המשימה החשובה בהיסטוריה: כך כמעט חוסל אדולף היטלר

ההיסטוריון רוברט רוקאווי לא האמין למראה עיניו. במסגרת מחקר שערך, הוא הגיע לארכיון הבולשת האמריקאית בוושינגטון, ה־FBI, והמתין למסמכים שיונחו על השולחן. תיקייה שעליה כתוב "אדולף היטלר" משכה את תשומת לבו: "תהיתי מה תיק שכותרתו אדולף היטלר עושה ב־FBI, שהוא ארגון פנים־אמריקאי. ביקשתי לצלם את התיקייה. היא הייתה דקה מאוד. מצאתי שם תוכנית מבצע קצרה אבל חד־משמעית, להרוג את היטלר, תוכנית שתכננו יהודים אמריקאים".

רוברט (בוב) רוקאווי, בן 83, הוא היסטוריון, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב ומומחה עולמי בנושא גנגסטרים יהודים. רוקאווי כתב על היסטוריית היהודים בדטרויט, על מלחמת העולם הראשונה ועל מהגרים ופליטים יהודים בארצות הברית.

כיום הוא ממשיך ללמד בתוכנית הבינלאומית באוניברסיטה ולפרסם ספרים ומאמרים אקדמיים שעוסקים גם באנשים הפשוטים, במהגרים וגם בגנגסטרים, על רקע אנטישמיות ויהדות. ספרו "אבל הוא היה נחמד לאמא שלו", שכולל ראיונות עם היהודים המפורסמים שהשתייכו לכנופיית הפשע המאורגן בארצות הברית, בהם בן (באגסי) סיגל ומאיר לנסקי, תורגם לשפות רבות.

רוקאווי ואנוכי שותפים לעריכת מחקרים וכתיבת מאמרים אקדמיים בשמונה השנים האחרונות, רובם בנושא יהדות, מלחמת העולם השנייה והשואה. עסקנו ביחד במחקר שעוסק במבצע של הפיליפינים להצלת יהודי גרמניה ואוסטריה במנילה, במבצע העברת נשק ואמל"ח של בני היישוב היהודי מארצות הברית לישראל, ובמבצע הצלת אלפי ילדים יהודים בצרפת.

תיק 65-53615 של ה־FBI עוסק במזימה של אדם אחד עם אקדח. ייתכן שהמשימה התפתחה מעבר לשלבים הראשונים, אבל ברגע שה־FBI איתר את הפרטים, המתכננים החליטו לזנוח את המבצע. עד כמה רציני היה סיכול המזימה? "ה־FBI בפילדלפיה, בניוארק ניו ג'רזי, ובמיניאפוליס מינסוטה התגייסו כדי לאתר את המפגע ולעצור אותו", מספר רוקאווי. "הם היו מאוד רציניים וכך סייעו בהצלת אדולף היטלר".

הכלכלה מעל הנאצים

הרעיון לרצוח את הקנצלר הגרמני הובא לידיעת הממשל האמריקאי בעזרת מכתב מ־23 במרץ 1933, שהודפס במכונת כתיבה על נייר לבן פשוט ויועד לשגריר גרמניה בוושינגטון פרדריך ווילהלם וון פריטוויץ. חמישה ימים מאוחר יותר, השגריר העביר את המכתב למזכיר המדינה קורדל הול, שהעביר אותו לתובע הכללי של ארצות הברית, הומר קאמינגס.

"אדוני הנכבד", פנה הכותב לשגריר הגרמני, "ביקשתי מהנשיא רוזוולט למחות בפומבי על הזוועות שממשלתך מביאה על היהודים בגרמניה ולדרוש הפסקה מיידית ומוחלטת של הרדיפות הללו. אם הוא לא יצהיר הצהרה כזאת, אני מודיע לך שאסע לגרמניה ואתנקש בהיטלר. בכבוד רב, דניאל שטרן".

הדיפלומטים הגרמנים בארצות הברית דרשו התערבות מיידית וחקירה של המאיים ושל האיומים. השגריר עצמו התפטר מתפקידו זמן קצר לאחר מכן, באפריל 1933, כמחאה על הפיכתו של היטלר לקנצלר גרמניה. כך נפתח לאדולף היטלר תיק FBI, וכך חוסלה האפשרות לטרוף את קלפי ההיסטוריה ואולי למנוע את מלחמת העולם השנייה.

"היטלר עלה לשלטון בינואר 1933, באותו חודש שבו עלה רוזוולט לשלטון", מסביר רוקאווי. "באותה תקופה השתולל בארצות הברית המשבר הכלכלי הכי גדול בהיסטוריה האמריקאית, שהתחיל ב־1929 והביא לכך ש־20% מהאוכלוסייה הייתה מובטלת. לכן באותם ימים האמריקאים לא התעסקו בהיטלר ובגרמניה. הם היו מודאגים מהמצב הכלכלי וממחאות פנים־אמריקאיות. רוזוולט היה עסוק במציאת עבודות לאמריקאים. באותה שנה יצרו בארצות הברית את הביטוח הלאומי, שלא היה קיים שם עד אז ותוך מאה ימים עברו חוקים שונים, שנגדו אחד את השני".

אז לא הייתה התייחסות של הממשל למה שקורה בגרמניה?
"רוזוולט נאם פעם או פעמיים על המצב בגרמניה, אבל את האמריקאי הממוצע לא באמת עניין מה קורה שם".

