העיתון הבריטי "הגרדיאן" פרסם אתמול (רביעי) ביקורת על הסרט הדוקומנטרי "יום אחד באוקטובר", המציג ראיונות עם חטופים, בהם אמילי הנד בת ה־9 שנחטפה לבדה לעזה ושבה לישראל בעסקת חטופים לאחר 50 ימים בשבי. הכתבה התייחסה תחילה לזוועות ה־7 באוקטובר, לכאוס לו גרמו מחבלי חמאס, ולגבורה של אותם גברים ונשים שנאלצו לעמוד למול המחבלים וניסו להגן על משפחותיהם.
עם זאת, הסימפתיה של הכותב נעלמה מאוחר יותר בכתבה: "אם אתה רוצה להבין מדוע חמאס רצח אזרחים, עם זאת, הסרט 'יום אחד באוקטובר' לא יעזור. הסרט עושה עבודה טובה בדמוניזציה של תושבי עזה, תחילה כרוצחי חמאס מלאי טסטוסטרון, ומאוחר יותר כבוזזים אזרחיים חסרי בושה, המרוקנים את הקיבוץ מנכסיו בעוד גופות מוטלות ברחוב והחיים המבוהלים מסתתרים".
שבועות ספורים לפצצה: החשש מתגובת איראן לתקיפה ישראלית
מרהט ועד סח'נין: גל טרור חדש מאתגר את כוחות הביטחון | אבי אשכנזי
"למרות הרוע הברור הזה", המשיך הכותב, "אני נזכר בסרטו של סיי אנדפילד, 'זולו', בו נראים המונים חסרי השם של לוחמים אפריקאים העומדים מול גיבורים בריטים שאיתם עודדו אותנו להזדהות. נרטיבים טלוויזיוניים וקולנועיים פועלים לעתים קרובות כמכונות להפיכת האחר לזר בדרך זו".