מלחמת חרבות ברזל: בעוד מנהיגי מדינות ערב מגנים בתוקף את ישראל על רקע הלחימה בעזה, הם דווקא אינם מהססים לדכא ביד קשה מחאות פרו-פלסטיניות בארצותיהם, מחשש שאלו יתפתחו לביקורת נגד השלטון עצמו.
מתקרבים לנורמליזציה: התרגיל המשותף של ישראל עם סעודיה והאיום האיראני
בלינקן: "חמאס קיבל הצעה נדיבה ביותר, הוא חייב להחליט במהירות"
בתחילת החודש, מצרים עצרה 14 מפגינים שהשתתפו בהפגנת סולידריות עם עזה בקהיר. עוד כ-50 מפגינים נותרו מאחורי סורג ובריח מאז אוקטובר, לאחר שהשתתפו בהפגנות שנשאו סיסמאות ביקורתיות כלפי הממשל המקומי.
מרוקו מעמידה לדין עשרות אנשים שנעצרו בהפגנות או פרסמו ברשתות החברתיות ביקורת על ההתקרבות בין הממלכה לישראל. בערב הסעודית, הנמצאת במגעים עם ישראל, ובאיחוד האמירויות שכבר חתמו על הסכם נורמליזציה, הרשויות כה רגישות לכל רמז של התנגדות עד שאנשים רבים חוששים בכלל לדבר על הנושא.
ממשלת ירדן, הנקרעת בין אוכלוסייתה הפלסטינית הגדולה לבין שיתוף הפעולה ההדוק עם ישראל וארה"ב, עצרה לפחות 1,500 בני אדם מאז תחילת אוקטובר, כולל כ-500 במרץ במחאות המוניות מול השגרירות הישראלית בעמאן. לדברי נאבה ר' גנאדי, עורכת דין לזכויות אדם המייצגת 14 פעילים שנעצרו בהפגנה בקהיר: "המסר הוא שאנשים אפילו לא צריכים לחלום שיש איזשהו מרווח לחופש או לדמוקרטיה, ושלעולם אל להם לצבור ביטחון ולנוע לעבר דרישות גדולות יותר".
בראיונות שנערכו במצרים, מרוקו ומדינות המפרץ הפרסי, אזרחים רבים תיארו את הסכסוך הישראלי-פלסטיני במונחים חד משמעיים, כשהם רואים את המאבק הפלסטיני כמאבק לצדק, את ישראל כסמל לדיכוי, ובמקרים מסוימים - את הקשרים בין מנהיגיהם לישראל כחסרי מוסר. סאלם, צעיר אמירתי, מסביר: "אם אתה מוכן למכור את זה, ולבגוד באנשים האלה - לבגוד בעצמך - מה הלאה? מה עוד למכירה?".
לדברי פרופ' מארק לינץ' מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון: "אם לאנשים היה מרחב לבחור או להתבטא דמוקרטית, הם לא היו בוחרים בנורמליזציה עם ישראל". רבות מממשלות ערב מנסות לרסן או לרתום את הזעם העממי בעזרת רטוריקה נלהבת נגד ישראל על רקע המלחמה. אך למרות זאת, הן רואות יתרונות רבים מדי בקשרים עם ישראל מכדי לחזור בהן מהסכמי השלום.