במסגרת ההשתלטות על דמשק, המורדים הסורים שיחררו את האסירים בכלא הזוועות סיידנאיא. המקום נודע לשמצה כאחד מאתרי הכליאה הנוראיים ביותר בעולם והיה הסמל האולטימטיבי לאכזריות הבלתי אנושית של משטר אסד. 

ההערכה היא שעשרות אלפים נרצחו בכלא. אלפים הוחזקו בו בכל רגע נתון, רובם אסירים פוליטיים. עינויים, אונס והוצאות להורג התרחשו שם מדי יום. במקום הוחזקו גם נשים וילדים, חלקם באגף ה״אדום״, מתחת לאדמה, לעיתים ללא אור יום במשך חודשים ושנים. ברשתות החברתיות מופצים סרטונים המתעדים את האסירים המשוחררים מתאחדים בדמעות עם בני משפחותיהם המרוגשים, שלא ידעו אם הם עדיין בחיים. 

המורדים מסורים משחררים אסירים מכלא סיידנאיא בדמשק (צילום :רויטרס)

בסרטונים שמופצים ברשתות החברתיות מופיע תיעוד מזעזע מתוך האגף להוצאה להורג בכלא סיידנאיא. חבלי תלייה רבים בצבע אדום, מפוזרים בכל עבר, שימשו את אנשי אסד בתליית האסירים למוות. על פי התיאור, לאחר שהאסירים הוצאו להורג בתלייה, הגופות הוכנסו לתוך מכבש ירוק, שהיה דוחס אותם עד לעובי של נייר, ולאחר מכן אנשי אסד היו מניחים את שרידי הגופות בתוך שקיות, ומשליכים אותן מחוץ לכלא. על פי הדיווח ב"גרדיאן" ישנן עדויות על הקמת משרפה בתוך הכלא בשנת 2017 במטרה להיפטר מהגופות.

בסרטון אחר נראה אדם מסביר על התנאים בכלא ועל ההוצאות להורג: "נהגו לתאים מיד, לפתוח את התאים ולהוציא אדם. לפעמים גם כשאתה קרוב, אתה לא שומע אותם מושכים אותו החוצה ומובילים אותו. תחילה, הם יתנו לו לחכות ואז יגררו אותו אל החבל. יגררו אותו החוצה ויתלו אותו".

"הצעדות באות והולכות. ההוצאה להורג שהייתה בסיידנאיא - היה שם מוות שלא מגיע לאף אחד. זה היה הרג. איך אפשר להסביר משהו שאי אפשר לתאר במילים. מי שיצא - אלוהים כתב לו חיים חדשים. המון אנשים מתו", אמר. 

על רגעי השחרור הוא מספר: "שכבנו כששמענו רעש בקומה הראשונה. היינו בטוחים שהם הולכים להוציא אותנו להורג, ממש האמנו בזה. ואז שמענו יריות בתוך בית הסוהר וברכות שלום וברכות לאלוהים. היה ירי - והם נלקחו". 

על פי עדויות ב"גרדיאן", רגאד אל-טטארי, טייס שסירב להפציץ את העיר חמה במהלך ההתקוממות נגד חאפז אל-אסד בשנות ה-80, שוחרר לאחר 43 שנים בכלא; טל אל-מאלוהי, שאותרה בחיים, הייתה בת 19 כשנעצרה ב-2009 בעקבות פרסום פוסט בבלוג בו נכתבה ביקורת על השחיתות במדינה.

עוד סופר על אדם מגולח ראש ורועד שנוכח העינויים שחווה בכלא איבד את זכרונו ונאבק לדבר. משפחתו תארה כי הוא היה סטודנט לרפואה בן 20 כשנעלם לפני 13 שנים.

סורים רבים קיבלו במהלך השנים הודעה מהרשויות לפיה קרוביהם הוצאו להורג, לפעמים שנים קודם לכן. תואר שעבור רבים, עדיין ישנה תקווה שכנגד כל הסיכויים - אהובים יימצאו בחיים. התכנסות גדולה של משפחות כאלו אותרה באחת מתחנות האוטובוס הגדולות בדמשק, לשם הובאו אסירים ששוחררו. אישה סיפרה ל"גרדיאן" באותה התכנסות שבנה היה בן 18 כשנתפס ב-2012; היא לא שמעה ולא ראתה ממנו שום דבר מאז. "לכל המשפחות האלה כאן יש הרבה פחד בלב שהבנים שלהן מתים", אמרה. "לחלק מהם יש תקווה קטנה, חלון של תקווה, שילדיהם יהיו בחיים".