נאומו הצפוי של בנימין נתניהו בקונגרס האמריקאי ב-24 ליולי מגיע בתקופה עמוסה במיוחד לפוליטיקה האמריקאית, גזר דינו של טראמפ צפוי להיגזר ב-11 ליולי ומספר ימים לאחר מכן הוא וסגנו יוכרזו כמועמדים רשמיים במרוץ לנשיאות במעמד החגיגי של הוועידה הרפובליקנית שתסתיים ב-18 ליולי.
בשיחה עם ״מעריב״, רותם אורג, מומחה לפוליטיקה ומדיניות חוץ אמריקאית ומנהל העמותה "הברית הישראלית-דמוקרטית", שוחח על המסרים שחשוב להעביר מעל הבמה החשובה בעולם ועל מערכת היחסים בין ישראל לבין יהדות ארה״ב.
לאיזה סוג של קונגרס נתניהו הולך להגיע?
רותם אורג: ״חשוב לשים על השולחן כי הדו-מפלגתיות של ישראל מתה. 80 אחוז מזה קשור לזה שרפובליקנים ודמוקרטים לא מסוגלים להגיע להסכמות בינם לבין עצמם, ישראל היא עוד נושא ברשימה הזו. לאור זה צריך לזכור שאי אפשר ליצור מסר אחיד וגם כאשר רה״מ יתקבל במליאה הוא צריך לבוא עם מסרים מורכבים שמכירים בתמיכה הרפובליקנית ובמצב הנפיץ של המפלגה הדמוקרטית ולהודות על היכולת של מנהיגי הקונגרס הרפובליקנים והדמוקרטים למצוא מכנה משותף סביב ישראל ולהזמין את ראש הממשלה נתניהו לנאום״.
עוד אומר אורג כי יהיו אלו שיחרימו את הנאום, מי שמתכוונים להגיע אבל כדי להפריע ״לא כל מי שיפריע לנאום הוא שונא ישראל, מדובר בביקורת על התנהלות ישראל. חשוב לציין כי גם בקרב הדמוקרטים הפרו-ישראלים יש חילוקי דעות באשר לישראל״.
הנאום מגיע באישור הבית הלבן, אמר אורג בראיון כי ״יש 99 אחוז וודאות שהבית הלבן נתן אור ירוק״ וכי "בסופו של דבר הדמוקרטים מבינים שאם הם יתרחקו יותר מידי מישראל, הם מסכנים את הבחירות הקרובות - הקול היהודי הוא משמעותי, הוא קול שהפך לניצי בשמונת החודשים האחרונים. קיימים חששות ודאגות לגיטימיים בקרב חברי המפלגה הדמוקרטית״, הוסיף ואמר כי בשיחות אישיות שערך עם חבר קונגרס דמוקרטיים בדלתיים סגורות ״ציוני. מחוייב למדינת ישראל כמוני כמוך, אבל עם ביקורת עמוקה כלפיה״.
אז מה הנושאים שחשוב שנתניהו יתייחס אליהם?
רותם אורג ציין שלושה כאלו: פגיעה בבלתי מעורבים והדגשה כמה חשוב להתייחס לנקודה זו כ״דאגה לגיטימית״ - חשוב לציין כמה ישראל פועלת כדי לא לפגוע בחפים מפשע ״כמה אנחנו מתחקרים את עצמנו, כמה אנחנו משתדלים כדי להימנע ממחיר כזה". נקודה שהדגישו גם מדינות העולם וגם בכירים אמריקאים.
