האיש והסקנדל: סיפורו של המועמד הנשיאותי השערורייתי ביותר בארה"ב

כשתיכתב ההיסטוריה של בחירות 2024 בארצות הברית, אחת התמונות האייקוניות ביותר תהיה בוודאי תמונת המעצר של הנשיא לשעבר, דונלד טראמפ, שצולמה לאחר אחד מארבעת כתבי האישום נגדו, כשהוא בוהה במצלמה במבט הזועף האופייני שלו. לא בושה נשקפת באותה התמונה, אלא התרסה, תמונתו של אדם שעשוי להיות מורשע בפלילים לפני יום הבחירות ועדיין ייתכן שיהיה נשיא ארצות הברית שוב לאחר מכן.

לפעמים, בין כל הצעקות של מערכת בחירות סוערת הנכנסת לשבועיים האחרונים שלה, נשכחת עובדה פשוטה אך מטלטלת זו. אמריקה עשויה לראשונה בהיסטוריה שלה לשלוח עבריין לבית הלבן ולהפקיד בידיו את הקודים הגרעיניים. מה שפעם היה נחשב באופן אוטומטי לפוסל, בקושי נראה שמאט את טראמפ במסע הקאמבק שלו לכהונה שנייה שהוא אומר שתוקדש ל"נקמה".

מכל הדרכים השונות בהן טראמפ הפך על פיהן את הכללים המסורתיים של הפוליטיקה האמריקאית, זו עשויה להיות אחת המדהימות ביותר. הוא שרד יותר שערוריות מכל מועמד נשיאותי של מפלגה גדולה, שלא לדבר על נשיא, בחיי הרפובליקה. לא רק שרד אלא שגשג. הוא הפך אותן על ראשן, הופך האשמות נגדו לטיעון בעדו על ידי הצגת עצמו כקורבן סדרתי במקום כמפר חוק סדרתי.

הגנת הרדיפה שלו, הרעיון שהוא מסתבך כל כך הרבה רק כי כולם מנסים לתפוס אותו, מהדהדת בעצרות שלו בהן, הוא דואג לחזור על המשפט: "הם לא באים אחריי, הם באים אחריכם – ואני רק עומד בדרך". אבל זה כמובן מסתיר רקורד של שערוריות המתפרש על פני 78 שנותיו החל הרבה לפני הפוליטיקה. בין אם בחייו האישיים או הציבוריים, הוא הואשם בכל כך הרבה מעשים פסולים, נחקר על ידי כל כך הרבה תובעים וסוכנויות, נתבע על ידי כל כך הרבה תובעים ותובעים שנדרש לוח תוצאות רק כדי לזכור את כולם.

העסקים שלו פשטו רגל שוב ושוב ורבים אחרים נכשלו. הוא נלקח לבית המשפט בחשד לרמאות הספקים שלו, הבנקאים שלו ואפילו משפחתו . הוא נמנע מגיוס במהלך מלחמת וייטנאם ונמנע מתשלום מסי הכנסה במשך שנים. הוא נאלץ לשלם עשרות מיליוני דולרים לסטודנטים שהאשימו אותו בהונאה, נמצא אחראי להונאה עסקית נרחבת וחברת הנדל"ן שלו הורשעה בבית משפט פלילי בעבירות מס.

הוא התפאר בתפיסת נשים באיבריהן האינטימיים, דווח שבגד בכל שלוש נשותיו והואשם בהתנהגות מינית בלתי הולמת על ידי יותר מ־25 נשים, כולל אחת שסיפורה אושר על ידי חבר מושבעים שמצא אותו אחראי להתעללות מינית לאחר משפט אזרחי.

הוא הנשיא היחיד בהיסטוריה האמריקאית שהועמד לדין פעמיים בגין פשעים חמורים ועבירות, הנשיא היחיד שהואשם אי פעם בעבירות פליליות והנשיא היחיד שהורשע בפשע חמור (34, למעשה). הוא השתמש בסמכות משרדו כדי להעניש את יריביו וניסה להחזיק בכוח על בסיס שקר חצוף.

