מבחר הציטוטים עשיר, משעשע. נבחר אחד לדוגמה: “היה היו פעם שני אחים. אחד ברח למדינות הים, השני נבחר לסגן נשיא ארצות הברית. משניהם לא שמענו שוב”. הדובר: תומאס מרשל. תומאס מי? יפה ששאלתם. הוא היה סגן הנשיא של וודרו וילסון, בין השנים 1913 ל־1921. שנים דרמטיות בתולדות האומה, קצת פחות בתולדותיו של מרשל. ב־1919, כאשר הנשיא לקה בשבץ, וידאו הקרובים אליו, ובראשם אשתו אדית, שמרשל יישמר רחוק מלב העשייה. הוא קיבל כמה הצעות לתבוע בכוח את הירושה, והבטחת תמיכה משר החוץ, רוברט לנסינג. אך מרשל דחה אותן ונשאר באלמוניותו היחסית. כמו רוב סגני הנשיא.
טדי רוזוולט אמר שהוא מעדיף להיות כל דבר, אפילו פרופסור להיסטוריה, ולא סגן הנשיא. דיבורים לחוד ומעשים לחוד. הוא היה סגנו של ויליאם מקינלי, והעפיל למשרת הנשיא כאשר מקינלי נרצח. תשעה סגני נשיא קודמו כאשר הנשיא פרש בדרך זו או אחרת ממשרתו: ג’ון טיילר היה הראשון – כאשר הנשיא הנבחר, ויליאם הנרי הריסון, מת לאחר כמה שבועות בתפקיד. ג’רלד פורד האחרון – כאשר ריצ׳רד ניקסון אולץ להתפטר מתפקידו. תשעה מתוך 45 נשיאים בסך הכל. לא מעט.
בלילה שבין רביעי לחמישי ייערך העימות היחיד בין שני המועמדים להיות הסגן של הנשיא הבא. מייק פנס, סגן הנשיא המכהן, ממשיך עם טראמפ לעוד כהונה, אם תהיה. קמלה האריס, מועמדת טרייה, מסקרנת, תיכנס לבית הלבן לצדו של ג’ו ביידן, הנראה כמועמד לניצחון. רק לעתים רחוקות מעורר העימות של סגני הנשיא עניין כפי שיעורר הפעם. רק לעתים רחוקות הוא נראה רלוונטי כפי שייראה הפעם. טראמפ הוא חולה קורונה בן 74. ביידן יהיה הנשיא המבוגר ביותר אי פעם. בעצם, אפשר לחשוב על זה כך: טראמפ החל את כהונתו הראשונה כנשיא המבוגר ביותר אי פעם. הוא היה בן 70. ביידן נולד בנובמבר שנת 1942. כלומר, כשבועיים אחרי הבחירות יחגוג 78. כלומר, בתחילת כהונתו הראשונה יהיה מבוגר יותר מכל נשיא אחר בסוף כהונתו השנייה (השיאן הוא רונלד רייגן, שעזב את הבית הלבן בן קצת פחות מ־78).
ובמילים פשוטות, גם אם מעט לא מנומסות: הבוחר האמריקאי המביט בפנס ובהאריס יודע שהפעם זה בהחלט אפשרי. כמובן, תמיד זה אפשרי. אבל הפעם יותר. הפעם יש מגיפה, הפעם יש נשיא מבוגר מאוד, הפעם לא בוחרים סגן נשיא כסוג של עודף – שיהיה. הפעם בוחרים סגן נשיא שבהחלט ייתכן שיהיה נשיא (או נשיאה).
זה מעניין מהרבה מאוד בחינות. האחת – משום שעוד לא לגמרי ברור מה מצבו של טראמפ, ואם סכנת הקורונה חלפה. השנייה – משום שברור לגמרי שהאריס היא המועמדת הסבירה ביותר לשבור את תקרת הזכוכית, ולהיות הנשיאה הראשונה אי פעם. אולי תעשה זאת מכוח ירושה במהלך הכהונה, ואולי כמתמודדת, יורשת טבעית של הנשיא ביידן. ביידן – אם ינצח – אומנם לא התחייב לשרת רק קדנציה אחת. התחייבות כזאת תהפוך אותו לברווז צולע מוקדם מדי. ומצד שני רמז שזו בהחלט אפשרות, והזכיר שהוא נשיא של מעבר. מדור אחד - לדור הבא.
במערכות בחירות שגרתיות, למועמדים לסגנות הנשיא יש תפקיד מסורתי. במהלך הקמפיין, הם כלבי התקיפה של המועמד לנשיאות. הוא אמור להיות ממלכתי, להם מותר להיות אגרסיביים. אלא שכל זה היה נכון לפני עידן דונלד טראמפ, וקצת פחות נכון היום. אף אחד לא יכול להיות כלב התקיפה של הרוטוויילר הכי מסוכן. ואפילו את קמלה האריס, שהוכיחה בעבר את יכולתה להיות תוקפנית – בעיקר בעימות שבו שחטה את ביידן עצמו במהלך הפריימריז – קשה לדמיין אומרת לפנס “סתום את הפה”. מה שאומר שעימות הסגנים, שאמור להיות הבוטה יותר, יהיה הפעם המנומס יותר. מי יודע, אולי המועמדים אפילו יענו על שאלה או שתיים לעניין.
