תקופת החגים גרמה לעלייה במספר התקריות האנטישמיות באירופה בכלל ובצרפת בפרט, כמו גם ברמת האלימות שבהן. בגרמניה סוכל ביום הכיפורים ברגע האחרון פיגוע בבית כנסת, בפריז אירעו לאחרונה מספר תקריות, בהן ירי בצעיר מטווח קרוב בשעת לילה בשאנז אליזה, סמוך לתצוגה החגיגית של שער הניצחון, שנעטף בבדים על פי רצונו האחרון של האומן המנוח כריסטו. הצעיר שנורה סיפר ששמע קריאה "יהודי מלוכלך" לפני שחש בכאב והחל לדמם.

מוסדות יהודיים וארגונים נגד אנטישמיות מחאו על החלטת בית המשפט בטולוז לזכות את האימאם של המסגד המקומי מוחמד טאטאיאט על דרשה שבה קרא לרצוח יהודים. האימאם תיאר אבנים צועקות שיהודי מסתתר אחריהן וקרא למאמינים להרוג את כולם. בית המשפט טען כי בדבריו אין אנטישמיות מכוונת, ומנגד הגישה התביעה הכללית ערעור.

מפלגת הירוקים פתחה מצדה בקמפיין נגד התעללות בילדים פלסטינים בבתי הכלא הישראליים. בתגובה הוכה ילד יהודי בליון. צלבי קרס צוירו על מצבת הזיכרון למגורשים היהודים לאושוויץ ממחנה המעצר הצרפתי בדראנסי.

עידן הקורונה ומחאות המתנגדים לחיסון הוסיפו אף הם לתקריות האנטישמיות. בין האירועים: הגשת כתב אישום נגד שרת הבריאות לשעבר אנייס בוזן, רופאה ממוצא יהודי, בחשד לסיכון חיי אדם וגרימת מחדלים בתחילת המגיפה. אירוע זה עורר מסע אנטישמי נגדה ונגד כל ראשי מערכת הבריאות שמוצאם יהודי.

מורה שהפגינה עם דגל המאשים אותם באחריות לרצח הושעתה מעבודתה ונידונה למאסר על תנאי. גם פתיחת משפט המחבלים בגין הטבח ב־13 בנובמבר 2015 בפריז, שבו נרצחו כ־130 בני אדם, מעודד גילויי אנטישמיות. לוח זיכרון למדינאית היהודייה סימון וייל, שהעבירה במהלך כהונתה כשרת הבריאות את חוק ההפלות, הושחת ארבע פעמים לפני שהאחראים לכך נתפסו.

כדי למחות נגד הפגיעות המתגברות ביהודי צרפת, הכוללות יותר ויותר פגיעות בזיכרון השואה ובמיוחד בלוחות ואנדרטאות לזכרם של אישים יהודים, החליט האומן פיליפ אפלויג להקרין מיצג מיוחד במשך תקופת החגים על קירות משכנם האחרון של גדולי הרפובליקה, הפנתיאון בפריז.
המיצג כולל יותר מ־1,000 צילומים של לוחות ולוחיות זיכרון לאישים, קורבנות המחתרת או ילדים יהודים שנשלחו למחנות השמדה שצילם ברחבי העיר, חלקם חוללו בידי אלמונים. במשך שנים סירבו השלטונות להתקין לוחות כאלה.

אמו של האומן, שהוסתרה בתקופת המלחמה על ידי חסידי אומות העולם בעיירה במרכז צרפת, סיפרה כי התושבים התנגדו במשך שנים להתקנת לוח זיכרון למעשיהם מחשש לתגובות שליליות של הסביבה.