מאז פרוץ המלחמה באוקראינה נכתב רבות על הנשים האוקראיניות שלוקחות חלק בלחימה; תופעה שזכתה לכותרות בכל רחבי העולם. על פי הדיווחים, למעלה מ־20% מהחיילים בצבא האוקראיני הן נשים. בין היתר, דווח כי אפילו מלכת היופי לשעבר של אוקראינה, אנסטסיה לנה, הצטרפה לאזרחים שנלחמים לצד הצבא האוקראיני נגד הפלישה הרוסית.
בין הנשים שהתגייסו ללחימה - לא רק הצבאית, אלא גם בחזית ההסברה או במתן סיוע הומניטרי - נמצאות חברות הפרלמנט האוקראיני. אחת מהן היא קירה רודיק בת ה־36, שכיכבה בכותרות בעולם לאחר שהחליטה להישאר בקייב יחד עם ילדיה ולהילחם בנשק חם, אם תצטרך.
"תכננתי לשתול היום צבעונים ונרקיסים בחצר האחורית", כתבה רודיק בטוויטר לאחר הפלישה, "ובמקום זה למדתי לירות ולהתכונן ללילה הבא של תקיפות על קייב. אנחנו לא הולכים לשום מקום. זו העיר שלנו, המדינה שלנו, האדמה שלנו. נילחם על זה".
“אני מוכנה להילחם על הזכות הבסיסית שלי, וזה מעורר השראה לראות שנשים אוקראיניות מסוגלות לאחוז ברובה בדיוק כמו גברים ומסוגלות לעזור ולתרום למדינה במערכה בדיוק כמו שגברים תורמים", מספרת רודיק בראיון טלפוני מתוך הבונקר בקייב שבו היא נצורה בימים אלה, כשבמהלך שיחתנו נשמעות הפגזות ברקע. “זה כבוד אמיתי ואני שמחה שיש לנו את הבחירה לשרת את המדינה שלנו בכל דרך אפשרית: או בעזרה הומניטרית, או בעבודה הסברתית או בלחימה פיזית. זו הסיבה שלשמה אנחנו נלחמות, כדי שיהיה לנו את חופש הבחירה הזה".
מה את חושבת על הקולגות שלך, חברות הפרלמנט שמתגייסות למערכה?
“אנחנו מבינות, כחברות פרלמנט, שיש לנו את הכוח והקשרים לסייע למדינה שלנו כדי שנוכל להתרכז במה שאוקראינה צריכה ולספק את הנשק והעזרה ההומניטרית שאוקראינה צריכה לקבל בשביל לשרוד".
מה עיקר העשייה שלך בחזית זו?
“אני מתראיינת המון למדיות השונות, מדברת עם קולגות מהפרלמנטים ברחבי העולם ונלחמת בפרופגנדה הרוסית. אני מוודאת שהקולגות שלי ברחבי העולם יעשו את הדבר הנכון ויתמכו באוקראינה בהצבעות השונות - במתן עזרה הומניטרית ובאספקת כלי נשק. זה מה שאנחנו מאוד זקוקים לו. אני עובדת עם מדינות שכנות לאוקראינה, עם מדינות ניטרליות וגם עם מדינות שתומכות ברוסיה, כדי שהאנשים האלה יבינו מה באמת קורה".
היא הוסיפה: "רוסיה משקיעה הון רב בתדמית הבינלאומית שלה, וזו חזית שצריך להילחם בה. זה מה שאני וחברותיי עושות. בהזדמנות זו אני רוצה להודות על כל המאמצים של ממשלת ישראל להביא שלום, אבל אני גם רוצה לומר שלדעתי השלום הזה בלתי אפשרי כי ברגע שאתה מדבר עם מדינה שרוצה להשמיד אותך, אין בסיס לשלום. אני כן מצפה לתמיכה במלחמה נגד רוסיה, לתמיכה בהבאת רוסיה למשפט, לתמיכה בלחימה שלנו ברוסיה. אלו דברים שאנחנו צריכים לעשות ביחד. אני בטוחה שישראל ואוקראינה הן באותו צד של המלחמה כי אתם מדינה דמוקרטית ואתם יודעים כמה אנחנו צריכים לעבוד קשה. חבריי מישראל סיפרו לי את סיפור דוד וגוליית כאנלוגיה למה שקורה אצלנו. פתחתי תנ"ך וקראתי את הסיפור והבנתי שדוד ניצח את גוליית והפך למלך ישראל שבנה מדינה חזקה. זה מה שאוקראינה תעשה. אנחנו לא רק דוד שיזכה בקרב מול גוליית, אלא אנחנו גם נהיה מלכות שתבנה מדינה חזקה".
