האם החיים אכן עוברים מול העיניים לפני המוות? מעקב ראשון מסוגו שנעשה אחרי הפעילות במוחו של אדם גוסס זיהה תנודות שתואמות חלומות ושחזור רגעים גם בשניות הראשונות אחרי שהלב נעצר.
ד"ר ראול ויסנטה מאוניברסיטת טארטו שבאסטוניה וד"ר אג'מל זמאר, מנתח מוח מאוניברסיטת לואיוויל בארה"ב, יחד עם עמיתים נוספים מקנדה ומארה"ב, עקבו באמצעות מכשיר אא"ג אחרי הפעילות החשמלית במוחו של מטופל בן 87 שסבל מהתקפות אפילפסיה. אולם במהלך המחקר, המטופל סבל מדימום מוחי חמור שהוביל לדום לב ולמותו של החולה.
החוקרים החלו לבחון כ-900 שניות של הפעילות המוחית סביב זמן מותו של המטופל והתמקדו ב-30 השניות שלפני עצירת פעילותו של הלב ואחריה. הם ציינו כי זו הפעם הראשונה שבה נבחן הפעילות הנוירופיזיולוגית של המוח בבני אדם ברגעי המוות אחרי שמחקרים קודמים נעשו רק בבעלי חיים.
על פי הממצאים שפורסמו בכתב העת Frontiers in Aging Neuroscience, מכשיר האא"ג זיהה עלייה בפעילות של גלי גמא במוח, אך גם בפעילות של גלי דלתא, תטא, אלפא ובטא. לפי החוקרים, העלייה בגלי גמא באנשים בריאים מתרחשת בדרך כלל פעילויות שדורשות תפקודים קוגניטיביים גבוהים, כדוגמת חלימה, מדיטציה, עיבוד מידע תפיסתי וזיכרון במהלך ערות. גלי אלפא קשורים לסינון מידע חושי ומסייעים ביצירת תשומת לב.
"הממצאים האלה מאתגרים את ההבנה שלנו לגבי השאלה מתי החיים באמת מסתיימים ומייצרים שאלות חשובות, כמו שאלות שקשורות לעיתוי של תרומת איברים", ציין ד"ר זמאר, שארגן את המחקר.
החוקרים הדגישו כי מדובר במחקר שהתבצע במטופל בודד שסבל מפגיעה מוחית ומהתקפים ולכן קשה לנתח את המידע באופן מלא. על כן, הם מתכוונים לבדוק מטופלים נוספים כדי להגיע לתוצאות חד משמעיות יותר. "בתור מנתח מוח, אני מתמודד לא פעם עם אובדן", אמר זמאר. "משהו שאנחנו יכולים ללמוד מהמחקר הזה הוא שעל אף שיקירינו סוגרים את עיניהם ומוכנים לעזוב אותנו במנוחה, המוח שלהם עדיין מנגן מחדש כמה מהרגעים היפים ביותר שהם עברו בחייהם".