טראמפ ניצח בחלק מהחקירות והתביעות נגדו וחלק הוכחו כחסרות בסיס, אך עצם הכמות מדהימה. כל אחת מהשערוריות הללו בפני עצמה הייתה בדרך כלל מספיקה כדי לסכל פוליטיקאי אחר. מועמדותו הראשונה של ג'ו ביידן לנשיאות קרסה, כשהוא העתיק כמה מילים מנאום של פוליטיקאי אחר. ג'ורג' וו. בוש כמעט הפסיד אחרי חשיפה ברגע האחרון של מעצר על נהיגה בשכרות מלפני שנים רבות. הילרי קלינטון נכשלה לפחות בחלקה בגלל חקירת FBI על אימיילים שלא הובילה לשום אישומים.

לא טראמפ. הוא עבר מסערה אחת לשנייה מבלי שאף אחת מהן תחלחל מספיק לגוף הפוליטי כדי לסיים את הקריירה שלו. הקצב הבלתי פוסק של שערוריות עשוי בדרכו שלו לעזור לו על ידי מניעת שליטה של אף אחת מהן בשיח הלאומי וכרסום מעמדו בקרב בסיס התומכים שלו.

הוא אפילו הפך את תמונת המעצר לכלי שיווקי, מוכר חולצות טי, פוסטרים, מדבקות פגוש, ספלי קפה ואפילו מקררי משקאות עם התמונה והסיסמה "NEVER SURRENDER" (לעולם אל תיכנע). וניצחון בחודש הבא עשוי עדיין לעזור לו להימלט מהאיום הגדול ביותר מכולם – אפשרות של מאסר.

וזה לא שהדרך של טראמפ הייתה נקייה מכישלונות. חברת התעופה Trump Shuttle? כישלון. חלומותיו לבנות עיר טלוויזיה במנהטן? כישלון. זיכיון בליגת הפוטבול האמריקאית? כישלון. מלון וקזינו Trump Plaza, Trump Taj Mahal, Trump's Castle Casino Resort, Trump Mortgage, וודקה של טראמפ, אוניברסיטת טראמפ, סטייקים של טראמפ, GoTrump.com? כולם כישלונות.

הכישלונות המרשימים ביותר שלו היו בעיר ההימורים אטלנטיק סיטי, שם הוא התרחב יתר על המידה בבניית או רכישת שלושה קזינו שבסופו של דבר אכלו זה את לקוחותיו של זה כשהוא לא הצליח לעמוד בתשלומי חובות עצומים. הוא הכריז על פשיטת רגל עבור הטאג' מאהל ב־1991 ואז עבור שני הקזינו האחרים ב־1992. הוא גם הכריז על פשיטת רגל ב־1992 עבור מלון Plaza.

גם אחרי שהתאושש מהמפלה הזו, טראמפ נכשל שוב. חברת הקזינו שלו הכריזה על פשיטת רגל ב־2004 ואז שוב ב־2009, בפעם השישית שהוא עבר תהליך זה. בפשיטות הרגל השונות שלו, הוא נאלץ למכור נכסים, ונושים נאלצו למחוק חלק מהחוב שלו. אבל טראמפ התפאר שעדיין הרוויח כסף באטלנטיק סיטי גם אחרי שהשאיר שובל של הפסדים לכמעט כל מי שהיה מעורב, כולל עובדים שאיבדו את עבודתם.

יחסים עם המין השני

במשך שנים, גם חייו האישיים של טראמפ היו מלאי שערוריות, מספיק כדי להפוך אותו לנושא תכוף בטורי הרכילות של התקופה. זה לא הפריע לו. כמעט שלא הייתה כותרת שערורייתית מדי עבורו. "אין פרסום רע, אלא אם כן אתה פדופיל", הוא אמר בפני מנהל הקמפיין שלו מאוחר יותר בחייו.

אחרי שהתחתן עם הדוגמנית הצ'כית איוונה זלניצ'קובה ב־1977 והוליד שלושה ילדים, טראמפ החל לנהל רומן עם דוגמנית צעירה יותר, מרלה מייפלס. הוא ואיוונה ניהלו את קרב הגירושין שלהם בתקשורת, כאשר בנקודה אחת הופיעו בעמודי השער של הטאבלואידים 11 ימים ברציפות. הוא אפילו תמרן את ה"ניו יורק פוסט" להריץ כותרת ענק "הסקס הכי טוב שהיה לי אי פעם", שכביכול תיארה את הערכתה של מייפלס לחיי חדר המיטות שלהם.

בזמן שחי עם מייפלס, הוא התפאר בבגידה לכתב במהלך שיחת טלפון כאשר, באופן מוזר, הוא התחזה לדובר של עצמו והתעקש שיש לו "שלוש חברות אחרות" בנוסף לאישה שחולקת את ביתו.

