בשלהי אוגוסט 1997 התעוררה בריטניה לחדשות מזעזעות: הנסיכה דיאנה נהרגה בתאונת דרכים בפריז. הנסיכה האהובה, לשעבר רעיית יורש העצר הנסיך צ'ארלס, הייתה רק בת 36 במותה. המונים מוכי צער נהרו לשערי המעונות המלכותיים והניחו זרי פרחים ומכתבי פרידה. לצד ההלם, היה גם כעס והוא הופנה לבית המלוכה שהואשם בהזנחת ביטחונה של דיאנה לאחר גירושיה ובחוסר הבנה של האבל העמוק של הציבור על מותה.
נאום מיוחד של המלכה אליזבת לאומה שודר רק בערב שלפני ההלוויה ולאחר מחאה תקשורתית רחבה על מה שהצטייר כאדישות וניכור מצד בית המלוכה. "הראי לנו שאכפת לך" ו"הורידו את הדגל לחצי התורן", זעקו כותרות עיתונים, תופעה נדירה בתקשורת הבריטית שאינה נוהגת לבקר בבוטות את הכתר.
הציבור לא כעס רק על התנהלות הממלכה לאחר מותה של דיאנה, הוא לא שכח את ההתייחסות האדישה למדי לאומללותה לאחר התמוטטות נישואיה, בשל מעורבות אישה אחרת בחייו של צ'ארלס - קמילה פרקר בולס.
פרקר, אהובתו משכבר הימים של צ'ארלס, שבה לחייו ב־1986, בזמן ששניהם היו נשואים והורים לילדים. צלע שלישית בנישואים המלכותיים. שמה נודע בעקבות פרסום ביוגרפיה לא רשמית של דיאנה ב־1992. בראיון טלוויזיה אינטימי שהעניקה הנסיכה ל־BBC זמן לא רב לפני גירושיה ב־1996, היא אמרה: "היינו שלושה בנישואים האלו". אף שלא ציינה שם מפורש, היה ברור שהכוונה לקמילה. מאז היא נתפסה בקרב הציבור הבריטי כהורסת משפחה ומי שאחראית לניפוץ אגדת צ'ארלס ודיאנה.
לאחר מותה בטרם עת של הנסיכה דיאנה הגיעה האיבה כלפי קמילה לשיא. היא נרדפה על ידי העיתונות, קיבלה דואר שנאה. צהובונים כינו אותה "הסוסה", "המשוגעת" או "הרוטוויילר", כינוי שזכות היוצרים לגביו שמורה לדיאנה.
מאז חלפו כבר 25 שנה. היחס של הבריטים כלפי קמילה השתנה. למעשה הוא השתנה כבר בזמן נישואיה לצ'ארלס ב־2005. ובזמן מותה של המלכה אליזבת בחודש שעבר, נראה שקמילה מצאה את מקומה במשפחת המלוכה.
יום לאחר מותה של אליזבת, בהופעה ציבורית ראשונה כמלך ומלכה, צ'ארלס וקמילה פגשו פנים מול פנים אזרחים רבים שהתאספו מחוץ לארמון בקינגהאם. לבושה באלגנטיות ועונדת פנינים וסיכת דש אלגנטית, הלכה קמילה לצד בעלה. בני הזוג לחצו בחמימות את ידיהם של מנחמים, שמעו בעניין רב סיפורים וזיכרונות על המלכה והודו על דבריהם. תמונתם נכנסים יחד בשער ארמון בקינגהאם לראשונה כמלך ומלכתו, גבם אל ההמונים, הופיעה בכל מקום לצד דברי אהדה. מאוחר יותר באותו היום, בנאום הראשון שלו לאומה כמלך, דיבר צ'ארלס על "אשתי היקרה קמילה", ואמר: "אני יודע שהיא תביא לתפקידה החדש את המסירות האיתנה שלמדתי לסמוך עליה כל כך הרבה".
30 שנה מאז הכריזו צ'ארלס ודיאנה על פרידתם, 25 שנה מאז מותה של דיאנה ו־17 שנים מאז חתונת צ'ארלס וקמילה, הפילגש הפכה למלכה רעיה. אבולוציה מלכותית מודרנית עם תקדימים מועטים, אם בכלל.
