מדירה בדימונה לצמרת עולם העסקים: אלברט דדון דואג ליחסי ישראל ואוסטרליה

אף שהיא שוכנת בקצה השני של העולם ואוקיינוס מפריד בינינו; נראה שמערכת היחסים בין אוסטרליה לישראל עולה לא מעט לכותרות, ולא תמיד בהקשרים חיוביים. מאז שכוחות אוסטרלים לחמו בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה וסייעו לשחרר אותה מידי הכובש הטורקי, נראה שירושלים מצליחה פעם אחר פעם ליצור בקיעים באהדה של האוסטרלים כלפינו.
 

הנה, בעוד סקוט מוריסון, ראש ממשלת אוסטרליה, הכריז לפני שנה בדיוק שהוא מכיר במערב ירושלים כבירת ישראל והודיע שיעביר לשם את השגרירות, על היחסים בין המדינות מעיב הסירוב להסגיר את מלכה לייפר, המבוקשת ביבשת בחשד לאונס ולתקיפה מינית של תלמידותיה לשעבר.
 

על מערכת היחסים בין המדינות ידברו היום בין היתר בכנס הדיאלוג האסטרטגי ישראל־אוסטרליה, שייערך במלון "קינג דייוויד" בירושלים. את הכנס, המתקיים זו השנה ה־11, מארגן המכון הבינלאומי לשיח מנהיגות אסטרגטי, שהקים בשנת 2009 הפילנתרופ היהודי־אוסטרלי אלברט דדון. באירוע ישתתפו ראש ממשלת אוסטרליה לשעבר טוני אבוט; שר ההגנה האוסטרלי לשעבר כריסטופר פיין; התובע הכללי המכהן של מדינת אוסטרליה כריס פורטר; סגן שר הביטחון אבי דיכטר; וח"כ גדעון סער, שינאם בערב הגאלה של הכנס.
 

דדון הוא אחד התורמים של סער, המגייס לאחרונה כספים לקראת הבחירות המקדימות בליכוד, שיתקיימו בסוף החודש. לפי פרסומים שונים, עולה כי דדון תרם לאחרונה לסער 35 אלף שקלים, נוסף לתרומה קודמת על סך 56 אלף שקלים. "אני מכיר את גדעון סער הרבה שנים", אומר דדון. "הוא אינטליגנטי מאוד. יש לו את כל התכונות להיות מנהיג. בדמוקרטיה בריאה יש לכל אדם זכות לאתגר את המנהיג, בייחוד כשהמנהיג בשלטון כבר 14 שנה".

יש רבים בליכוד שמבקרים את הצעד הזה.

"אנשים לא צריכים לפרש את זה כאי־כבוד לראש הממשלה. כולם יודעים איזה מנהיג נהדר ביבי נתניהו. אני מכיר ומסמפט אותו, הוא עשה עבודה נהדרת למען ישראל. רק שלפעמים מגיע זמן להחליף מנהיג. אין ויכוח על כך. נראה שעכשיו הגיע הזמן למנהיג חדש. גדעון יכול להיות ללא ספק מנהיג טוב – הוא תמיד שם את ישראל לפני האינטרס האישי שלו". 

על הבחירות השלישיות הוא אומר  ש"זה לא נורמלי בכלל". "ההליכה הנוספת לבחירות מראה שמשהו פגום בשיטה", הוא אומר. "כל הפוליטיקאים צריכים להתחיל לשים את המדינה לפני האינטרסים האישיים שלהם. אם זה היה קורה -  לא היו בחירות שלישיות". 

תגידו שלום, לא נחזור 

את הסיפור של דדון (62) אפשר בקלות להכניס לקטגוריית "סיפור סינדרלה". הוא נולד במרוקו ועלה לישראל עם משפחתו בשנת 1962, כשהיה בן 5. "הגענו ישר לדימונה, שם הייתה לאמי משפחה", הוא משחזר. "בדימונה קיבלנו דירה קטנה מהסוכנות, 40 מ"ר לחמש נפשות. אני זוכר את התקופה הזאת לטובה מאוד, זוכר איך שיחקתי בחוץ עם החברים". 
 