למדת כבר להשתמש בנשק?
“עדיין לא, אני מתאמנת על זה, ועדיין, למזלי, לא השתמשתי בזה, אבל אני דרוכה".
את רואה כוח נשי בתקופה זו יותר מאי פעם?
“כמובן, נשים חזקות בדיוק כמו גברים ותומכות מאוד בצבא האוקראיני ובלוחמה האוקראינית".
לא מוכרים, מחלקים
“המצב באוקראינה מאוד קשה, אין כרגע אף מקום פה שאדם יכול להרגיש בו בטוח כי האזעקות בכל מקום, וזה נורא מסוכן", מספרת חברת הפרלמנט האוקראיני אולגה וסילבסקה, ישראלית לשעבר שנצורה בימים אלה בבונקר בלבוב.
“נורא מרגש לראות את ההתגייסות הנשית במערכה הזו, שמזכירה לי במובן מסוים את הגיוס לצה"ל. באוקראינה יש שלוש חזיתות עיקריות שבהן פועלות נשים: האחת היא החזית הצבאית - התגייסות נשים לצבא ונטילת חלק בקרבות הקשים. השנייה היא החזית ההומניטרית והתומכת, שעוזרת לאזרחים ומסייעת בפינוי פצועים וטיפול במשפחות; והשלישית היא החזית הפרטיזנית. הרבה כוחות של הצבא הרוסי הפולש מרוכזים בתוך יערות. ביערות מתרכזים פרטיזנים שנאבקים בהם, והנשים עוזרות לכוחות הפרטיזנים האלה עם אספקת מזון ונשק. הרוסים מפחדים מהפרטיזנים האלה".
באיזו חזית את פועלת?
“אני מתעסקת בחזית הפוליטית מול האיחוד האירופי וכל מה שקשור לזה ובאספקה הומניטרית של דברים שמגיעים מחו"ל לאזרחים, כמו מזון, תרופות וכו’. אני גם מסייעת לנשים שמתגייסות לצבא. אני נציגה של אזור שנמצא מצפונה לקייב והוא הכי נפגע מהצבא הרוסי הכובש. הדבר הראשון שנאלצתי להתמודד איתו הוא העובדה שהאזור שאני מייצגת גובל בבלרוס, ותחנת הכוח הגרעינית של צ’רנוביל נמצאת בו. הרוסים כבשו את האזור הזה ומחזיקים את הצוות האוקראיני שהיה שם כבני ערובה, כמו גם את עשרות אלפי תושבי האזור. אין אספקת חשמל ותקשורת לאזור הזה, וזה הפך לאסון הומניטרי. עשרות אלפי תושבי האזור הזה נאלצים להסתגר בבתיהם כי אם הם יצאו - יירו בהם. לא מאפשרים מסדרונות הומניטריים שם, ואני וחבריי מנסים לספק עזרה הומניטרית לתושבים. הייתי בצוות שחילץ ילדים מבית יתומים באזור, וכמה דקות לאחר מכן שכירי חרב צ’צ’נים הגיעו והרסו את כל האזור. אם לא היינו מספיקים להציל את הילדים, הם היו נרצחים".
מה דעתך על ההירתמות הרבה של נשים בחזית הזו?
“בתקופה קשה כזו אנחנו לא מחלקים את עצמנו לגברים ונשים, אלא מתאחדים ביחד לטובת הכלל. העסקים לא מוכרים מזון, אלא מחלקים מזון. אפשר להיכנס לבית מרקחת ולקחת מה שצריך בלי לשלם. חשוב לי להעביר לקורא הישראלי שבניגוד אלינו, הצבא הרוסי לא הומוגני, אלא מתחלק לשני חלקים – הצבא הרוסי הסדיר שאיתו עוד אפשר לנהל משא ומתן לגבי עזרה הומניטרית, ושכירי חרב צ’צ’נים שהם רוצחים אכזריים. מה שהם עושים הוא נוראי, וזה הזמן שלנו וגם שלכם, בישראל, להתאחד ולהיאבק בפשעי המלחמה הללו".