תחביב משותף: סוסים
קמילה רוזמרי שאנד נולדה בלונדון ב־17 ביולי 1947, וגדלה בדה־ליינס, בית כפר מהמאה ה־18 בפלמפטון, כפר במזרח סאסקס אשר בדרום־מזרח אנגליה, על חוף התעלה האנגלית.
הוריה היו רוזלינד קוביט, בתו הבכורה של ברון אשקומב ה־3, ובעלה ברוס שנד, קולונל (אל"ם) בצבא הבריטי. היא נינתה של אליס קפל, אחרונת המאהבות של המלך אדוארד ה־7. הייתה לה ילדות שמחה במיוחד, היא הייתה קרובה מאוד לאחיה ולהוריה, רכבה על סוס הפוני שלה ובילתה הרבה בים. היא זכתה לחינוך מסורתי יוקרתי, בבית ספר פרטי לנערות בשווייץ, ובמכון אוניברסיטת לונדון בפריז, שם רכשה את ידיעתה בצרפתית. הודות להון המשפחתי, לא היו לה כל דאגות כלכליות. סבה וסבתה הורישו לה כחצי מיליון ליש"ט, כך שהיא לא הייתה צריכה לדאוג לפרנסתה.
את הנסיך צ'ארלס פגשה לראשונה ב־1970. היא הייתה אישה צעירה, בת 24. הוא היה בן 23. הפגישה אירעה בביתה של מי שהייתה זוגתו של הנסיך בעבר, לוסיה סנטה קרוז, בתו של שגריר צ'ילה בבריטניה. הם הוצגו רשמית, והדבר הראשון שאמרה קמילה לנסיך מוויילס היה: "אתה יודע שסבתא רבתא שלי הייתה מאהבת של סבא רבא רבא שלך. מה תגיד על זה"? הוא אהב את חוש ההומור שלה, את החיוך האמיתי שלה ואת העובדה שהיא לא התרגשה ממנו.
בלתי נמנע היה שהם יהפכו חברים, ולא רק בגלל השתייכותם לאותם מעגלים חברתיים. מיס שאנד הייתה רוכבת סוסים נלהבת, וגם צ'ארלס. היא בילתה זמן רב בציור, והנסיך אהב ציור בצבעי מים. תחומי עניין משותפים אחרים כמו גינון ודיג הביאו אותם לבלות יחד. הקשר החל כחברי והפך לרומנטי. כזוג, הם בילו רבות במשחקי פולו והתארחו בסופי השבוע בהמפשייר, בביתו של לורד מאונטבאטן, אדמירל הצי ובן משפחת המלוכה. צ'ארלס אפילו פגש את משפחתה של קמילה במזרח סאסקס.
אלא שהנסיך, קצין בחיל הים, נדרש להתייצב לשירות באוניית הוד מלכותה "מינרווה" באיים הקריביים. לא ברור מה גרם לסיומה של מערכת היחסים. יש ביוגרפים שסבורים שהנסיך ביקש מאהובתו שלא תחכה לו, אחרים טוענים שהם נפגשו בגיל צעיר מדי. ישנה סברה שלפיה הלורד מאונטבאטן, קרוב משפחתו של הנסיך פיליפ, ששאף שנכדתו תינשא לנסיך מוויילס, הבהיר לצ'ארלס שבת זוגו לא מתאימה לו, בין היתר משום שאיננה בתולה. ויש מי שטוען שהמלכה האם הייתה זו שמנעה את המשך הקשר, משום שלדעתה קמילה לא הייתה מספיק אריסטוקרטית, וגם גבוהה מדי.
תיאוריה אחרת שמסבירה מדוע נפרדו השניים היא שקמילה התעניינה יותר באנדרו פרקר בולס, קצין משמר הפרשים המלכותי המצודד, שהיה מבוגר ממנה בשמונה שנים ובגיל המתאים לנישואים. ב־4 ביולי 1973 נישאו השניים בחתונה מפוארת שאליה הגיעו המלכה אליזבת ובת זוגו לשעבר של פרקר בולס, הנסיכה אן.
