ימים לאחר שחמאס פתח במתקפותיו ב-7 באוקטובר, קנצלר גרמניה, אולף שולץ, היה מראשוני המנהיגים המערביים שהגיעו לישראל. בעודו עומד לצד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, הוא הכריז שלגרמניה יש "רק מקום אחד - והוא לצד ישראל".
גלנט לארה"ב: להקים כוח צבאי של מדינות ערב ברצועת עזה
חודשים חלפו וכעת "המקום" הזה מרגיש הרבה פחות חד-משמעי עבור גרמניה, ספקית הנשק השנייה בגודלה עבור ישראל. בשבוע שעבר, הקנצלר שולף עמד שוב לצד נתניהו בתל אביב והטון שלו נשמע אחרת לגמרי. "לא משנה כמה חשובה המטרה," הוא אמר, "האם היא יכולה להצדיק עלויות כה גבוהות?".
על פי ניו יורק טיימס, עם הזעם הגובר בעולם כלפי ישראל, גורמים רשמיים בגרמניה החלו לתהות האם תמיכתם בארצנו הלכה רחוק מדי. "מה שהשתנה עבור גרמניה הוא הרעיון של התמיכה הבלתי מותנית הזו בישראל", אמר תורסטן בנר, מנהל המכון למדיניות ציבורית גלובלית בברלין. "נוצר רושם מוטעה שגרמניה נתנה לנתניהו צ'ק פתוח לפעולה בעזה". הטון המחמיר של ברלין הוא בחלקו תגובה לחשש מכניסת ישראל לרפיח. בנוסף, השינוי בעמדה הגרמנית נובע מהקשחת העמדות של ארה"ב, בעלת ברית המשמעותית ביותר של ברלין, כלפי ישראל.
השינוי הורגש תוך מספר שבועות בלבד. בינואר - התערבה גרמניה בהגנה על ישראל כנגד ההאשמות של דרום אפריקה ברצח עם בבית הדין הבינלאומי בהאג. הגרמנים ציטטו את ההיסטוריה שלהם כדי למצב את עצמה כסוג של סמכות מוסרית בכל הנוגע לגיבוי האמנה נגד רצח עם ולהגן על ישראל מפני הביקורת הגוברת על טיפולה במלחמה.
עוד בחודש שעבר, התנגד שולץ להשיב על שאלות בוועידת הביטחון של מינכן בשאלה האם ישראל הפרה את המשפט ההומניטארי הבינלאומי. אבל השבוע, שרת החוץ של גרמניה, אנאלנה בארבוק, אמרה שהיא תשלח משלחת לישראל, מכיוון שכחתומה על אמנות ז'נבה, ארצה "מחויבת להזכיר לכל הצדדים את חובתם לציית למשפט ההומניטארי הבינלאומי".
במהלך ביקורה באזור, השישי שלה מאז השביעי באוקטובר, תיארה בארבוק את המצב בעזה כ"גיהנום" והתעקשה שאסור לתת יד למתקפה גדולה על רפיח. "אנשים לא יכולים להיעלם באוויר", היא אמרה, בהקשר של פליטים ברפיח.
שר החוץ של ישראל, ישראל כץ, הגיב לביקורת של בארבוק בהצהרה ברשתות החברתיות ואמר: "אנו מצפים מחברינו להמשיך לתמוך בישראל בזמנים מאתגרים אלה ולא להחליש אותה מול ארגון הטרור חמאס".
גרמניה מתחילה להישבר תחת הלחץ הבינלאומי הגובר כלפי המתרחש בעזה. בברלין רוצים לשמור על יחסי ידידות ברחבי העולם, בכדי להשיג את האינטרסים שלה, כמו למשל עסקאות עם מצרים לבלימת ההגירה או בגיוס תמיכה בעזרה לאוקראינה במלחמתה נגד רוסיה. מומחי מדיניות חוץ אומרים שבאמצעות התמיכה החזקה שלה בישראל, גרמניה ערערה את יכולתה למתוח ביקורת על ממשלות אוטוריטריות כמו זו של פוטין, בכל הנוגע להפרות של זכויות אדם.
ומה בנוגע לעם הגרמני? עד לאחרונה, נראה היה שדעת הקהל הגרמנית עומדת מאחורי תמיכת הממשלה במערכה הצבאית של ישראל. אבל סקרים של גופי שידור ציבוריים בשבועות האחרונים מראים שכמעט 70% מהגרמנים שנשאלו סברו שהפעולות הצבאיות של ישראל אינן מוצדקות; רק כמה שבועות קודם לכן, המספר היה סביב 50 אחוז.
העמדה הנוקשה של ברלין במלחמה לא תצביע על פנייה רחבה יותר נגד ישראל. השבוע אמר משרד הפנים כי יכלול שאלות על ישראל במבחן אזרחות מעודכן, שיקוף של עד כמה גרמניה רואה בתמיכה בישראל חלק מהזהות שלה.
השיא של שינוי העמדה הגרמנית הוא כמובן החזרת המימון אונר"א. המדינה הודיעה השבוע כי תממן שוב את הסוכנות באזורים שבהם היא פועלת מחוץ לעזה. שבועות קודם לכן, ביקשו דיפלומטים גרמנים להדיח את ראש אונר"א, פיליפ לזאריני, כתנאי מוקדם להחזרת המימון, על פי גורמים בגרמניה ובאיחוד האירופי שמכירים את המצב. אבל אותם פקידים אמרו שהם ראו ריכוך ניכר בעמדתה של גרמניה מאז, וכי נראה שהגרמנים נטשו את הבקשה להחליפו של לזאריני וגורמים רשמיים בגרמניה אמרו כי המדינה צפויה לשחרר את המימון לפעולות בעזה עד מאי.