כל מה שקשור לסיוע הומניטרי ״נכנס סיוע הומניטרי לעזה, אנחנו יודעים את זה", אמר והוסיף כי "צריך למנף את זה ולהראות כי אנחנו מדינה דמוקרטית שאכפת לה. ובאופן אבסורדי, ישראל מספקת סיוע הומניטרי למקום בו יושב האויב שלה״. הנקודה השלישית שציין רותם אורג, היא היום שאחרי ״יש תפיסה, בעיניי שגויה, שהיום שאחרי הוא קוד להקמת מדינה פלסטינית או פתרון שתי המדינות - צריכה להיות תוכנית למה נעשה אחרי שננצח את החמאס, בלעדיה - זה נראה כאילו אנחנו סתם נלחמים - חייב להציב יעד שהמלחמה אמורה לשרת".
צ׳אק שומר, היהודי הבכיר ביותר אי פעם בפוליטיקה האמריקאית, הביע ביקורת עמוקה על הממשל בישראל ואולי התבטאויות אלו מבטאות את הקול היהודי בארה״ב, על כך רותם אורג כתב אפילו ספר ״איך להציל את הברית עם אמריקה״ שסוקר את האתגרים ביחסי ישראל-ארה״ב, הסכנות לברית זו ומה שצריך לעשות כדי להציל אותה.
״מה שאני שומע מקהילות שונות שיש תזוזה, לא בהכרח ימינה, כמו תזוזה לאזור שרותם מכנה ׳אזור הקיפוד׳. אנחנו בישראל לא מרגישים אותה אבל התחושה של יהודי-אמריקאים שהם תחת התקפה״. ישראל המדינה שרובה אוהב ומעריץ, חוותה את האסון הגדול ביותר בתולדותיה, ובאופן מוזר היא היום נמצאת על המוקד. ״אנחנו כישראלים אולי לא מרגישים שהסביבה המיידית שלנו נגדנו, אבל היהודים-האמריקאים מרגישים זאת - בקמפוסים, בתקשורת, עלייה של אנטישמיות משני ציידי המפה: האנטישמיות מהצד השמאלי של המפה שאומרת כי יש לפרק את המפעל הציוני והאנטישמיות הישנה והטובה של ״היהודים רצחו את ישו״.
האתר של רותם אורג
אם הסביבה המיידית היא עוינת אז האסטרטגיה היא אסטרטגיה של התקפדות: אנחנו על קוצים, מחפשים שיתמכו בנו - שיגידו כן למה שישראל רוצה. המשמעויות הפוליטית של זה, כנראה, שביידן עשוי לאבד תמיכה בגלל נושאים אלו. יש הרבה יהודים אמריקאים שמרגישים נטישה, עם זאת, זה לאו דווקא אומר שהם יעברו לטראמפ. יש ימים בהם הוא מאגף את ביידן מימין ואומר: "אם אני הייתי נשיא זה לא היה קורה" ויש ימים שהוא מאגף את ביידן משמאל ואומר: ״אני הייתי סוגר את המלחמה בשנייה״.
אורג מרחיב ואומר ״אני מבין למה הרבה אמריקאים חושבים שמטראמפ תבוא הישועה, או למה הרבה ישראלים חושבים ככה - הקדנציה הקודמת שלו הייתה חיובית לישראל בהרבה היבטים אבל לא קיימת ערובה לכך שגם הפעם זה יקרה. אמר והוסיף כי ״מבחינת ביידן - מה שאתם רואים, זה מה שאתם מקבלים״.
אז איך בעצם תופסת יהדות ארה״ב את היחסים עם ישראל?
״המשבר ביהדות אמריקה עד כמה שאפשר לדבר עליה כמקשה אחת הוא דורי - הרבה מזה היא שאלה של תאריך לידה ובהתאם לזה ישראל נתפסת. מי שגדל בשנות השישים והשבעים ישראל היא האנדרדוג של המזרח התיכון צריך לעזור לה, דור הזי והמיליאנאלי 'כנראה פחות' מאמין לנרטיב הזה, מדובר בתוצר של תהליכים שונים כמו התזוזה הפוליטית בישראל ימינה בזמן שהציבור האמריקאי הצעיר זז לכיוון יוני יותר, בהתפתחויות במזרח התיכון, אומר אורג.
