עשרות בני אדם נהרגו ומאות נפצעו בקרבות שמתחוללים מזה ארבעה ימים בין ארמניה לאזרבייג'ן בחבל נגורנו-קרבאך. ד"ר אבינעם עידן, מומחה לרוסיה והקווקז מאוניברסיטת חיפה, סיפר היום (רביעי) בתוכניתו של אראל סג"ל ב-103FM על הסכסוך רב השנים בין שתי המדינות והתייחס לקשר בין הלחימה לבין כלל המזרח התיכון.
עוד יום לחימה בין ארמניה לאזרבייג'ן. מה קורה שם?
"זו שאלה טובה, אבל השאלה היותר מעניינת היא מה יקרה שם. או למה זה קרה ומה יקרה. אתם מבקשים ממני לדבר על סכסוך שהגיל שלו הוא בין 29 ל־30 שנה".
במונחים של המזרח התיכון זה צוציק. אני חשבתי שתכניס גם את הטראומה הארמנית מהטורקים כי גם הם מעורבים שם.
"בקווקז כמו בקווקז מה שאתה רואה בעין זה לא מה שאתה רואה באמת. בסכסוך הזה בין אזרבייג'ן לבין ארמניה יש המון שכבות. על קצה המזלג אספר שב-1991 החל הסכסוך, וזו הייתה מלחמה בחסות התפרקות ברית המועצות. בשורה התחתונה ארמניה, בסיוע של הרוסים שתמכו בה אז כמו גם היום, הצליחה להשתלט על חבל המריבה וגם על עוד 20 אחוז מאזרבייג'ן משטח שלא היה במחלוקת. היו הרבה מאוד סיבובים, אבל מה שאנחנו רואים היום הוא סיבוב של כמה ימי לחימה. מה שקורה היום בקווקז זו בעצם לחימה בין רוסיה לבין טורקיה. מה שאומר שזה לא רק אירוע מקומי קווקזי, אלא שהוא מקרין גם על זירה יותר רחבה".
נדמה לי שמדינת ישראל יותר קרובה לאזרבייג'ן מאשר לארמניה. אז זה משאיר אותנו במקרה הזה עם האינטרס הטורקי אל מול האינטרס הרוסי?
"אתה מאוד צודק במובן הזה, אבל לא באופן ישיר. נכון, ישנם יחסים הדוקים בין ישראל לבין אזרבייג'ן, וזו מערכת יחסים שיש לה כמה מימדים. יש את הנושא של אספקת ציוד ביטחוני, אבל יש גם נושאים אחרים. האזרבייג'נים רואים את מדינת ישראל כמודל לחיקוי, מדינה קטנה שהתמודדה עם קשיים והתפתחה באופן מרשים. יש מורשת של יחסים מאוד הרמוניים בין האזרבייג'נים לבין היהודים".
"בתקופת ההתפרקות של ברית המועצות אני שירתתי באזורים האלה, ובגלל זה אני יכול לומר לכם שמערכת היחסים בין שתי המדינות היא לא רק סביב ביטחון. נכון מה שאמרתם, שכן, על הלחימה באזור הזה צריך להסתכל בצורה יותר רחבה, ולהבין מה שקורה בשטח עצמו ולמי יש הפסדים כרגע".
בסוף זה אינטרסים כלכליים נכון? לא רק כבוד וחירות. לאזרבייג'ן יש נפט, אבל מה יש לארמנים? קרמיקה?
"גם זה בקושי. ארמניה היא מדינה מאוד דלה במשאבי טבע. במובן הזה היא יחסית בנחיתות, ולכן השאלה הזו היא בהחלט במקום. זאת אומרת, מה שקורה שם נועד בכדי להביא לשינוי הסטטוס קוו, והרצון של האזרבייג'נים להגיע למצב של פתיחת משא ומתן ותיווך בינלאומי שישנה את המצב הקיים".