מי שהיו מודאגים מהמצב בגרמניה היו יהודים אמריקאים. הקהילה היהודית באמריקה לא הייתה פסיבית, אבל כקבוצה אתנית לא היו לה הרבה אפשרויות. כל מה שיכלו יהודי ארצות הברית לעשות זה למחות, לצעוד בצעדות מחאה ולנסות להציף את הנושא מעל פני השטח. "הקהילה היהודית האמריקאית הייתה מודאגת מאוד מעליית היטלר לשלטון ומהעובדה שהוא תכנן לנקות את גרמניה בפרט ואת אירופה כולה מיהודים", אומר רוקאווי.

"ברגע שהוא עלה לשלטון, היטלר התחיל להוציא חוקים נגד יהודים, ומה יהודים אמריקאים יכלו לעשות נגד זה ב־1933? זו מדינה זרה. איזה כוח יש להם? יש להם צבא? לא. או אז גורמים בקהילה החליטו שצריך להרוג את היטלר. הם החלו לגייס כספים כדי לממן את המבצע ולחפש את האדם המתאים למשימה".

מה היו הקריטריונים למתנקש הפוטנציאלי?
"הם חיפשו מישהו שדיבר יידיש או ידע גרמנית. הוא היה צריך להיות אמריקאי יהודי שיוכל להסתדר בגרמניה, שם כבר היה מי שאמד את רמת המסוכנות של מנהיג המפלגה הנאצית".

הממשלה תיקח הכל

אחד מאותם מתנקשים פוטנציאליים היה דאטץ' גולדברג, גנגסטר יהודי אמריקאי. רוקאווי נפגש איתו ב־1988, לצורך ראיון לספרו על חברי ארגון הפשע. דאטץ' היה אז בן 83 והתגורר בהרצליה פיתוח. הוא שיתף בפנייה שנעשתה אליו בעניין הזה. "דאטץ' סיפר לי שנעשתה אליו פנייה מגורמים יהודיים בקהילה בארצות הברית באביב 1933. הם, יהודים מכובדים למראה, לדבריו, ביקשו שיעביר למאיר לנסקי הודעה, שהם חושבים שיש צורך להרוג את היטלר", מספר רוקאווי. "לדבריו, אותם גורמים סיפרו שכבר פנו ליהודים המתגוררים בגרמניה וביקשו מהם לעזור במשימה".

דאטץ', בנו של רוכל, נאסר יותר מ־40 פעמים בניו יורק והשתחרר אחרי ששיחד את השומרים. הוא הועסק כרוצח שכיר וכגובה כספים, והתחבר עם באגסי סיגל ומאיר לנסקי, שהקימו כנופיה ניו יורקית. הם היו חלק מהפשע המאורגן בניו יורק ומקבוצת "רצח בע"מ", ארגון הגנגסטרים היהודים באמריקה שהוקם כדי להגן על העסקים שלהם, גם במחיר של רצח אותם אנשים שרצו לפגוע בעסקיהם.

אותם יהודים אמריקאים "מכובדים למראה", כדבריו, לא רק ביקשו ממנו להעביר הודעות לשותפיו לכנופיית הרצח - הם ביקשו ממנו לקחת חלק פעיל במבצע ולהיות זה שלוחץ על ההדק ומחסל את הצורר. גולדברג קיבל 2,500 דולר להוצאות וכרטיס טיסה לבלגיה. העובדה שכרטיס הטיסה היה לכיוון אחד, הבהירה לו שהם מעריכים שהוא ייהרג בזמן המבצע.

אלא שאחרי שהגיע המכתב של אותו "דניאל שטרן" לשגרירות והוא הובא גם לידיעתם של דיפלומטים גרמנים בארצות הברית, נדרשה הבולשת לחקור את הנושא. ג'יי אדגר הובר, ראש ה־FBI, נתן הוראה לכל הסניפים של הארגון למצוא את שטרן. "הבולשת האמריקאית יצרה קשר עם גנגסטרים אמריקאים, בהם מאיר לנסקי, באגסי סיגל, ארתור (דאץ' שולץ) פלגנהיימר ולואיס בוקהולטר שהיה בניו יורק", אומר רוקאווי. "הגנגסטרים הבינו שברגע שה־FBI נמצא בסביבה זה רע מאוד לעסקים שלהם, והחליטו לוותר על המסע לרציחתו של היטלר".

כך, ברגע שה־FBI התערב, המבצע הסתיים. הארגון לא הצליח למצוא את כותב המכתב, ועד היום לא ברור מי עומד מאחוריו ואם זה דאטץ' בעצמו. גם אם היה מגיע הפושע היהודי האמריקאי לגרמניה, כלל לא בטוח שהיה מצליח במשימתו. היו כ־12 ניסיונות לרצוח את היטלר במרוצת השנים, אף אחד מהם לא צלח כמובן. בסופו של דבר, היחיד שהצליח להרוג את היטלר היה היטלר עצמו.

ב־1938, כשכוונותיו של הרייך הגרמני היו ברורות לחלוטין, באגסי סיגל ביקר ברומא והיה אורח בווילה מדאמה, ביתו של הרוזן קרלו די פראסו ואשתו דורותי קאדוול טיילור, שאיתה היה לסיגל רומן. כשהוא גילה ששכניו לחדר הם ג'וזף גבלס והרמן גרינג, סיגל החליט להרוג אותם. "אתה לא יכול לעשות את זה", אמרה לו הרוזנת. הגנגסטר היהודי חשב שהיא מתכוונת שיהיה לו קשה לבצע את דבר ההרג וענה לה: "הם פה, מסתובבים באופן חופשי, ברור שאני יכול להרוג אותם. זה קל". "אם תהרוג אותם, הממשלה תיקח לי הכל", הבהירה הרוזנת. "הם יאסרו אותי ואת בעלי". עד יום מותו, ב־1947, הצטער סיגל על כך שלא חיסל בשני כדורים את אדריכלי השואה ולא שינה את ההיסטוריה. 