שורת אירועים נערכו בסוף השבוע לרגל יום השואה הבינלאומי, שצוין אתמול. בטקס השנתי, שנערך בעצרת הכללית של האו"ם, אמר השגריר הישראלי גלעד ארדן: "אני מתפלל שיום אחד האו"ם יחדל מאדישותו, משקריו ומעמידה לצד מחבלים".
"אנו, העם היהודי", ציין ארדן, "מבינים את המשמעות של רצח עם יותר מכל עם אחר. ב־7 באוקטובר חמאס פתח את הפצע הזה. ביום השואה הבינלאומי, היום שבו בית הדין לצדק בהאג הוכיח לעולם שלקחי השואה לא נלמדו, אני עומד כאן ונשבע - לעולם לא נשכח".
באתר מחנה אושוויץ נערך הטקס השנתי לציון יום השואה, וזרי פרחים הונחו במקום. אף שהאירוע נערך במלאת 79 שנה לשחרור המחנה בידי הצבא האדום, לא הוזמן נציג רוסי - וזאת בשל המלחמה שמתנהלת באוקראינה.
בתוך כך, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן פרסם בסוף השבוע הצהרה לציון יום השואה, ובה כתב כי "בעקבות הטבח האכזרי של חמאס ב־7 באוקטובר, אנחנו היינו עדים לעלייה מדאיגה באנטישמיות, שעוררה צלקות כואבות של אלפי שנות שנאה ורצח של יהודים. זה בלתי מתקבל על הדעת. איננו יכולים לזכור את שחוו ניצולי השואה, ולעמוד מנגד כשיהודים מותקפים היום שוב. זו אחריותנו המוסרית המשותפת לעמוד נגד האנטישמיות ולממש את ההבטחה ׳לעולם לא עוד'".
שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן ציין: "היום אנו מתאבלים על למעלה מששת מיליוני יהודים ובני קבוצות אחרות שנרצחו ונרדפו במהלך השואה בידי הנאצים ועוזריהם. אנו חייבים ליישם את לקחי השואה למאבק בכל גילויי האי־סובלנות, ולבנות עולם שבו לשנאה אין מקום". במסגרת האירועים לציון יום זה, הודלקו למרגלות שער ברנדנבורג נרות זיכרון שהרכיבו בגרמנית את הססמה ״לעולם לא עוד - זה עכשיו״.
הקנצלר הגרמני אולף שולץ קרא להילחם בנחישות באנטישמיות ובגזענות. "לעולם לא עוד - זה כל יום", אמר בסרטון שהעלה. "27 בינואר מצווה עלינו להישאר מאוחדים נגד אנטישמיות, נגד גזענות, נגד שנאת אנשים - ולמען הדמוקרטיה שלנו". גם אלופת גרמניה בכדורגל באיירן מינכן ציינה אתמול במשחק ביתי שנערך במגרשה את יום השואה הבינלאומי כאשר השחקנים אחזו בשלט שעליו נכתב "לעולם לא עוד - זה עכשיו".
בנושא נוסף, שי אזולאי, צייר ישראלי חרדי בעל שם עולמי, יפתח לראשונה תערוכה ביד ושם תחת הכותרת "גדול ממני", כחלק מפרויקט "רזידנסי", לייזום ועידוד הנצחה באמצעות יצירה בתחומי התרבות. אזואלי נבחר לאומן הראשון שיוביל את הפרויקט, אשר במסגרתו מזמין יד ושם אומנים מדיסציפלינות שונות לשהות ברחבי הר הזיכרון ולקבל השראה ליצירתם מתוך אוספי המקום, תכניו, נופיו ועובדיו.
"התחלתי את הפרויקט מיד אחרי החגים, עם פרוץ המלחמה", מסביר אזולאי. "זו הייתה תקופה שבה הרגשתי מתח ושיתוק. סיירתי במוזיאון לתולדות השואה ביד ושם, שם נחשפתי לחפצים, לתצלומים, לבגדים, למסמכים המרתקים, עד שהדימויים התחילו לרדת אליי. אני חושב שלא הייתה לי 'לידה' כזאת בחיים - היצירות נוצרו תוך חודש וחצי. הכל היה כל כך אינטנסיבי, מרתק וסוחף. המלחמה שיתקה אותי - והעבודה על התערוכה החזירה אותי לחיים".