זמן פרידה? יותר משלוש שנים לאחר שתושבי בריטניה קבעו ברוב זעום שהממלכה המאוחדת תעזוב את האיחוד האירופי, ודיונים אין ספור על אופי ההסכם שיוביל לעזיבה מסודרת, נראה כי ייתכן ובריטניה אכן תעזוב ב-31 לאוקטובר את האיחוד האירופי. על פי דיווחים הערב (שלישי) בבריטניה ובאירופה, צוותי המשא ומתן של בריטניה והאיחוד האירופי קרובים להגעה להסכם, וזאת לאחר שבריטניה הסכימה לקבל את דרישות האיחוד האירופי בנוגע לגבול עם צפון אירלנד - דבר שבעבר נחשב לקו אדום בלונדון.
על פי מקורות אירופאיים ובריטיים, אם אכן ראש הממשלה הבריטי בוריס ג'ונסון יסכים לטיוטת הסכם המתגבשת, ההסכם יועלה לכתב כבר מחר. על פי הפרטים שנודעו, ככל הנראה יוצב גבול מכסים בין האי הבריטי לבין צפון אירלנד - דבר שלמעשה יציב גבול פנימי בבריטניה ויש כאלה שייטענו כי הוא למעשה יפריד את בריטניה מצפון אירלנד.
"על הנייר, צפון אירלנד תהיה חלק מאזור המכסים הבריטי, אך למעשה היא תהיה באיחוד האירופי", אמר מקור דיפלומטי לעיתון הגארדיין הבריטי. עם זאת, גם אם ג'ונסון יגיע להסכם עם האיחוד האירופי, הוא עדיין יצטרך לקבל את אישור הפרלמנט בווסטמיניסטר לפני שההסכם ייחתם, וגם שם צפוי לג'ונסון מאבק. למעשה קודמתו בתפקיד תרזה מיי, הגיעה גם היא להסכם עם האיחוד האירופי, אך נכשלה להעבירו שלוש פעמים לפני שהתפטרה מתפקידה.
בין המתנגדים העיקריים להסכם המתגבש צפויה להיות מפלגת ה-DUP, המייצגת בעיקר בוחרים פרוטסטנטים בצפון אירלנד שמתנגדים לכל צעד שיצביע על ריחוק בין צפון אירלנד לבין בריטניה, מחשש שהוא יוביל לעזיבת הממלכה המאוחדת ואיחוד מחדש עם אירלנד הקתולית. אמנם מדובר במפלגה קטנה, רק 10 מושבים בפרלמנט של 650 חברים, אך למפלגתו של ג'ונסון, מפלגת השמרנים, אין רוב בפרלמנט, וגם בה ישנם שני מחנות שלא ברור האם המחנה הקיצוני, שמתנגד לכל הסכם עם האיחוד האירופי, יתמוך בראש הממשלה. עם זאת, דווקא מכיוון שג'ונסון יצטרך את תמיכת האופוזיציה כדי להעביר את הסכם הברקזיט שלו, ייתכן ותמיכת ה-DUP תהיה חשובה פחות מאשר בתקופת מיי - שדחתה הצעות אירופאיות דומות בלחץ המפלגה הקטנה.
היחסים בין צפון אירלנד לאירלנד ובריטניה נחשבים לאחד המכשולים העיקריים בדרך לברקזיט, כאשר בעוד בריטניה התעקשה עד כה על שלמותה של הממלכה ושימור הסטטוס קוו בינה לבין בלפסט, הצבת גבול בין אירלנד לצפון אירלנד היתה הפרה של הסכם יום שישי הטוב, שהוביל לסיומן של מאות שנים של אלימות בין קתולים לבין פרוטסטנטים באי ואולי אף לשובה של האלימות הקשה שהייתה בעשורים שלפני החתימה על ההסכם, שגבתה חייהם של אלפים, קתולים, פרוטסטנטים ובריטים במעשי טרור מחד ודיכוי הפגנות באופן אלים מאידך.