מאוחדים מאי פעם
את אלינה זהוריקו, חברת הפרלמנט האוקראיני, לא פשוט להשיג לראיון מכיוון שהיא בילתה את מרבית הימים האחרונים בקייב בוועדות ובגיבוש הצעות חוק לטובת הקמת מסדרונות הומניטריים דחופים. “בימים הראשונים של המלחמה הייתה תחושה של בלבול, חוסר ודאות וחוסר הבנה של המצב, כי המוח לא היה יכול לקבל את הרעיון שבמדינה כמו אוקראינה יכולה להתקיים במאה ה־21 פלישה ברברית כזו", היא מספרת. “אבל היום האזרחים האוקראינים מאוחדים יותר מאי פעם. כולם עושים את העבודה שלהם בשביל לתת עזרה לכל מי שצריך".
מה הוביל לגיוס של נשים רבות למערכה?
“אין אילוץ לגייס נשים באוקראינה כדי לקחת חלק בחזיתות השונות, אבל בימים אלה, מספר עצום של נשים אוקראיניות מביע תשוקה להגן על המולדת שלנו. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא אתלטית הסקי האוקראינית המובילה אנסטסיה מרקושינה, שהחליפה את הסקי בנשק חם כדי להגן על אוקראינה מהפלישה הרוסית. ההירתמות של נשים למאבק לא מובנת מאליה, והיא מבחירה בלבד. אני גאה באומץ, בנחישות ובחוסן של הנשים שלנו במלחמה הזו, לא פחות מגברים, בייחוד בפעילויות הדיפלומטיות. אני רואה נשים ממקצועות שונים שמנסות לשכנע את העולם ואת הקהילה הבינלאומית באמת, בטרור שאוקראינה חווה היום. אלו אמניות, אתלטיות ופוליטיקאיות, נשים שהן מעולמות שונים, אך מתאחדות למטרה אחת".
מה הפעילות שלך בימים אלה בנושא?
“אני והקולגות שלי לפרלמנט עובדות בכמה מישורים. יש את החזית העולמית: אנחנו מדסקסות עם הקולגות שלנו מרחבי העולם, מתראיינות לתקשורת זרה, כותבות מכתבים ומדברות עם כל מי שאפשר בהקשר ההסברתי. כיוון נוסף הוא החיפוש אחר עזרה הומניטרית. הפכנו למתנדבות, אנחנו מקבלות ומעבירות משלוחי עזרה לכל מקום במדינה, איפה שיש צורך בכך: בגדים, תרופות, אוכל. אנו גם מסייעות בארגון מקום מקלט וכו’. צי הנשים האוקראיניות נאבק למען המדינה גם באיחוד האירופי. אנו עובדות לילות כימים בשביל לעשות את הבלתי אפשרי ולבודד את רוסיה משאר העולם שוחר השלום. אנחנו לא קופאות על שמרינו, אלא מתכוננות להמשך המערכה, ככל שנידרש לכך".
“כחברת פרלמנט אני עסוקה מאוד כי אני צריכה למלא כראוי את התפקיד שלי בעת מלחמה", מסבירה חברת הפרלמנט האוקראיני יוליה קלימנקו שנמצאת בימים אלה בקייב. “אני מתרגשת לראות שנשים אוקראיניות ניצבות בחזית המלחמה באופן שווה לגברים כדי להגן על המולדת שלנו, על המשפחות של כולנו ועל המדינה. הן נמצאות בצבא וגם בחזית ההומניטרית, עוזרות בבתי חולים ועוזרות איפה שרק אפשר בעת מלחמה".
איך זה נראה מהזווית הפרלמנטרית הנשית?
“יש לנו הרבה שגרירות, כולל בארצות הברית, ואנחנו עושות עבודה יותר משמעותית מגברים בחזית העולמית במאמץ המלחמתי ההסברתי. כחברת הפרלמנט האוקראיני, אני יוצרת קשר עם חברי פרלמנט זרים, מעבירה מסרים לערוצי תקשורת ועסוקה בארגון תמיכה עולמית באוקראינה. אני גאה בנשים האוקראיניות שעוזרות למדינה שלנו בכל דרך אפשרית, מהזווית הדיפלומטית ועד לאפיית לחם לצבא האוקראיני".
