אלוף במילואים תמיר היימן, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שוחח הבוקר (ראשון) עם גולן יוכפז וענת דוידוב על דוח הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) שפורסם במהלך סוף השבוע, וטוען כי איראן הגבירה את העשרת האורניום שלה באמצעות טכנולוגיות מתקדמות במתקן התת-קרקעי באתר הגרעיני שבכפר פורדו. כאמור, הדוח המדובר פורסם ימים לפני ביקורו הצפוי של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן במזרח התיכון, שיעסוק בין היתר בחידוש הסכם הגרעין בין איראן והמעצמות.
"התוודענו למה שידענו קצת על מה שקורה בפורדו", הסביר ראש אמ"ן לשעבר ב-103FM, "בפורדו יש שם צנטריפוגות מתקדמות, וגם יכולת מעבר מהיר בין מצבי העשרה שונים. אמנם, המצב הזה אומר שבמידה ואיראן ירצו, הם יוכלו כבר מחר בבוקר הם להעשיר אורניום לרמה צבאית של 90%". עם זאת, הוא הדגיש כי "הדבר לא אומר עדיין שיש להם פצצה, וזה עדיין לא אומר שהעניין מאחורינו, עדיין יהיה אפשר לעכב את זה. בראייה רחבה יותר".
לדבריו, בהסתכלות אסטרטגית, אנחנו נמצאים במצב מורכב ביותר, ללא שום מסגרת הסכמית שמגבילה ומרסנת את הפעילות האיראנית. "ככל שאני רואה את המציאות כרגע, ללא שום מבצע צבאי קרוב שיעשה זאת", הוסיף אלוף במילואים היימן, "יש היבט מסוים של אופן התקנת הצנטריפוגות בפורדו, שמאפשר את המעבר המהיר בהתקנה פשוטה יחסית בין מצבים שונים. המשמעות המעשית היא שבהזזת מגוף, אתה עובר מרמת העשרה של 20% לרמת העשרה גבוהה הרבה עד ל-90%".
ואת זה לא ידענו?
"ידענו את זה, זה ממחיש את זה. המשמעות הטכנית היא פחות משמעותית, המשמעות האסטרטגית היא יותר חשובה, משום שכשהם עושים את זה, אנחנו לא נדע שזה קורה. ועד שהפיקוח הבינלאומי יכיר בזה, ייקח זמן ולכן אנחנו נהיה במצב של עמימות מסוימת".
כלומר זה ממש בלחיצת כפתור?
"לצורך הדימוי כן, ולכן מה שהם מייצרים זה סוג של עמימות, סוג של חוסר ודאות לגבי היקף ההעשרה בתוך המתקן התת קרקעי הזה, מה שאמור לייצר לחץ נוסף בתוך המשא ומתן להגיע להסכם".
בהמשך הראיון, הוא התייחס לפעולות המיוחסות לישראל, זאת על פי מקורות זרים. "יש שני מצבים שמונעים גרעין", אמר, "אפשר למנוע גרעין על ידי הסכם, ואפשר למנוע גרעין על ידי מבצע צבאי רחב היקף. משום ששני מצבי הסיום האלה לא מצויים כרגע בידינו, יש את מה שיש באמצע וזו מערכה משולבת שתכליתה דחייה, ותוך כדי הדחייה הפעלת לחץ כלכלי משמעותי של סנקציות".
"מה יכול לקרות? באמצע יכולה להתרחש תפנית שעניינה ערעור יסודות הממשל האיראני עד כדי כך שהוא יחליט לוותר, אני חושב שזה מאוד מאוד לא סביר אבל יש אפשרות כזאת", אמר. המגישים שאלו כי "כל הפיצוצים שאנחנו רואים, כל ההתנקשויות בגורמים שקשורים לגרעין, מה המשמעות של זה בעצם? כמה זה יעיל?". עוד הוסיף: "יש לחץ ציבורי, יש מצב כלכלי קשה. הדבר השני, כל הפעילות המבצעית המיוחסת למישהו, יש לה משמעות של עיכוב, דחייה, סרבול".
עיכוב במה?
"השרשרת של מרגע שיש חומר בקיע ועד לפצצה היא שרשרת מורכבת ביותר גם של אנשים, גם של תהליכים, גם של מחקר ופיתוח ושל מעבדות. לאורך כל השרשרת הזאת יש נקודות קריטיות ובהן אפשר לייצר דחיות מסוימות שמחייבות התארגנות מחודשת".
למשל באמצעות חיסולים?
"גם, אבל חשוב לזכור שהדחייה היא דחייה בלבד, אלא אם כן יהיה שינוי משטר באיראן, שאני לא חושב שזה יקרה.
בעיניך, כשרה"מ לפיד ילחץ על הנשיא ביידן להטיל סנקציות כלכליות על איראן, כמה זה יהיה אפקטיבי?
"אפקטיביות הסנקציות הולכת ופוחתת, משום שלאחר שנים של התמודדות עם הסנקציות, איראן הצליחה לסגל לעצמה כלכלה שעוקפת אותן".
יוכפז ודוידוב ציינו כי "הדבר כבר לא יעזור". היימן העריך בתגובה: "כמעט והכל כבר קרה לאיראן והיא עדיין שרדה את העניין הזה, מה שיצר לה תודעת חוסן". המגישים השיבו: "מה שיהיה יעיל זה בעצם ללחוץ על הסכם שיהיה כמה שיותר נוח לישראלים?". הבכיר לשעבר ציין בתגובה: "זו דעתי. הסכם הוא הרע במיעוטו במציאות שנוצרה ומתפתחת, אבל לא כל הסכם. הסכם שכולל גריעה מיידית ומוחלטת של החומר הבקיע, הסכם שכולל פיקוח הדוק והסכם שכולל אפשרות יציאה מיידית ממנו, ברגע שאיראן חורגת ממנו - הסכם מסוג זה, אל מול המציאות הנוכחית, הוא הרע במיעוטו שיאפשר לנו לחזור חזרה למצב שפוי יותר אל מול היקף היכולת הגרעינית הנצברת באיראן".
הייתה טעות בעיניך לצאת מהסכם הגרעין?
"היה נכון להישאר בתוכו. כשיצאנו ממנו אחרי שנה, איראן התחילה לבצע את החריגות והגבירה את היקף ההעשרה וכל מה שהתפתח למציאות שבה אנחנו נמצאים".
כמה אתה מוטרד מהמלחמה הימית שנפתחת בין ישראל, חיזבאללה ולבנון סביב אסדת כריש?
"אני לא ממש מוטרד. להערכתי, חיזבאללה מאותת בעיקר לשם צרכים בזירה הפנימית".
מלחמה כרגע הוא לא רוצה?
"למיטב הערכתי, זה בניגוד גמור לאינטרסים של נסראללה ולאינטרסים של לבנון כמדינה".
סייע בהכנת הכתבה: אמיתי דואק, fm103