כאשר לורד מאונטבאטן נרצח על ידי המחתרת האירית בקיץ 1979, צ'ארלס היה מדוכדך מאוד. מי שהיה המושל הבריטי האחרון בהודו וסמל האימפריה, היה הדמות המנחה שאביו - הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו - מעולם לא היה עבורו. הוא מצא בקמילה נחמה והם חידשו את מערכת היחסים. בעלה של קמילה היה מודע לחלוטין למה שקורה. כמי שניהל בעצמו אין ספור רומנים מחוץ לנישואים, הוא לא היה בעמדה להתלונן. יש הטוענים שהוא חיבב את העובדה שאשתו היא המאהבת של המלך לעתיד. הסידור הוכתר נוח לכולם.
היה משהו בקמילה שהנסיך צ'ארלס תמיד נמשך אליו. האם זה היה הביטחון העצמי שלה? כמו הנסיך היא הייתה בכורה, אך בניגוד אליו היא הגיעה מבית חם. באופן לא טיפוסי לתקופה ולמעמד, הוריה היו נוכחים בחייה. לצ'ארלס, לעומת זאת, הייתה מערכת יחסים מנוכרת עם הוריו. נסיך האומנות, האדריכלות והתרבות היה אכזבה לאביו. כנער, צ'ארלס לא מצא את מקומו בגורדונסטון, בית ספר שדה בסקוטלנד שאביו התעקש שילמד בו ותואר מאוחר יותר על ידי צ'ארלס כ"גיהינום עלי אדמות". למרות המתיחות עם אביו, צ'ארלס לא שכח את מקומו כנסיך מוויילס ואת אחריותו להמשכיות המונרכיה. הוא ניסה לעשות כמיטב יכולתו כדי למלא את תפקידו ולרצות את הוריו.
תמיכה נלהבת בנישואים
ב־1980, כשהחל לחזר אחר ליידי דיאנה ספנסר, אחותה הצעירה של ליידי שרה ספנסר, חברתו לשעבר - יחסיו הרומנטיים עם קמילה הסתיימו. דיאנה, רק בת 19, ובת למשפחה אריסטוקרטית בעלת קשרים הדוקים עם בית המלוכה מאז המאה ה־15, הייתה אהובה על מעגל חבריו של צ'ארלס. על פי המסורות של משפחת המלוכה, היא התאימה לתפקיד רעיית הנסיך מוויילס.
קמילה, שהוצגה כידידה ולא כבת זוגו לשעבר, חשבה שדיאנה תהיה שותפה לנסיך, והמלכה האם הייתה תומכת נלהבת במערכת היחסים. דיאנה הייתה אריסטוקרטית מספיק, אביה היה מזכיר צבאי לג'ורג' ה־6 והמשפחה שכרה מהכתר בית, פארק האוס, בשטחי אחוזת סנדרינגהם.
ב־1986 חידשו צ'ארלס וקמילה את מערכת היחסים ביניהם. אומנם לידתו של בנם השני הנסיך הארי ב־1984 השקיטה לזמן קצר את בעיות הזוגיות של צ'ארלס ודיאנה, אבל היה ברור שהיה להם מעט מאוד במשותף. צ'ארלס המשיך לפגוש את קמילה בסתר, כשרק מעגל מצומצם של חברים ובני משפחה ידע על כך.
אומללה וכעוסה, דיאנה התמודדה עם הפרעות אכילה תוך שהיא ממשיכה למלא את תפקידה הציבורי. קמילה, בזמן שלא בילתה עם צ'ארלס, הייתה עקרת בית ואם מסורה לשני ילדיה, טום ולורה. אנדרו פרקר בולס המשיך בענייניו, כשקמילה העלימה עין מבגידותיו.
ב־1992 הכל השתנה. באותה שנה יצאה לאור הביוגרפיה הסנסציונית "דיאנה: הסיפור האמיתי" שכתב אנדרו מורטון בשיתוף פעולה סודי עם דיאנה. הספר סקר את ניסיונות האובדנות של הנסיכה, נישואיה המתפרקים, הבולימיה שלה ואת הרגשות שלה כלפי קמילה פרקר בולס, פילגש הנסיך.