לאחר שנפרד ממייפלס, הוא פגש את מלניה קנאוס, דוגמנית סלובנית, והתחתן איתה ב־2005. אבל הוא לא תמיד היה נאמן גם לה, לפי נשים אחרות. סטפני קליפורד, שחקנית סרטי פורנו הידועה בשם סטורמי דניאלס, טענה שהיה לה מפגש אינטימי עם טראמפ ב־‏2006, ארבעה חודשים אחרי שמלניה טראמפ ילדה את ילדו החמישי.

קארן מקדוגל, פלייבוי פליימייט של השנה לשעבר, אמרה שהיה לה רומן של 10 חודשים עם טראמפ בערך באותו זמן. מייקל כהן, אז עורך הדין של טראמפ ומי שתיאר את עצמו כפותר הבעיות שלו, ארגן תשלומים של שש ספרות שישולמו גם לקליפורד וגם למקדוגל ב-2016 כדי להבטיח את שתיקתן לפני הבחירות לנשיאות, כספי שתיקה שמאוחר יותר יחזרו לרדוף את טראמפ.

תפיסתו לגבי נשים ואמונתו בזכותו לרדוף אחריהן ללא עונש נחשפה בסופו של דבר לפני אותן בחירות בכל מקרה. הקלטת ה"Access Hollywood" המפורסמת כעת שפורסמה על ידי הוושינגטון פוסט שבועות לפני ההצבעה הסופית חשפה את אמונתו שהוא יכול "לעשות הכל" עם נשים כי הוא מפורסם. "כשאתה כוכב, הן נותנות לך לעשות את זה", הוא אמר. "תפוס אותן בכוס. אתה יכול לעשות הכל".

בעוד שמאוחר יותר הוא פטר זאת כ"דיבורי חדר הלבשה" גרידא, טראמפ היה מגנט #MeToo של איש אחד, כאשר כשני תריסר נשים האשימו אותו בהתנהגות מינית בלתי הולמת שחורגת הרבה מעבר לדיבורים. אחת אמרה שהוא תפס את שדיה וניסה להעביר את ידו מתחת לחצאיתה במטוס, אחרת אמרה שהוא נישק אותה בזמן שעבדה עבורו, ולפחות שתיים אחרות אמרו שהוא מישש אותן. אולי המפורסמת ביותר, אי. ג'ין קרול, סופרת, אמרה שהוא אנס אותה בחדר ההלבשה של חנות הכלבו ברגדורף גודמן במנהטן בשנות ה־90.

הוא הכחיש באופן עקבי את כל ההאשמות, רומז שכל הנשים הללו, אחת אחרי השנייה, פשוט המציאו את זה. "כל אישה שיקרה", הוא אמר ב־2016. במספר מקרים, הוא דחה את הטענות, לא על ידי אמירה שהוא לעולם לא היה עושה דבר כזה אלא על ידי אמירה שהוא לעולם לא היה עושה דבר כזה עם המאשימות הספציפיות הללו בגלל המראה שלהן. "היא לא הייתה נבחרת", הוא אמר בחודש שעבר על אחת מהן.

בפעם היחידה שאחת מהטענות הללו הגיעה לפסק דין בבית משפט, חבר מושבעים בניו יורק בשנה שעברה לא קבע שהוא אנס את קרול אבל כן מצא פה אחד שהוא התעלל מינית והשמיץ אותה והורה לו לשלם לה 5 מיליון דולר. חבר מושבעים אחר מוקדם יותר השנה מצא שהוא המשיך להשמיץ אותה והורה לטראמפ לשלם לקרול 83.3 מיליון דולר. הוא מערער על שני פסקי הדין.

התחמקות ממסים

אף נשיא בהיסטוריה האמריקאית לא היה עשיר יותר מטראמפ. ואף נשיא בעידן המודרני, לפחות, לא שילם פחות במסי הכנסה פדרליים בשנתם הראשונה בבית הלבן.

מסמכי מס שהושגו על ידי ה"ניו יורק טיימס" ב־2020 הראו שטראמפ שילם רק 750 דולר במסי הכנסה פדרליים ב־2016, השנה שבה התמודד לראשונה לנשיאות, ורק 750 דולר שוב ב־2017, השנה הראשונה לנשיאותו. למעשה, ב־11 מתוך 18 השנים שנבדקו על ידי הטיימס, טראמפ לא שילם כלל מסי הכנסה לממשל הפדרלי.

