האלוף במיל' ולשעבר ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, עמוס ידלין, העריך הערב (שלישי) כי מתקפת הסייבר על מערך תחנות הדלק באיראן מתבררת כמבצע סייבר נרחב ומרשים. ידלין כתב כי בעקבות ההתקפה אלפי תחנות משותקות, מה שמוביל לתורים ארוכים ולהתמרמרות ציבורית.
תקפה על מערך תחנות הדלק באיראן מתבררת כמבצע סייבר נרחב ומרשים.
— Amos Yadlin (@YadlinAmos) October 26, 2021
אלפי תחנות משותקות, תורים ארוכים והתמרמרות ציבורית.
המבצע מלווה גם במבצע תודעתי של מסרים המצביעים על המשטר והמנהיג העליון כאשמים במשבר.
1/2
כמו כן, כתב ידלין כי "המבצע מלווה גם במבצע תודעתי של מסרים המצביעים על המשטר והמנהיג העליון כאשמים במשבר" והוסיף כי "כמו במבצעים קינטיים - האפקט האסטרטגי יבחן במעלה הדרך".
רוכב אופנוע בשם פרזין סיפר לסוכנות הידיעות AP כי "אני חיכיתי כמה שעות עד שתחנות הדלק ייפתחו מחדש כדי שאוכל לתדלק. אין דלק בכל מקום שאני הולך אליו". הטלוויזיה הממלכתית באיראן דיווחה כי פקידי משרד הנפט עורכים "פגישת חירום" כדי לפתור את הבעיה.
סוכנות הידיעות האיראנית דיווחה כי על צגי עמדות התדלוק מופיעה הודעה עם המילים "התקפת סייבר 64411". השימוש בספרות אלו הופיע גם בהתקפת הסייבר על מערך הרכבות האיראני ביולי האחרון. חברת אבטחת המידע הישראלית צ'ק פוינט יחסה בעבר את ההתקפה לקבוצת האקרים שכונתה "אינדרה", על שם אל המלחמה ההודי.
חשוב לציין כי תחנות הדלק של איראן מקבלות כעת כסף מזומן בלבד ולא את כרטיסי התדלוק הממשלתיים הנמצאים אצל רוב האזרחים האיראנים ומאפשרים להם לתדלק את רכביהם בצורה מסובסדת, זאת על רקע המצב הכלכלי במדינה. בזכות הסבסוד, הנהגים האיראנים יכולים לרכוש בנזין ב-15,000 ריאל לליטר, כ-5 סנט לליטר.
Oct. 26 - Bandar Abbas, S #Iran
— Iran News Wire (@IranNW) October 26, 2021
Long lines for gas in Bandar Abbas.
Notice the armed security force with what seems to be an AK-47 rifle. pic.twitter.com/F8jrrdofHo
כזכור, מוקדם יותר הודיעו באיראן על תקלות בתחנות דלק בכל רחבי הארץ, בעקבות מתקפת סייבר, מה שיצר תורים ארוכים של מכוניות בכל רחבי המדינה. הפרטים המדויקים עדיין מעורפלים, אך ישנם ספקולציות רבות המייחסות את מתקפת הסייבר לארה"ב, ישראל ומגוון קבוצות איראניות מקומיות המתנגדות למשטר.
המתקפה המסתורית על מערך הדלק האיראני מתרחשת זמן קצר לפני יום השנה להפגנות נובמבר 2019 נגד עליית מחירי הדלק. באותם ימים, בעקבות זינוק של פי שלושה במחירים, יצאו המונים ברחבי המדינה לרחובות. ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל" העריך כי יותר מ-300 בני אדם נהרגו בהפגנות.