בספר תואר עימות בין דיאנה לקמילה שהתרחש במסיבת יום הולדת של אחותה הצעירה של קמילה. "אני יודעת מה קורה בינך לבין צ'ארלס, ואני רק רוצה שתדעי את זה", הטיחה דיאנה בקמילה, שהשיבה לה: "יש לך כל מה שאי פעם רצית. יש לך את כל הגברים בעולם שמאוהבים בך ויש לך שני ילדים יפים, מה עוד את רוצה?". דיאנה השיבה: "אני רוצה את בעלי. אני יודעת מה קורה, אל תתייחסי אליי כאילו אני טיפשה".
רצף של אירועים בשנים הבאות המחישו את עומק הניכור בין יורש העצר לרעייתו: פרסום הקלטות של שיחות טלפון בעלות אופי אינטימי ומיני בין צ'ארלס לקמילה והקלטות של דיאנה וג'יימס גילבי, מאהב סודי תורן שנהג לכנות אותה בחיבה סקווידג'י. אחר כך הגיע ראיון טלוויזיה שבו הודה צ'ארלס שלא היה נאמן לרעייתו לאחר שנישואיהם "התפרקו באופן בלתי הפיך", וראיון של דיאנה שהודתה גם היא בבגידות מחוץ לנישואים ובכך שמערכת היחסים בין בעלה למאהבת שלו גרמה לה להרגיש "חסרת תועלת, חסרת תקווה וכושלת".
ב־1995 הנישואים בין קמילה לאנדרו פרקר בולס הגיעו לסיומם, לאחר שנתיים של חיים בנפרד. כעבור שנה הגיעו גם הגירושים הבלתי נמנעים של צ'ארלס ודיאנה, לאחר המלצה רשמית של המלכה, שניסתה ליזום פיוס בין השניים, ללא הצלחה.
אותה תקופה הייתה לא קלה לקמילה. היא שהתה עם אחותה אנאבל בדורסט, ואחר כך קנתה בית לה ולילדיה בווילטשייר.
כעבור מספר חודשים היה נראה שדברים יכולים להשתנות. ביולי 1997 ערך צ'ארלס מסיבת יום הולדת 50 לקמילה בהייגרוב, מעון הכפר הפרטי שלו. כלת יום ההולדת נכנסה דרך השער הקדמי כשהיא מחייכת למצלמות. אבל כעבור חודש, תאונה קטלנית בפריז עיכבה את האיחוד בין השניים בעוד מספר שנים.
מותה הפתאומי של דיאנה פגע באפשרות להפוך את מערכת היחסים ביניהם לשקופה לעין הציבור. הנסיך התמקד בשני בניו שהפכו יתומים מאם וניסה לשקם את תדמיתו. מעריציה הרבים של דיאנה האמינו שאם הם עדיין היו נשואים, היא לא הייתה מוצאת את מותה בתאונת דרכים, במכונית נהוגה על יד נהג שיכור כשהיא נרדפת על ידי עשרות צלמי פפרצי, רכובים על אופנועים.
חודשים של תכנון קפדני
שנתיים לאחר מות אמו, פגש הנסיך וויליאם לראשונה את חברתו של אביו. יורש העצר בן ה־16 הגיע בהתראה קצרה לארמון סיינט ג'יימס, שם התגורר צ'ארלס, ופגש את קמילה בהפתעה. לפי הדיווחים בכלי התקשורת, הוא בילה עמה ועם אביו חצי שעת תה נעימה. באותה שנה, 1998, היא הוזמנה על ידי וויליאם והארי למסיבת יום הולדת 50 לנסיך צ'ארלס. ובתחילת שנות ה־2000 נשא הנסיך ווילאם, רגע לפני סיום התואר שלו, נאום שבו הודה לכלי התקשורת על שאפשרו לו חיים נורמליים יחסית באוניברסיטה. לאירוע הגיעו גם צ'ארלס וקמילה, בצעד שהראה כי הנסיך מקבל את בת זוגו של אביו, אישה שאמו כינתה "הרוטוויילר". קמילה מצדה, רגישה לאובדן של וויליאם והארי, הקפידה לא להישאר בהייגרוב כשהבנים היו שם - זה היה ביתה של דיאנה.