״זה קשור שבזה שלדור אין חוויה מעצבת של טרור, זה לא אומר להם כלום שישראל סובלת ממתקפות טרור. הם כן זוכרים שהמלחמה בטרור שארה״ב ואפגניסטן הייתה כישלון ומתייחסים בציניות מסוימת לשיקולים ביטחוניים. אנחנו רואים יהודים אמריקאים צעירים שמתנערים מהזהות הציונית שלהם ואומרים 'אני לא רוצה שום קשר למדינה הזאת', גם אם הם אוהבים את הרעיון העקרוני, הם לא אוהבים את הכיוון שאליה היא הולכת״, הוסיף.
זווית הראייה של יהדות אמריקה היא קודם כל אמריקאית, אח״כ יהודית ורק אז, אם בכלל, ציונית. בראיון עם ״מעריב״ נשאל אורג על עלייה אפשרית בקולות כמו ״הקול היהודי לשלום״? שאחראי על אינספור הפגנות נגד ישראל בעקבות המלחמה ברצועת עזה. ״זה בהחלט אפשרי. אבל חשוב לציין שהם ארגון שוליים. הם עושים המון רעש ויודעים לשתף פעולה ולהראות נוכחות אבל הם לא ארגון מיינסטרים, היכולת שלהם להכחיש אירועים אנטישמיים ולהצדיק אלימות כלפי ישראלים, הופכים אותם לארגון אנטישמי אבל הם מיעוט. אז איך ניתן לחזות את המגמות האפשריות לשינוי יחסם של צעירי יהודי ארה״ב כלפי ישראל? השדה של הקהילות היהודיות משתנה לנגד עינינו, זה בהחלט משהו שחשוב לשים לב אליו ועוד מוקדם מידי לדעת", הוסיף.
מה החשיבות של ישראל בעיני יהודי ארה״ב?
״זה מאוד משתנה בין קהילה לקהילה - באופן כללי ככל שקהילות הן אורתודוקסיות יותר, אנחנו רואים שזה עניין מרכזי יותר עבורן והן הולכות להיות שמרניות יותר וקהילות שהן רפורמיות או חילוניות יותר אז ישראל תופסת מקום משני יותר. אני חושב שנושא מרכזי בכל קהילה זה לאו דווקא ישראל ויותר המאבק באנטישמיות המועמדים ייבחנו סביב השאלה מי יצליח להתמודד יותר טוב עם האנטישמיות בתקופת כהונתו".
אז איך בעצם אנחנו יכולים לתרגם את החוויה שלנו בישראל? איך צריך לדבר עם יהדות ארה״ב?
״אנחנו צריכים להתחיל ללמוד לדבר פרוגרסיבית. זה לא קשור לאיפה אנחנו עומדים או מה הדעה הפוליטית שלנו - אנחנו צריכים ללמוד את השפה של קהל היעד שלנו. למעשה, ישראלים מדברים באנגלית לעצמם. מר אורג ממשיך כמה חשוב ״לספר את הסיפור הישראלי בשפה שקהל היעד יבין שלתמוך בישראל או לקדם את האינטרסים שלה - לא יהפוך אותו לפחות פרוגרסיבי", אמר.
אורג מדגים באמצעות הטרגדיה במסיבת ה״נובה״. ״אנחנו משתמשים במילה ׳טבח׳ או ׳טרור׳ אבל המילה הזו לא אומרת שום דבר לצעיר אמריקאי אבל אולי נגיד שהנובה היה ׳ירי המוני׳? שזאת עובדה נכונה וגם הביטוי עובד יותר טוב עם קהל היעד״ ההבדלים הם בשפה, בערכים שאנחנו בוחרים להדגיש ולהגיד את זה לא הופך אותנו לפחות ציוני ומראה שאנחנו חולקים עולם ערכים עם האנשים שאנחנו רוצים לשכנע", סיכם.