מחר (שלישי) צפויה ממשלת יפן להטיל סנקציות על כמה מתושבי יהודה ושומרון, וזאת בעקבות ההחלטה האמריקאית. בבד בבד, עלתה דרישה של אזרחים יפנים באמצעות עצומה שלא לזמן נציגים ישראלים לאירועים בהירושמה ונגסקי, שמצוינים בטקסים רשמיים של יום השנה להטלת פצצות האטום ממלחמת העולם השנייה. בעקבות כך פנינו ב"מעריב" לגדליה אפטרמן, ראש תכנית מדינות אסיה במכון אבא אבן מאוניברסיטת רייכמן שישפוך לנו אור על הסוגיה ועל ארץ השמש העולה.
מישהו לרוץ איתו: מי הם המועמדים המסתמנים לחבור לקמלה האריס לסגנות הנשיאות?
"טוב זה לא עושה, ובטח שלא לנו": עד כמה פרישתו של ביידן תרעיד את אמות הסיפים בישראל?
אז מה בעצם היפנים רוצים מאיתנו ולמה עכשיו?
"צריך להבין שהיפנים מאוד מעורבים באזור ויש להם יחסים מאוד משמעותיים במפרץ ובאיראן. בשנים האחרונות הייתה התקרבות משמעותית לישראל בהייטק ובתחומים נוספים, במיוחד אחרי הסכמי אברהם".
"גם בתחום הביטחוני, יפן מודאגת מסין והחליטה להשקיע הרבה יותר ביכולות הצבאיות שלה, וישראל, בין היתר, היא גורם משמעותי מהבחינה הזו. השבעה באוקטובר והמלחמה שאחריה הם מבחינתה הסיוט אולי הכי גדול של היפנים, כי הם תמיד חששו לעשות דברים עם ישראל בגלל התחושה שישראל איננה מקום יציב ושהעניינים עם הפלסטיים יכולים להתפוצץ. מבחינה זו המלחמה מגשימה את זה. מתחילת המלחמה יש קיפאון ביחסים, אך יפן הבטיחה שהדברים יתחדשו לאחריה".
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
לפי הדברים שלך למעשה לא מדובר על החלטה של מדיניות נבדלת?
"היפנים מאוד קשובים למה שמדינות אחרות עושות, קודם כל לארצות הברית אך גם למדינות G7. הסנקציות מוטלות בעקבות ארצות הברית, בריטניה ומדינות אחרות שעשו מהלך דומה".
מה קורה לצד עניין הסנקציות בקשר בינינו לבין היפנים ובפוליטיקה הפנימית שלהם כלפי ישראל?
"יש לנו יחסים מתוגברים איתם ב-2020 ו-2021. היפנים היו המשקיעים הגדולים בהייטק הישראלי בשלוש מיליארד דולר. הייתה תנופה גדולה ביחסים. כאשר היחסים הדיפלומטיים הם יחסים של התקרבות, יש דיונים על שיתופי פעולה צבאיים".
"כל הדברים הללו הם דברים חדשים. בעשר השנים האחרונות עד המלחמה, היה מן ירח דבש כזה ביחסים, בהבנה שאפשר לשתף פעולה באופן אזורי. גם הסכמי אברהם טיפחו את הדברים, כאשר ליפנים היה אינטרס גדול להיות חלק מהדברים האלה. בממשלה הקודמת היו יחסים מאוד קרובים, אם כי בממשל הזה עדיין ישנם יחסים טובים, אך מעט פחות".
ואי אפשר שלא לדבר על הכלכלה.
"יחסי המסחר אכן מתעצמים. ליפנים עניין גובר בטכנולוגיה. לאחרונה הביאו נספח צבאי נוסף, ועד המלחמה הכול היה בתנופה מאוד חיובית".
מה לגבי מדינות נוספות באזור הזה שהמהלך היפני יכול להשפיע עליהן?
"המהלך היפני לאו דווקא זה שישפיע למשל על דרום קוריאה, אך היא מדינה מאוד רלוונטית שיכולה לשחק תפקיד. כל מי שעיניו למפרץ, שיותר חשוב להם מישראל, בהחלט גם מושפעים ממה שקורה בישראל. ההסתכלות היא על היחסים בין ארצות הברית לישראל. כאשר היחסים מתערערים הראשונה שמושפעת היא יפן ולאחריה דרום קוריאה".
מה יכול למעשה לחזק את היחסים שלנו עם אותן המדינות?
"ברגע שתהיה התקדמות עם סעודיה זה ייצר התקדמות דרמטית ביחסים. בהמשך ישראל תוכל להשתלב לא רק אחד על אחד, אלא גם מבחינה אזורית. לישראל ודרום קוריאה יש הסכם סחר חופשי. לדרום קוריאה והאמירויות יש גם הסכם כזה, ולכן בקלות ההסכמים יוכלו להפוך למשהו אזורי".
יש חשש שהמלחמה הבאה דווקא תצא מאסיה פלישה סינית לטאיוואן?
"אני לא כל כך חושש, והסבירות היא נמוכה. יש חשש מרכזי מסין וכמובן מצפון קוריאה. החשש הוא שיהיה שינוי בסטטוס קוו האזורי. טאיוואן היא הקו הראשון בין יפן לסין, ובכל מקרה או שתהיה השתלטות סינית או שטאיוואן תהפוך לחלק מסין".
"יש דריכות לראות אם טראמפ ייבחר. הוא כבר אמר שטאיוואן צריכה לשלם על ההגנה שלה, והיא שהיא גנבה טכנולוגיה של צ'יפים מארצות הברית, וזה בהחלט לא היה מרגיע. טראמפ במהלך הקדנציה הראשונה שלו דווקא החליש את היחסים שלו עם אסיה. דווקא בתקופה של ביידן יפן מאוד התקרבה לארצות הברית".
אז גם בעניין של הסנקציות אתה לא חושש?
"לא הייתי לוקח את העניין הזה כמשהו דרמטי. הם פשוט ממשיכים קו של מדינות אחרות, אך זה לא שינוי מגמה דרמטי. כן אכפת להם מבחינת מדיניות מהנושא הפלסטיני, אך אם ישראל רוצה לשפר יחסים ולהתקדם כפי שציינתי, הסכם מול הסעודים יחזק את ישראל באזור".