מעל לציפיות
הפעם האחרונה שעימות סגנים עורר עניין אמיתי הייתה לפני 12 שנים, כאשר מושלת אלמונית ממדינת אלסקה נגררה ברגע האחרון לשמש כקרש הצלה למועמד טובע. המועמד היה ג’ון מקיין הרפובליקני (שמשפחתו תומכת היום בביידן). הסגנית הייתה שרה פיילין. ומי עמד מולה? ג’ו ביידן, שהיה מועמד להיות סגנו של ברק אובמה.
הם נפגשו בסנט לואיס שבמיזורי בתחילת אוקטובר. הוותיק הוושינגטוני מול הפנים הרעננות מאלסקה. “היי", פתחה פיילין, “אני יכולה לקרוא לך ג’ו?”, ביידן אישר. אם ציפה לקרב קל, מצא מולו יריבה שהופיעה לא רע – מעל לציפיות. הסקרים אומנם אמרו שביידן ניצח, אבל אמרו גם שפיילין הפתיעה יותר לטובה מאשר לרעה. כך או כך, אובמה ניצח, אבל לא בזכות ביידן, ומקיין הפסיד, אבל לא בגלל פיילין. למעשה, קשה להיזכר במערכת בחירות שהוכרעה על ידי סגן הנשיא. האחרונה שאפשר לטעון שהייתה כזאת נערכה לפני בדיוק 60 שנה, כאשר המועמד לסגנות לינדון ג’ונסון וידא שטקסס תצביע למועמד לנשיאות ג’ון קנדי. שניים ורבע מיליון בוחרים הלכו לקלפי בבחירות 1960 בטקסס. קנדי קיבל 40 אלף קולות יותר מהמועמד הנגדי, ריצ’רד ניקסון. שלוש שנים אחר כך קיבל הסגן ג’ונסון את התמורה למאמציו, כאשר הוא עצמו הפך לאחד מאותם תשעה שדילגו מסגנות לנשיאות לאחר רצח הנשיא - בטקסס.
תקלה בדרך
הבחירה של ביידן בקמלה האריס לא הייתה בגלל שהוא צריך שתסייע לו לנצח בקליפורניה. הוא בחר בה משום שאחרי הילרי קלינטון, ולנוכח מחאת השחורים, הבוחרים הדמוקרטים רצו אישה, ורצו שחורה. גם טראמפ לא בחר בזמנו את מייק פנס משום שרצה לנצח באינדיאנה. הוא בחר בו כדי לרצות קהל אוונגליסטי גדול שהביט בחשדנות בנער השעשועים מניו יורק.
פנס בא לעימות עם האריס מנוסה יותר. הוא כבר עבר מערכת בחירות וניצח. הוא כבר התמודד בעימות של סגני נשיא לפני ארבע שנים. נסו להיזכר מול מי. נסו שוב. שמו טים קיין, והוא היה המועמד לסגנות של הילרי קלינטון. רק ארבע שנים חלפו, וכמעט נשכח מלב. רוב המשקיפים סברו שפנס ניצח אותו בעימות. רובם גם חשבו שזה משפר את סיכוייו להיות המועמד הרפובליקני לנשיאות בשנת 2020. התסריט היה פשוט: טראמפ מפסיד, פנס נותר בצמרת כמועמד פוטנציאלי שכבר הוכיח את כוחו. כמובן, בדרך קרתה תקלה: טראמפ ניצח. פנס נתקע בתפקיד הסגן. או שיכהן בו עוד ארבע שנים, ואז מי יודע, או שיפסיד, ואז מן הסתם יתקשה לחזור לזירה. ארבע שנים בצלו של טראמפ הן לא בדיוק הזמן להתבלט.
קמלה האריס נסעה ליוטה כבר בשישי, אחרי ביקור בלאס וגאס, כדי להתכונן לעימות. בשבת זכתה לחיקוי של כבוד ב”סטרדיי נייט לייב”. הקומיקאית מיה רודולף לבשה ז’קט כמו של האריס, וסורקה כמו האריס, ובישרה לאומה שהיא זקוקה ל”סגנית נשיא לוהטת שולטת”. ברביעי בלילה זו תהיה האריס האמיתית, מול פנס האמיתי. והיא תתקוף: פנס הוא היושב בראש צוות המשימה של הבית הלבן למאבק במגיפה. להאריס לא יהיה קשה להצביע על כישלונו המסוים בתפקיד הזה. לפנס לא תהיה אפשרות לתת לה את התשובה האמיתית – זה לא אני אשם, זה הנשיא. בעצם, זו תהיה הדילמה העיקרית שלו לאורך כל הערב: אם להגן על נשיא שקשה להגן עליו, ושגורלו – אם להאמין לסקרים – כנראה נחרץ, או שמא לנסות להציל את הקריירה של עצמו, מה שיהיה קשה בכל מקרה וגם עלול לגרור תגובה חריפה של הנשיא.
כך או כך, העיניים יהיו על האריס. אישה ראשונה בתפקיד, אם תיבחר. שחורה ראשונה בתפקיד, אם תיבחר. אסייתית ראשונה בתפקיד, אם תיבחר. נשיאה ראשונה – רק אולי. אבל בהחלט אפשרות. המטלה העיקרית שלה השבוע היא להוכיח לבוחרים שיש לה את הבגרות, את שיקול הדעת, להיכנס לבית הלבן בהתראה של רגע כדי להחליף נשיא שגילו הכריע אותו. היא לא צריכה להצליח. היא צריכה לא להיכשל. היא לא צריכה לנצח בוויכוח עקר של צעקות. היא צריכה להיראות מוכנה לתפקיד.