טראמפ ורואי החשבון שלו הוכיחו שהם אמנים בתמרון קוד המס, מכופפים אותו לטובתו בדרכים שבדרך כלל היו מזיקות לפוליטיקאי. המיליארדר המוצהר, שכיום מוערך בשווי 5.5 מיליארד דולר על ידי מגזין פורבס, הצליח שנה אחר שנה לשלם פחות במסי הכנסה מלפחות מחצית מהנישומים האמריקאים באמצעות ניהול ספרים יצירתי אם לא טקטיקות מפוקפקות יותר.

טראמפ מצא באופן קבוע דרכים להתחמק מתשלום מסים. בנקודה מסוימת, תכנית לניפוח חשבוניות אפשרה למשפחת טראמפ למכור אספקה לעצמה כדי להתחמק ממסי מתנה. בנקודה אחרת, הוא העביר את הבעלות על מגדל כושל בשיקגו לשותפות אחרת שגם הייתה בבעלותו בניסיון לתבוע הפסדים נוספים למטרות מס, לפי חקירת רשות המסים האמריקאית, תכנית "טבילה כפולה" שלמעשה אפשרה לו לתבוע את אותם הפסדים פעמיים.

בניגוד לכל נשיא מודרני אחר, טראמפ סירב לשחרר מרצון את טפסי המס שלו, והלך עד לבית המשפט העליון במאמץ לבסוף חסר תוחלת להגן עליהם מעיני הציבור. אבל הוא לא התנצל על התחמקות ממסים היכן שהוא יכול. "זה הופך אותי לחכם", הוא אמר ב־2016.

לאחר מותו של אביו, טראמפ נכנס לקרב משפטי עם האחיינית והאחיין שלו, שהאשימו אותו ברמאות בחלקם בעיזבון של פרד טראמפ. מרי טראמפ ואחיה פרד טראמפ השלישי, ילדיו של אחיו המנוח של דונלד, פרד טראמפ ג'וניור, טענו שהם היו אמורים במקור לחלוק 20 אחוז מעיזבון סבם, ששווה מיליונים, עם מותו. במקום זאת, תחת צוואה מתוקנת, הוצע לשניים תשלום חד־פעמי של 200,000 דולר כל אחד.

כשהם תבעו, הנשיא לעתיד הוציא את אחייניתו ואחיינו מקרן הביטוח הרפואי של המשפחה, בזמן שפרד טראמפ הצעיר השתמש בה כדי לשלם עבור טיפול בבנו התינוק החולה מאוד. "הייתי כועס כי הם תבעו", הסביר דונלד טראמפ מאוחר יותר לטיימס. פרד ומרי בסופו של דבר הגיעו להסדר, אך היו מרירים על כך שדודם בגד בהם במה שנראה כניסיון למצוא מזומנים לשלם את חובותיו.

"הוא היה מוכן לסחוט את אחייניתו ואחיינו ולתמרן את רצונות אביו, הכל בניסיון למנוע מהנושים שלו לגבות את הכסף שהוא חייב להם כחוק", כתב פרד טראמפ ב"הכל במשפחה", ספר זיכרונות שפורסם ביולי האחרון. "אם זה אומר לדפוק את אחיו המנוח – ובכן, שיהיה כך. אם זה אומר לשדוד את הירושה של שני ילדי אחיו – ובכן, בסדר".

קרובי משפחתו של טראמפ לא היו היחידים שחשבו שרימו אותם. לאורך השנים, כך גם קבלנים, בנקאים, שותפים עסקיים, לקוחות ומתחרים, בין היתר. בזמן שהתמודד לראשונה לנשיאות ב־2016, הוא היה מעורב ב־4,095 תביעות משפטיות, אם כי ברבות מהן הוא היה התובע.

הנשיא השערורייתי ביותר

השערורייה הגדולה ביותר בתקופת כהונתו של דונלד טראמפ נבעה מהחקירה על התערבות רוסיה בבחירות 2016. בעוד שסוכנויות המודיעין האמריקאיות קבעו שרוסיה ניסתה להטות את התחרות לטובת טראמפ, הנשיא הטרי סירב להאמין בכך וראה בכל חקירה בנושא כהתקפה על הלגיטימיות שלו.