בתחילת 1999 נראה היה שחלף מספיק זמן. מערכת היחסים של הנסיך צ'ארלס וקמילה הייתה ידועה כבר לכל העולם. לאחר חודשים של תכנון קפדני, צ'ארלס וקמילה החלו להופיע לראשונה בפומבי כזוג. הדוכסית לעתיד החלה ללוות את הנסיך באירועים מתוקשרים ובמשימות רשמיות, ואף פגשה את המלכה. במסיבת יום הולדת 60 שאירח צ'ארלס בהייגרוב לקונסטנטין ה־2, מלך יוון הגולה וקרוב משפחה, הוד מלכותה השתתפה, בידיעה שנוכחותה והאינטראקציה שלה עם קמילה משמעותה הסכמה לקשר של בנה.
קמילה עברה לגור עם צא'רלס בבית קלרנס, מעון מלכותי בלונדון, לא רחוק מארמון בקינגהאם. משרד וחדרים שהוכנו עבורה שופצו מכספו הפרטי של צ'ארלס ולא על חשבון משלמי המסים. עכשיו נשאר רק לחתום רשמית את הקשר הרומנטי.
במהלך חופשת השנה החדשה שנערכה בסקוטלנד ב־2005, ביקש צ'ארלס מקמילה פרקר בולס להינשא לו והיא נענתה. החדשות שותפו עם הציבור מספר שבועות אחר כך. באפריל הם נישאו בטקס אזרחי בגילדהול, בית העירייה של עיירת ווינדזור. החתונה שנדחתה ביום כדי לאפשר לנסיך להשתתף בהלווייתו של האפיפיור יוחנן פאולוס ה־2, משכה כ־20 אלף אנשים שהתגודדו ברחובות המובילים לטירת ווינדזור.
בשל הקשרים ההדוקים של המלוכה עם הכנסייה, גירושים ונישואים מחדש אינם מתקבלים טוב במשפחה. דודה של אליזבת, אדוארד ה־8, ויתר על כס המלוכה בשל העובדה שלא התאפשר לו כמלך להתחתן עם אישה גרושה. במקרה של צ'ארלס וקמילה כולם נתנו את הסכמתם לנישואים, החל מהמלכה ועד בית הנבחרים, הכנסייה וילדיו של צ'ארלס. "היא אישה נפלאה והיא שימחה את אבינו מאוד, וזה הדבר החשוב ביותר", אמר הארי בראיון שהתקיים רגע לפני החתונה והוסיף: "וויליאם ואני אוהבים אותה מאוד".
כרעייתו של הנסיך מוויילס, לאחר נישואיהם הייתה קמילה אמורה לקבל את התואר "הנסיכה מוויילס", אולם היא העדיפה לוותר עליו היות ודיאנה הייתה מזוהה עם תואר הכבוד.
בהצהרה שפרסמה מוקדם יותר השנה, לציון 70 שנות מלוכתה, הביעה המלכה אליזבת את "משאלתה הכנה" לראות את קמילה כמלכה רעיה בבוא העת, כאשר בנה יוכתר למלך. לאחר כ־17 שנות נישואים, המלכה יכלה לציין שקמילה "תומכת לחלוטין בנסיך צ'ארלס ומסורה לתפקידה". איש בממלכה לא הרים גבה.
ההצהרה הזו הגיעה כחודש לאחר שהמלכה מינתה את קמילה לחברה במסדר הבירית, מסדר האבירות הבכיר ביותר בשיטת הכבוד הבריטית. אבירי הבירית נבחרים באופן אישי על ידי המונרך כדי לכבד את אלה שמילאו תפקידים ציבוריים, תרמו לחיים הלאומיים או שירתו באופן אישי את הכתר. תמונות של המלכה אליזבת עם קמילה חיזקו את הערכת הציבור אל המלכה לעתיד. לאמו ולרעייתו של המלך היה הרבה מן המשותף, בין היתר האהבה לחיי כפר, לציד, לכלבים ולסוסים.
