המשלחת שהגיעה אתמול (שישי) ללבנון, בראשות היועץ הבכיר למנהיג העליון של איראן, עלי לאריג'אני, זכתה לתגובות מעורבות. מצד אחד, ראש ממשלת המעבר של לבנון, נג'יב מיקאתי, הביע בפני לאריג'אני את תמיכתו ביישום החלטת האו"ם 1701 ובשימור האחדות הלאומית.
מיקאתי הדגיש את הצורך להימנע מצעדים העלולים להעמיק את השסעים בין הקבוצות במדינה. ראש ממשלת המעבר ביקש מאיראן לסייע בהשגת הפסקת אש במלחמה בין ישראל לחיזבאללה, ונראה כי הפציר בה לשכנע את ארגון הטרור להסכים לעסקה שעלולה לחייב אותה לסגת מגבול ישראל-לבנון, כך דווח בסוכנות הידיעות AP.
לעומת זאת, פגישה אחרת של לאריג'אני עם יו"ר הפרלמנט, נביה ברי, תוארה כמוצלחת ואופטימית יותר, על פי מקורות פוליטיים. בערוץ LBC הלבנוני פורסם כי בתגובה לשאלה על כך שישראל תקפה את מקום הולדתו של ברי בעיירה תבנין בדרום לבנון, וכן אזורים הנחשבים באופן מסורתי כתומכים בברי, אמר יו"ר הפרלמנט: "נראה שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו סבור שכאשר הוא רוצה ויתור ממישהו, עליו ללחוץ עליו... אך הוא כנראה לא יודע עם מי הוא מתמודד, ודברים כאלה 'לא עובדים עלינו'".
כמו כן, לאריג'אני התייחס בביטול להצהרותיו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו על שאיפותיו ליצור "מזרח תיכון חדש", כך דווח בערוץ MTV הלבנוני. לדבריו, ניסיונות דומים נעשו בעבר על ידי ארצות הברית במהלך מלחמת לבנון השנייה ב-2006, אך לא נשאו פרי. "המציאות בשטח נשלטת על ידי אלה שנמצאים במאבק, לא על ידי מי שחולם שינוי ממשרדיו", הוסיף.
בעוד שבפומבי הצהירה המשלחת האיראנית על מחויבות לתמוך בלבנון – ממשלתה, צבאה ותנועת ההתנגדות – בפועל נשמעו טענות על כך שמאחורי הקלעים מתנהלות פגישות שמהוות התערבות ישירה במהלכים הפוליטיים במדינה. מקורות מסרו כי פגישות כאלה, בהן נדונו צעדים להמשך המאבק הישראלי-לבנוני, זכו להתנגדות מצד פוליטיקאים בכירים, בהם וליד ג'ונבלאט, לשעבר יו"ר המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית, שסירב להיפגש עם נציגי המשלחת.
במקביל, טוענים פרשנים כי מטרתה המרכזית של איראן היא להחזיק בלבנון ובזירה בעזה כקלפי מיקוח במגעים עתידיים בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית. לפי מקורות דיפלומטיים, לא צפויות פריצות דרך במשא ומתן בתקופה הקרובה, בשל עיסוקה של הממשל האמריקני החדש בהתבססות פנימית.
בנוגע להצעה אמריקנית שנמסרה ליו"ר הפרלמנט ברי, דווח כי חיזבאללה הביע תמיכה זהירה במרכיביה, אך הציב שלושה תנאים מרכזיים: נסיגה מיידית של כוחות ישראליים מהאזורים שנכבשו בדרום לבנון, יישום החלטת 1701 תוך פיקוח בלעדי של צבא לבנון ויוניפי"ל, ודחיית הדיון בנוגע למעמד חוות שבעא לשלב מאוחר יותר. עם זאת, התנאים הללו צפויים להיתקל בהתנגדות מצד ישראל ובתמיכת ארצות הברית, מה שמעלה את הסבירות להמשך ההסלמה בשטח.
לאריג'אני התייחס למסמך ההצעה האמריקאי שהוגש לברי בנוגע להפסקת הלחימה בלבנון. לדבריו, איראן תומכת בהחלטות שתקבל ההתנגדות והנהגת לבנון, ואף הציע כי בחלק מהנקודות המוצעות במסמך עשויה להיות התקדמות בעתיד, אם ארצות הברית וישראל לא ינסו לשנות את מטרתן. לגבי עמדת חיזבאללה, אמר לאריג'אני כי מדובר בארגון בעל הנהגה אחראית ובוגרת מבחינה פוליטית, וכי אין צורך להעניק לו עצות – להפך, חיזבאללה הוא זה שמספק הדרכה ותובנות למי שנדרש לכך.
עוד הוסיף כי הלחימה בדרום לבנון מוכיחה את כישלון הכוחות הישראלים ואת חוסר הרציונליות של הנהגתם. הוא התייחס גם לתגובה האיראנית הצפויה בעקבות התקיפות הישראליות האחרונות: "התנאים כיום שונים לחלוטין מבעבר. בעבר הסתפקנו בירי של כ-200 טילים לעבר ישראל, אך הפעם אנו בוחנים צעדים אחרים, משמעותיים יותר".
בתוך כך, אירוע חריג התרחש בנמל התעופה של ביירות, כאשר כוח ביטחון לבנוני מנע את כניסת המשלחת האיראנית ללא בדיקה ביטחונית מקיפה. על אף לחצים פוליטיים, התעקש מפקד כוחות האבטחה בשדה התעופה על החלת הנהלים ללא פשרות. גורמים ביטחוניים הבהירו כי הבדיקה אינה נובעת משיקולים פוליטיים, אלא מבוססת על עקרונות שמירת הריבונות והביטחון הלאומי.