ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, מומחית למשפט, טכנולוגיה ותקשורת מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, התייחסה היום (שני), בתכניתם של אראל סג"ל ודודי ורטהיים ב-103FM, לביקורת על הרשתות החברתיות. זאת, על רקע השעיית חשבונות הטוויטר והפייסבוק של נשיא ארצות הברית היוצא, דונלד טראמפ.
מעצמות ההייטק מחליטות עכשיו, 'אנחנו פוסקות לגבי התיקון הראשון בחוקה'.
"כתבתי ב-2018, שאנחנו נראה שבבחירות בארצות הברית של 2020, הפלטפורמות הגדולות, בעיקר פייסבוק וטוויטר, תהפוכנה להיות שחקן משמעותי בבחירות. הסיבה שאני חשבתי אז שזה הולך לקרות, היא בגלל שיש עליהן איום מאוד משמעותי ברגולציה. כל מה שאנחנו רואים פה עכשיו, הוא לא משחק בחופש הביטוי והוא גם לא כל כך פוליטי. מדובר במשחק עסקי לחלוטין. הפלטפורמות האלה יודעות שיש עליהן איום מימין ומשמאל להפסיק את הפטור שקיים עליהן בחקיקה האמריקנית, סעיף 230".
זה מתחבר למה שנקרא סעיף 230. מה הוא בדיוק אותו סעיף?
"זה סעיף לחוק שנקרא 'חוק ההגינות בתקשורת' שנחקק ב-1996. המחשבה הייתה שהפטור הזה מאוד יעודד חדשנות. הוא מאפשר לפלטפורמות להחליט בעצמן מה כללי הקהילה שלהן, ויותר מזה, אם הפלטפורמה החליטה להשתיק אותי, אין לי עילת תביעה כלפיה, יש לה פטור גם כלפיי, לכן הוא כל כך חריג".
טראמפ איים על חברות התקשורת, והרפובליקנים רצו לקדם את ביטול סעיף 230, אבל בגלל שהם הפסידו בבחירות, אז אותן חברות התקשורת ניצלו.
"הפלטפורמות מותקפות עכשיו משני הכיוונים, גם דמוקרטים וגם רפובליקנים. מה קורה פה בכל זאת? הפלטפורמות עושות את מה שעשתה התקשורת המסורתית במשך המון שנים. כל פעם כשרצו לבוא ולהסדיר אותה בכל חקיקה שהיא, היא רצה ואמרה, 'אני אעשה רגולציה עצמית'".
עוד הוסיפה שוורץ כי "הרשתות עכשיו עושות בדיוק את אותו דבר. הן יודעות שהולכת להיות רגולציה, והן מנסות להראות עכשיו, 'אנחנו לוקחות אחריות'. לפני שנה בערך פרסמתי ספרון שקוראים לו התמודדות עם ביטויי שנאה ברשתות חברתיות. עשיתי את זה בגלל התחושה המאוד קשה בישראל, ב'יד ושם' למשל וכו' של התגברות של ביטויי אנטישמיות שהובילו גם למעשים, ראינו פיגועים נגד יהודים בארצות הברית וכו'. ואז עלתה השאלה, מה צריך לעשות? כי אנחנו לא רוצים לפגוע בחופש הביטוי - האם למשל לחייב את הרשתות החברתיות ביותר שקיפות, ביכולת ערעור על החלטות כל כך פוגעניות? האם לייצר איזושהי סוג של סקאלה של עונשים?".
כמו כן, ציינה כי "כל הדברים האלה הם בעצם פצצה מתקתקת מול הפרצוף שלנו. מי קובע את הכללים? מי מחליט לגביהם? האם עדיף למשל שזה יהיה באמצעות צווי בית משפט? זה יהיה יותר טוב אם שופטים מדינתיים יחליטו מה צריך להסיר ומה לא להסיר מפייסבוק? לכאורה יהיה בזה משהו יותר דמוקרטי, זה ישקף כאילו את ההסכמה החברתית בכל מדינה ומדינה. מצד אחר, זה יגרום לאינטרנט להיות איים של רגולציות, נכון? זה מאוד ישנה את האופן שבו האינטרנט נראה. השאלה הזאת מי מחליט מה צריך להיות ומה לא צריך להיות, היא שאלה שמלווה דמוקרטיות 300 שנה אחורה. זה לא דבר שהוא חדש. יש פה באמת תחושה מאוד מאוד קשה של עליהום מאוד גדול".
'פרלר', רשת חברתית המזוהה עם טראמפ, הורדה מחנות האפליקציות של אפל, גוגל ואמזון. זו פגיעה מטורפת. ומה יקרה מזה? הרי תנועת השוט ההיסטורית תהיה הרבה יותר קשה, הרבה יותר כואבת. אי אפשר לנסות לסתום לאנשים את הפה, הם הרי לא יסתמו.
"אני מאוד שמחה שאתה אומר את זה, כי אלה טענות שאנחנו טוענים כבר הרבה מאוד שנים. כשיש לך חברות ענקיות שהפכו להיות בעצם שערי גישה אל האינטרנט - זה יכול להיות מנועי חיפוש בשעתו, זה יכול להיות חברות של שירותי ענן וזה יכול להיות פלטפורמות המדיה החברתית בעצמן. השאלות הגדולות, האם מותר להן לעשות מה שהן רוצות? מה הפיקוח עליהן? מי קובע את הכללים האלה? הופכות להיות שאלות אקוטיות".