מסירות איתנה לתפקיד
בנאומו הראשון כמלך, צ'ארלס התייחס לראשונה לקמילה כמלכה רעיה. "אני יודע שהיא תביא לדרישות התפקיד החדש שלה את המסירות האיתנה לתפקיד שעליה התבססתי כל כך". כמה ימים לאחר מכן תפסו בני הזוג את מקומם על הכס בפעם הראשונה מאז מותה של המלכה, כאשר נפגשו עם 900 חברי הגוף המחוקק וחברי בית הלורדים.
לאורך נישואיהם קמילה וצ'ארלס מרבים להיראות בפומבי. לרוב הם נראים נינוחים, מחויכים, מראות ששונים מאוד מהאופן שבו נראו צ'ארלס ודיאנה העגמומיים. הציבור החל לחבב את אשת הכפר שכיום היא סבתא לחמישה נכדים וחמישה נכדים חורגים, שמסדרת פרחים בהתלהבות ומטיילת בג'ינס עם בת' ובלובל, שני כלבי הטרייר ג'ק ראסל שלה. מי שפגש אותה מספר כי הופתע מהחום והידידותיות שהיא מקרינה, מהאווירה הנינוחה שהיא משרה, מקלות השיחה. היא לא יכולה להתאפק ולא ללטף כלב או חתול שנקרה בדרכה, ומתעניינת בבעליו בכנות.
לא פעם היא נשמעה באמירות לא שגרתיות כמו "הרגליים הורגות אותי" או "קידה טובה מאוד". ב־2019, במהלך ביקורו של נשיא ארצות הברית דאז דולנד טראמפ, נתפסה קורצת בערמומיות לצלמים. לעתים קרובות היא גוררת את צ'ארלס להתקפי צחוק, מה שעלול לגרום לתקריות דיפלומטיות. ב־2017, למשל, בטקס קבלת פנים באיקלואיט, עיירה בקצה החוג הארקטי בקנדה, הם לא יכלו להפסיק לצחקק במהלך הופעה של זמרים מקומיים.
היא לא חוששת ללכלך את הידיים: פעם, כשהתנדבה להגיש ארוחת צהריים במועדון קשישים, ביקש אחד הסועדים שתחתוך לו את המזון. היא לא היססה לעשות זאת. כיום קמילה היא הפטרונית של יותר מ־90 ארגוני צדקה בתחומי בריאות ורווחה, קידום אוריינות, אומנויות, רווחת בעלי חיים ותמיכה בנפגעי אונס ותקיפה מינית. בין היתר היא גם נשיאת האגודה המלכותית לאוסטאופורוזיס, מחלה שאמה וסבתה סבלו ממנה.
את יום הולדתה ה־70 ב־2017 חגגה בקבלת פנים בבית קלרנס ובמסיבה פרטית צנועה במונחים של בית המלוכה בהייגרוב. הארמון לקח בחשבון את יום השנה ה־20 למותה של דיאנה, שחל בסוף אוגוסט באותה שנה.
השנה, כשציינה יום הולדת 75, הוקדשו לה שערי מגזינים, סרט תיעודי בטלוויזיה הבריטית וכותרות בנוסח אוהד כמו זה של הטלגרף "מקסימה". עם מותה של המלכה ב־8 ספטמבר השנה, צ'ארלס הפך למלך ורעייתו למלכה. נראה שקמילה נהנית מתפקידה, "תמיכה בבעלה, הוד מלכותו המלך, בביצוע עבודתו וחובותיו", כפי שהוא מתואר באתר הרשמי של בית המלוכה.
המהפך של קמילה הוא תוצאה של תיקון תדמית שעמלו עליו רבות ולאורך זמן, תוך גילוי רגישות של בית המלוכה. הארמון הגה אסטרטגיה מחושבת, והציג את קמילה ואת מערכת היחסים שלה עם צ'ארלס לציבור בזהירות רבה ובצעדים קטנים. במשך שנים כולם ידעו שהשניים מנהלים מערכת יחסים, אולם קמילה לא הייתה לצדו באירועים רשמיים. גם אישיותה של קמילה ותפקודה ללא רבב מאז נישואיה לצ'ארלס, נישואים בני 17 שנה, תרמו לשינוי התדמית. קמילה מעולם לא התחשבנה עם איש, לא חיפשה לעצמה פרסום או תארים. היא רק רוצה לחיות לצדו של צ'ארלס ה־3, אהבת חייה.