמוכה ובמשרד החוץ הטורקי הבהירו כי ההחלטות בבריסל לא ישפיעו על פעילות האנרגיה באזור. חשוב לזכור שטורקיה עדיין מחזיקה בכוח מינוף בזכות יכולתה לפתוח מחדש את השערים ולאפשר לאלפי מהגרים בלתי חוקיים להציף מחדש את מדינות האיחוד, קרוב לרמות של המשבר הדרמטי של קיץ 2015, ומנהיגי המדינות החברות יודעים שזה עלול לקרות אם ימתחו את החבל יותר מדי. 
 

ארדואן, שהשבוע ציין שלוש שנים לכישלון של ניסיון ההפיכה נגדו, לא יוותר בקלות על רצונו להרוויח ממשאבי הטבע שנחשפים במזרח הים התיכון, במיוחד כאשר מולו ניצב שיתוף הפעולה הגובר בתחום האנרגיה בין ישראל, מצרים, קפריסין, יוון, ירדן, הרשות הפלסטינית ואיטליה, ועם מעורבות פעילה גוברת של ארצות הברית. "לעולם לא נפסיק להגן על חירותנו ועל העתיד שלנו", הצהיר ארדואן בטקס הרשמי ביום שני.