בצעד דרמטי העלול להצית מלחמת סחר בין-יבשתית, הודיע אתמול (שבת) נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הטלת מכסים חדשים על שלוש שותפות הסחר הגדולות של ארה"ב. על פי ההחלטה, שתיכנס לתוקף ביום שלישי, יוטל מכס של 25% על כמעט כל היבוא מקנדה ומקסיקו, ומכס נוסף של 10% על סחורות מסין.
מכסים נוספים בדרך והשפעות כלכליות צפויות מהמכסים החדשים
טראמפ כבר מאותת על המשך הרחבת המכסים. בשיחה עם עיתונאים בחדר הסגלגל ביום שישי, הודיע כי בכוונתו להטיל בקרוב מכסים על מוצרים מרכזיים נוספים בשוק, וביניהם: שבבים, תרופות, פלדה, אלומיניום, נחושת, נפט וגז. "זה יקרה בקרוב מאוד", אמר טראמפ, אך לא פירט את גובה המכסים או את מועד החלתם. עוד הוסיף כי הוא מתכנן גם להטיל מכסים על האיחוד האירופי, שלטענתו "התייחס אלינו בצורה נוראית".
על מנת למתן את ההשפעה על הכלכלה האמריקאית, יבוא האנרגיה מקנדה יזכה למכס מופחת של 10% בלבד. החלטה זו משמעותית במיוחד מכיוון שקנדה מספקת כ-60% מיבוא הנפט הגולמי לארה"ב. לפי בכיר בבית הלבן, המכס המופחת נועד למנוע זינוק במחירי הדלק והחימום הביתי לצרכנים האמריקאים.
חששות מהשלכות כלכליות הרסניות
שר הכלכלה המקסיקני, מרסלו אברארד, הזהיר בראיון כי מכס של 25% על סחורות מקסיקניות יפגע במיליוני משקי בית אמריקאיים ויעלה את מחירי הפירות והירקות הטריים, הבשר והבירה. צ'אנג שו, הכלכלנית הראשית לאסיה של בלומברג, העריכה כי מכס של 10% על סין "עלול לחסל 40% מיצוא הסחורות הסיני לארה"ב" ולסכן בכך 0.9% מהתמ"ג הסיני.
הבית הלבן הבהיר כי בצו המכסים נכלל "סעיף תגובת נגד", לפיו כל מדינה שתנקוט בצעדי נגד למכסים שהוטלו, תספוג העלאת מכסים נוספת. בנוסף, ארה"ב תבטל את הפטור ממכס על משלוחים מקנדה בשווי של עד 800 דולר, בטענה שחבילות אלה לא נבדקות כראוי.
המאבק בפנטניל והשימוש בסמכויות חירום
טראמפ הפעיל את החוק לסמכויות כלכליות בשעת חירום (IEEPA) - צעד חסר תקדים שלא נעשה בו שימוש להטלת מכסים בעבר. הנשיא הצדיק את המהלך בטענה ל"איום משמעותי של מהגרים בלתי חוקיים וסמים קטלניים הגורמים למותם של אזרחינו, כולל פנטניל", כך שיותר משהמהלך נעשה לחיזוק כלכלת ארה"ב, הוא בעיקר סנקציה ומהווה לחץ רכה, או שלא כל-כך רכה. על פי בכיר בבית הלבן, המכסים יוסרו רק כאשר "אמריקאים יפסיקו למות מפנטניל שמיוצר בסין ומופץ דרך מקסיקו וקנדה".
גורם בכיר שהיה מעורב במשא ומתן על הסכם הסחר החופשי בין המדינות (USMCA) טען בפני הפייננשל טיימס כי השימוש של טראמפ בסעיף הביטחון הלאומי בהסכם הוא "ניצול לרעה של הפרצה". לדבריו, הסעיף נועד למצבי חירום קיצוניים, וכאשר משתמשים בו בקלות דעת, זה מערער את ההסכם כולו.
תגובות חריפות מהמנהיגים והשפעות על התעשייה והכלכלה
מארק קרני, לשעבר נגיד הבנק המרכזי של אנגליה, וכיום המועמד המוביל להחליף את ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו, קרא להטיל מכסי תגמול בשיעור זהה על סחורות אמריקאיות. "קנדה לא תיכנע לבריון", הצהיר. נשיאת מקסיקו, קלאודיה שיינבאום, הדגישה כי ארצה "מוכנה עם תוכניות A, B, ו-C לכל החלטה של הממשל האמריקאי", והוסיפה: "חשוב לזכור את ההשלכות שעשויות להיות להטלת מכסים על הכלכלה האמריקאית".
דימיטרי אנסטקיס, פרופסור למנהל עסקים באוניברסיטת טורונטו, התריע בפני הפייננשל טיימס כי "המכסים עלולים להוות זעזוע לכלל המערכת, ברמת כאב הזהה למגפת הקורונה". לדבריו, "זו מכת פטיש על בעיה לא קיימת בכלכלה הצפון אמריקאית, שפעלה עד כה די טוב".
איגוד עובדי הפלדה האמריקאי, שרבים מחבריו תמכו בטראמפ במדינות התעשייתיות במערב התיכון, מתח ביקורת על המהלך. האיגוד ציין כי כ-30,000 מעובדיו מועסקים בבתי זיקוק המשתמשים בנפט קנדי, שעלול להיות מוחלף ביבוא ממדינות אחרות, כולל ונצואלה, אם הנפט הקנדי יתייקר מדי.
לשכת המסחר האמריקאית הזהירה כי המהלך "יעלה מחירים למשפחות אמריקאיות וישבש שרשראות אספקה". על פי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה של ארה"ב, היקף היבוא מקנדה ומקסיקו בשנת 2023 עמד על כ-28% מסך היבוא לארה"ב, כשסין מוסיפה 13.5% נוספים. משכך, המכסים החדשים עשויים להשפיע על יבוא בשווי של יותר מ-1.3 טריליון דולר - היקף גדול יותר מסבב המכסים הקודם על סין בשנים 2018-2019, שכיסה יבוא בשווי של כ-360 מיליארד דולר.