בדרך, הוא החריף את העניין על ידי פיטוריו של ג'יימס קומי, מנהל ה־FBI שהוביל את החקירה, ואז אמר לפקידים רוסים מבקרים שעשיית זאת "הסירה" מה שהוא כינה "לחץ גדול". למעשה, זה לא עזר. במקום זאת, זה הוביל למינויו של רוברט מולר השלישי כיועץ מיוחד.

אחרי כמעט שנתיים של חקירה, מולר הגיע למסקנה שהרוסים אכן התערבו לטובת טראמפ, וחשף מערך מדהים של מגעים בין אנשים בסביבתו של הנשיא לבין דמויות רוסיות. אבל מולר דיווח שהוא לא הצליח לבסס תיאום בלתי חוקי כלשהו בין רוסיה לקמפיין ושה"ראיות לא היו מספיקות להאשים" מישהו בקשר פלילי.

באותו זמן, הוא תיאר יותר מ־10 מקרים בהם טראמפ עשוי היה לבצע שיבוש הליכי משפט בניסיון לסכל את החקירה – כולל פיטורי קומי. מולר אמר שהוא לא החליט אם האישומים היו מוצדקים כי מדיניות משרד המשפטים מנעה העמדה לדין של נשיא מכהן. טראמפ התעקש שזה הסתכם ב"זיכוי מוחלט", למרות שמולר אמר במפורש שהוא לא מזכה את הנשיא.

במהלך כהונתו, לחץ טראמפ בפומבי על היועצים המשפטיים שלו להעמיד לדין דמוקרטים או פקידי ממשל שהכעיסו אותו, ביניהם ביידן, הילרי קלינטון והנשיא לשעבר ברק אובמה.

טראמפ גם ניסה להעניש את אמזון, שמייסדה ג'ף בזוס הוא הבעלים של ה"וושינגטון פוסט", על ידי לחץ להעלאת תעריפי הדואר האמריקאי לחברה ועל ידי חסימת חוזה מחשוב ענן של הפנטגון בשווי 10 מיליארד דולר.

בצורה הבולטת ביותר, טראמפ ניסה להשתמש במשרדו כדי לאלץ מדינה אחרת למסור מידע מלוכלך על ביידן, יריב פוליטי. הנשיא השעה סיוע צבאי לאוקראינה ולחץ על נשיאה, וולודימיר זלנסקי, "לעשות לנו טובה" על ידי הכרזה על חקירה לשחיתות כביכול הקשורה לביידן ודמוקרטים אחרים.

עבור זאת, בית הנבחרים בסופו של דבר העמיד את טראמפ לדין על שימוש לרעה בכוח בהצבעה ברובה לפי קווי מפלגה, מה שהפך אותו רק לנשיא השלישי אי פעם שהואשם בפשעים חמורים, אם כי הסנאט לא הצליח להגיע לרוב של שני שלישים הנדרש להרשעה.

טראמפ עשה שימוש נרחב בסמכות החנינה הנשיאותית שלו כדי לעזור לחברים ובעלי ברית פוליטיים - ובמיוחד לדמויות שייתכן שהיה לו סיבה לחשוש שיפנו נגדו על ידי דיבור עם תובעים אם יעמדו בפני מאסר. מבקרים טענו שהנפנוף בחנינות הסתכם בניסיון לשבש את החוקרים.

בין היתר, טראמפ העניק חנינות או המתקות עונש לפול מנפורט, יו"ר הקמפיין שלו לשעבר; סטיבן בנון, האסטרטג הראשי לשעבר שלו; ורוג'ר סטון, חברו ויועצו הפוליטי. בשבועות האחרונים של נשיאותו, הוא גם השתמש בסמכות החנינה שלו כדי לעזור לעבריינים מורשעים ששילמו לאנשים קרובים אליו כדי לשדל עבורם.

כאשר הפסיד בבחירות 2020, טראמפ הגיש עשרות תביעות ולחץ על פקידי מדינה, חברי קונגרס, משרד המשפטים וסגן הנשיא שלו לעזור להפוך את תבוסתו, דבר שאף נשיא לא עשה מעולם. כאשר המון תומכים פרץ לקפיטול ב־6 בינואר 2021, בניסיון לעצור את הסיום הסופי של תבוסת טראמפ, הוא ישב בבית הלבן וצפה בטלוויזיה מבלי לעשות דבר במשך 187 דקות.