כשהיה בן 10 עבר עם משפחתו לצרפת. "זאת הייתה התוכנית של הוריי", הוא מספר. "רוב המשפחה של אמי הייתה בצרפת, ואמא תמיד רצתה להתאחד עם האחיות שלה ועם משפחתה. עזבנו את ישראל מחיפה בספינה בשם 'מולדת'. אבא שלי אמר: 'תגיד שלום, אנחנו לא נחזור'. 'אבל לא אמרתי שלום לחברים שלי', עניתי. עד היום יש כמה חברי ילדות שאני שומר איתם על קשר".

בגיל 27 החליט דדון להגר מצרפת לאוסטרליה בגלל האהבה. "פגשתי בפריז את אשתי לעתיד, היום האקסית שלי", הוא מספר. "היא הייתה מאוסטרליה ולא היה לי אכפת לעבור. טוב שעשיתי את הצעד הזה, כי זו הייתה ארץ המזל בשבילי". 

אוסטרליה אכן האירה לו פנים. דדון עשה חיל בעסקיו והפך לאחד מיזמי הנדל"ן המצליחים באוסטרליה. חוץ מפיתוח נכסים בתחום הנדל"ן, הוא גם משקיע בטכנולוגיה, מלונות, מסעדות וברים וגם במועדון ג'ז. זה בהחלט לא מפתיע לאור אהבתו למוזיקה. הוא מנגן בפסנתר מילדות ואף שימש כיו"ר פסטיבל הג'ז במלבורן.

עם השנים הוא הפך למקורב למקבלי ההחלטות במדינה, בהם ראשי ממשלות לשעבר: קווין ראד, שנבחר לתפקיד ב־ 2007 וסיים אותו ב־ 2010; ג'וליה גילארד, שכיהנה כראש ממשלה בין השנים 2010־2013 והייתה האישה הראשונה בתפקיד; וטוני אבוט, שהחליף אותה בתפקיד והחזיק בו עד 2015. 

דדון המולטי־מיליונר הפך גם לאחד הפילנתרופים הידועים באוסטרליה ולמי שמייצר קשרים בינלאומיים אסטרטגיים בין המדינות. "יש לי הרבה חברים בפוליטיקה באוסטרליה, בישראל, ועכשיו גם באנגליה", הוא אומר, "במשך שנים ארוכות הייתי מגייס כספים לקרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, והכרתי המון אנשים בישראל, מכל המפלגות. כשאהוד אולמרט היה ראש עיריית ירושלים, הוא היה אחד החברים הטובים שלי". 
 

הוא מגדיר את עצמו ציוני. ב־2002 הוא ייסד את ארגון חילופי התרבויות בין ישראל לאוסטרליה. לאחר שנה השיק את הפרויקט הראשון של הארגון: הצגה של תערוכה מקורית של אמנות אבוריג'ינית במוזיאון ישראל ובתיאטרון ירושלים. אבל לא רק הקשרים בין אוסטרליה לישראל חשובים לו, אלא גם אלו עם מרוקו וצרפת, שהיו חלק מחייו. "ב־2010 לקחתי לישראל משלחת של פוליטיקאים ונציגי תרבות מאוסטרליה", הוא מספר. "אחר כך טסנו לרבאט והסתובבנו בכל המדינה. אם אני יכול לעזור לארבע המדינות האלה להיות קרובות אחת לשנייה, זה חלום, בייחוד במה שנוגע ליחסים בין מרוקו לישראל. זה יכול להיות פנטסטי".
 

מערכות היחסים בין המדינות חשובות לו, כך גם שיתופי הפעולה העתידיים, וזוהי, בעיניו, המהות של הכנס. "המטרה היא לייצר שיח משותף בין גורמי מפתח בישראל ובאוסטרליה במגוון נושאים ולהדק את שיתופי הפעולה במדע, במחקר, בביטחון ובכלכלה", אומר דדון. "אני שואף להעמיק את הידידות בין המדינות ולהגדיל את שיתופי הפעולה". 

