הכרזתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל למרוקו זכתה לשבחים ברחבי ישראל. ישנם כמיליון ישראלים שמוצאם המשפחתי הוא לפחות בחציו ממרוקו, ואישים מובילים הביעו בתקשורת את שמחתם על האפשרות לנסוע למדינה בצפון אפריקה.
אך מעבר לאותו קשר רגשי עבור ישראלים רבים, והרחבת האופציות התיירותיות שמגיעות עם הטיסות הישירות שהוכרזו יחד עם הנורמליזציה, יש עוד המון סיבות אחרות לכך שהיחסים עם מרוקו יועילו למדינה היהודית.
מרוקו, המונה 36.5 מיליון תושבים, נחשבת לאחת המדינות המשפיעות בעולם הערבי ובאפריקה, והיא מתחזקת את אחת הכלכלות החזקות ביבשת. ככזו, ההתקדמות בקשרים איתה יכולה לעזור לשכנע מדינות אחרות באזור ליצור קשרים עם ישראל.
ישראל ומרוקו ניהלו קשרים סודיים ופתוחים בתקופות שונות במהלך ההיסטוריה שלהן. בשנות השישים העניק מלך מרוקו חסן השני לישראל הקלטות של ישיבת הליגה הערבית שסייעו לישראל להתכונן למלחמת ששת הימים בשנת 1967, לדברי ראש מודיעין צה"ל לשעבר שלמה גזית וקצין המודיעין לשעבר ושר הקבינט רפי איתן. באותה שנה, המוסד עזר למרוקו לחטוף מתנגד לצרפת.
לאחרונה, מרוקו ראתה באיראן איום, וחתכה את קשריה עם טהראן בשנת 2018 בעקבות התמיכה הכספית והצבאית שמעניקה איראן, ביחד עם חיזבאללה, ללוחמי ארגון ‘חזית פוליסריו’ הפועל נגד מרוקו בסהרה המערבית. חיזבאללה ואיראן מצדם הגיבו בזעם והדגישו שההחלטה המרוקאית נעשתה תחת לחץ סעודי, ישראלי ואמריקאי כבד. מדינות המפרץ הודיעו באופן צפוי שהן מכבדות את ההחלטה המרוקאית.
כמו במדינות המפרץ, ההתנגדות לאיראן טומנת בחובה פוטנציאל רב לשיתוף פעולה עם ישראל בענייני ביטחון. למעשה, דיווחים מינואר השנה הצביעו על כך שמרוקו קנתה מזל"טים ישראליים תמורת 48 מיליון דולר.
בעקבות הסכם אוסלו בשנת 1995 כוננו יחסים דיפלומטיים בין המדינות, והשתיים סימנו את תחילתם של יחסים דיפלומטיים פתוחים, אם כי לא מלאים, בין המדינות. מרוקו ניתקה אז את הקשר עם ישראל בשנת 2000, לאחר שהפלסטינים פתחו באינתיפאדה השנייה.
הסחר המוגבל בין המדינות נמשך גם לאחר ניתוק הקשרים בשנת 2000, בסכום של 68 מיליון דולר ייבוא סחורות מרוקאיות וייצוא של 5 מיליון דולר למרוקו, נכון לשנת 2018. על פי מכון היצוא הישראלי, הסכום עשוי לגדול עם הטיסות הישירות המתוכננות. היצוא העיקרי של ישראל למרוקו הוא פלסטיק, כמו גם מכונות וציוד חשמלי, בעוד שמרוקו מייצאת בעיקר כלי רכב, כמו גם הלבשה ואביזרים לישראל.
מקורות בממשלת ישראל רואים בתחום האנרגיה מקור פוטנציאלי לשיתוף פעולה בין ישראל למרוקו, שאין לה הרבה משאבי אנרגיה משלה. מרוקו מייבאת כ-90% מהאנרגיה שלה מאז 2013, ומבקשת להרחיב את השימוש באנרגיה מתחדשת. ישראל מייצאת גז טבעי ובעלת מומחיות באנרגיה סולארית. בנוסף, החקלאות מהווה כ-40% מכלכלת מרוקו וחלק גדול מהיצוא שלה, ועל כן יכולה להתעניין בחידושים ישראלים בתחום.