יובל זדרמן, שהיה נצור במקום עבודתו עקב פיגוע הטרור שאירע אמש בווינה, התראיין היום (שלישי) בתכנית הרדיו של בן כספית וינון מגל ברדיו 103FM וסיפר על הפניקה ברחובות אוסטריה: "הרחובות יחסית ריקים, אנשים קצת לחוצים אבל הם חווים את מה שאנחנו, בישראל, מכירים על בשרנו".
ינון: מה קורה בווינה?
"עוד לא ברור מה קורה, אבל זה עדיין קורה כביכול. למרות שתפסו חלק מהחבר'ה, אבל ביקשו ממי שלא חייב לצאת מהבית שלא ייצא. בעיקרון בגלל הפיגוע סגרו את מערכות החינוך ומקווים שתהיה יותר אינפורמציה בשעות הקרובות. לא מנדבים אינפורמציה בשעות האלה".
בן: יצרת איתי קשר בטוויטר. שאלתי אותך "האם אתה בסדר", ואתה אמרת שאתה נצור במסעדה שאתה מנהל לא רחוק מהאירוע. מה קרה בלילה?
"אני לא זוכר את השעה המדויקת שזה התחיל להגיע אליי. המסעדה הייתה מלאה, כי הגיעו הרבה אנשים הגיעו לחגוג את הערב האחרון לפני שנכנסים להגבלות החדשות. בעצם פתאום התחלתי לקבל דיווחים על יריות שהיו ליד בית כנסת. אז כמובן התחילו ישר לחשוב שזה מכוון לבית הכנסת, ובגלל שאנחנו מסעדה של איל שני ויש לנו אוריינטציה ישראלית יהודית החלטנו מהר להסביר ללקוחות שאולי כדאי שיזמינו מונית בצורה רגועה".
"את רוב הלקוחות הצלחנו לשלוח לביתם, בין שלושה לארבעה שולחנות. זה היה בשלב שהאירועים היו יותר מבולגנים וביקשו לא לצאת ובעצם כל הצוות וכמה אורחים נשארו לישון במלון שמעל המסעדה. היום בבוקר התגנבתי במונית מהר הביתה להיות עם הילדים שלי ולשמוע עדכונים בלייב".
ינון: שמעת את קולות האירוע?
"קודם כל במהלך הלילה כל הזמן שמענו גם סירנות של משטרות והליקופטרים והצבא הציב לא מעט כוחות במרכז העיר".
ינון: שמעת יריות?
"יריות לא אבל בעיקר כי זה לא מרחק הליכה וגם כי הייתי בתוך מסעדה שיש בה מוזיקה ואנשים".
בן: מדובר בשבעה מוקדים לא אירוע נקודתי, היה אירוע מתואם שהכינו לו תשתית.
"זה נכון אבל אני רוצה לסייג שגם אני ניזון מרסיסי מידע ולא הכול זה דברים רשמיים שהמדינה מפרסמת. פרסמו רק שיש כמה מוקדים ומבקשים להישאר בבתים ושתפסו חלק מהם אבל מה שכן הבנו זה שהיו שישה מוקדים. אני יכול להגיד שהם היו מאוד קרובים אחד לשני זה לא מצב שבראשון בבת ים וביפו תיאמו משהו באותה שניה".
בן: אתה ירושלמי במקור וראית פיגועים, איך האוסטרים האירופים מגיבים כיש מתקפות כאלה באמצע הלילה. יש פאניקה?
"יש קצת לחץ, אוסטריה זו עיר שיש בה הרבה מהגרים מכל אירופה אז קשה לשייך את זה לאוסטרים עצמם. יש לחץ, אבל גם צריך להישמע להנחיות לשמור על קור רוח ולתת להם לטפל במה שצריך. אז רואים שיתוף פעולה, הרחובות יחסית ריקים אבל אנשים קצת לחוצים וחווים מה שאנחנו מכירים קצת על בשרנו".
בן: מה מצב הקורונה?
"בעיקרון אנחנו בתקופה של 4,000 מקרים חדשים ביום".
בן: הרבה.
"כן, האוכלוסייה באוסטריה ובישראל פחות או יותר זהה במספר אמנם אוסטריה יותר גדולה אבל בגלל זה נכנסנו לשלב הבא בהגבלות שסוגרים את המסעדות ואירועי התרבות. כנראה שהאירוע אתמול הוא אירוע שתוכנן להביות בערב הספציפי הזה כי זה הערב האחרון והיו הרבה אנשים".
בן: מה עובד ומה לא?
"מערכת החינוך עובדת כרגיל, כל המשרדים ומי שיכול מהבית ומי שלא אפשר מהמשרד אבל לחצו על הכפתור שדומה לרמזור, אמרו לנו צעד אחד אחורה".
בן אצלנו אין רמזור וזו הבעיה. שמור על עצמך.
"תודה".
בן תמשיך להאזין לנו.
"אתם משמחים אותי וגורמים לי להרגיש קצת בבית וינון אני אוהב אותך למרות שאני מישראל הראשונה בווינה. אתה הסוס הטרויאני הכי טוב שהיה לנו אי פעם".