אף אחד לא חסין

אוסטרליה, יעד הגירה מרכזי לישראלים, תמכה במובהק לאורך כל השנים בישראל, אולם היו גם כמה מחלוקות ברקע. במאי 2010 גירשה אוסטרליה דיפלומט ישראלי בשל שימוש שנעשה בדרכונים אוסטרליים בהתנקשות בבכיר חמאס מחמוד אל־מבחוח. המתיחות בין המדינות גברה באותה שנה לאחר המשט לעזה כשאזרחים אוסטרלים שהשתתפו במשט נפצעו מידי חיילי השייטת, שהשתלטו על האוניות.
 

כעת ניצבת במוקד המתיחות בין המדינות פרשת מלכה לייפר, ישראלית שניהלה בית ספר חרדי לבנות במלבורן ותלויים נגדה אישומי אונס ותקיפה מינית של תלמידותיה. היא נמלטה לישראל וב־2014 הגישה אוסטרליה בקשת הסגרה. ראש ממשלת אוסטרליה מוריסון נפגש לפני כמה חודשים עם שתיים מהמתלוננות שטענו כי תקפה אותן מינית. מוריסון הכריז שהוא מתכוון לפעול בנושא ולקדם את הסגרתה לידי הרשויות האוסטרליות. 

 

"הקהילה היהודית במלבורן הייתה רוצה לראות את הגברת הזאת בכלא באוסטרליה", אומר דדון. "עצם העובדה שזה עדיין שלא קרה אכזבה הרבה אנשים. אנחנו מקווים שהשופטים הישראלים יעלו אותה על מטוס וישלחו אותה חזרה לאוסטרליה, וזה צריך לקרות כמה שיותר מוקדם. אבל אני לא חושב שמקרה כזה יכול להעיב על היחסים בין המדינות. זה לתת לגברת יותר מדי קרדיט. אלה כותרות טובות לעיתונות".

הנושא של המושב הראשון בכנס יהיה איראן, ולאחריו יתקיימו פאנלים נוספים בסוגיות הבינלאומיות הבוערות ביותר והקשר שלהן לישראל. למשל על הטיפול במשבר האקלים בישראל לעומת העולם ועל ההשלכות של תנועת ה־BDS. 

את תנועת החרם רואה דדון כאנטישמית. "לצערי, האנטישמיות צומחת כיום באירופה ובמקומות אחרים בעולם. עצוב שזה קורה", הוא אומר. בחודש שעבר פרסמה מועצת יהודי אוסטרליה נתונים מטרידים על עלייה בשיעור התקריות האנטישמיות. מתחילת שנת 2019 ועד חודש ספטמבר תועדו 368 תקריות אנטישמיות, בהן כתובות נאצה, איומים נגד אנשים או ארגונים ותקיפות אלימות. זוהי עלייה של 30% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. 

"האנטישמיות באוסטרליה היא אולי לא נפוצה כמו באירופה, אבל היא קיימת", מודה דדון. "אף אחד לא חסין מפניה. יש לנו בקהילה אבטחה חזקה שמתואמת עם המשטרה המקומית. בכל בית כנסת יש אבטחה. אנחנו מדברים עברית, הולכים עם כיפה, אבל יש אזורים שבהם מייעצים לא ללכת עם כיפה. אנשים נזהרים, כי לא יודעים מאיפה ההתקפה תגיע. בדיוק כמו בכל מקום בעולם - האנטישמיות לא נמצאת בכל פינה, אבל היא קיימת". 
 

בתחילת החודש הודיעה חברת אל־על שתשיק קו ישיר לאוסטרליה, עם שלוש טיסות שבועיות ישירות למלבורן, שיימשכו כ־18 שעות. "זה נפלא", אומר דדון, "המשמעות של המהלך היא שהקהילה היהודית באוסטרליה תגיע לעתים תכופות יותר לישראל. גם יותר אנשי עסקים יגיעו לארץ - זה יקל על כולם".