בית הנבחרים העמיד אותו לדין שוב כתוצאה מכך, והאשים אותו בהסתה למהומות, כאשר 10 רפובליקנים הצטרפו לדמוקרטים. מעולם לא הועמד נשיא לדין בפעם השנייה. הסנאט בסופו של דבר זיכה אותו שוב, אבל הפעם שבעה רפובליקנים הצביעו בעד הרשעה וכמה אחרים אמרו שהם הצביעו נגד רק כי הוא כבר היה מחוץ למשרד בזמן המשפט.

היום שאחרי הנשיאות

בחודשים לאחר שעזב את הבית הלבן, רשויות בוושינגטון, ניו יורק, ג'ורג'יה, פלורידה ומישיגן פתחו בחקירות שבסופו של דבר הובילו אותם לטראמפ. גם תביעות אזרחיות הצטברו. טראמפ הפך למטרה או נתבע בכל כך הרבה בתי משפט שהתקופה שלאחר נשיאותו הפכה למעשה תעסוקה מלאה לעורכי דין של ההגנה.

אחד אחרי השני, שופטים וחבר מושבעים מצאו נגד טראמפ, הגדירו אותו כרמאי, מתעלל מיני ודרך חברת הנדל"ן שלו, מעלים במס. שני פסקי הדין לטובת אי. ג'ין קרול השאירו אותו עם חוב של כמעט 100 מיליון דולר כולל ריבית. הרשעת הונאת המס של ארגון טראמפ הפכה אותו לנשיא הראשון שעמד בראש חברה פלילית.

תביעה אזרחית נפרדת שהוגשה על ידי התובעת הכללית של מדינת ניו יורק, לטישה ג'יימס, נגעה ללב הדימוי העצמי של טראמפ כאיל הון בממדים אולימפיים. הנוהג של טראמפ להעריך נכסים בהתאם לצרכיו חזר אליו כבומרנג כאשר שופט מצא אותו אחראי להונאה עסקית נרחבת, וקבע שהוא הגדיל באופן בלתי חוקי את שווי נכסיו בהשגת הלוואות. השופט לא רק הטיל עליו עונשים שעשויים לעלות על 450 מיליון דולר, הוא גם אסר על טראמפ להוביל כל עסק במדינת מגוריו המקורית במשך שלוש שנים. טראמפ מערער.

בעוד שפסק דין זה כשלעצמו היה ראשון בהיסטוריה הנשיאותית, הוא בקושי נרשם בהשוואה למקרים הפליליים שהובאו נגד טראמפ. במה שהיה אז צעד מדהים, ה-FBI ערך חיפוש באחוזת מאר-א-לאגו שלו בפלורידה כדי למצוא מסמכים מסווגים שטראמפ לקח איתו כשעזב את הבית הלבן ואז סירב להחזיר גם כשהוצא צו הבאה. גם זה היה ראשון מסוגו.

ואז הגיע מה שפעם היה בלתי נתפס – אישומים פליליים נגד נשיא לשעבר. טראמפ הואשם לא פעם אחת, לא פעמיים, לא שלוש פעמים אלא ארבע פעמים. בעוד שלנשיאים אחרים כמו יוליסס גרנט, וורן הארדינג, ריצ'רד ניקסון וביל קלינטון היו שערוריות משלהם, אף אחד מהם מעולם לא הואשם בפשעים חמורים.

האישום הראשון התמקד בתשלומי השתקה לסטורמי דניאלס. האישום השני הגיע בבית המשפט הפדרלי בפלורידה, שם התובע המיוחד ג'ק סמית האשים את טראמפ בטיפול לקוי במסמכים מסווגים ובהפרעה לרשויות. האישומים השלישי והרביעי נבעו שניהם ממאמציו של טראמפ להפוך את תוצאות בחירות 2020 שהפסיד.

למרות כל הראיות כנגדו, אם טראמפ ייבחר בחודש הבא, הוא יוכל לעצור את התביעות הפדרליות, ואפילו המקרים במדינות ניו יורק וג'ורג'יה עשויים להיות מוקפאים בזמן שהוא יהיה שוב בתפקיד. הוא יודע את זה, והוא סומך על זה. כפי שאמר מוקדם יותר השנה, "פסק הדין האמיתי יהיה ב־5 בנובמבר, על ידי העם".