העיתונאי ואיש האקדמיה הלבנוני עארף אל-עבד מעריך בריאיון לתקשורת הלבנונית כי ההתפתחויות האחרונות בגבול לבנון-ישראל מציבים אתגרים מורכבים לחיזבאללה, הדורשים חשיבה אסטרטגית מחודשת. המציאות האזורית לאחר הפסקת האש באוקטובר 2023 מאופיינת במתחים עמוקים ואינטרסים מתנגשים.

שני הצדדים - חיזבאללה וישראל - מאשימים זה את זה בהפרת הסכמים, כך טוען אל-עבד. הארגון, לדבריו, טוען לפגיעה בריבונות הלבנונית, בעוד ישראל מאשימה אותו בשיקום יכולות צבאיות תוך הפרת ההבנות. המתיחות בגבול הסורי מוסיפה שכבת מורכבות לתמונת המצב, מעריך אל-עבד. הטענות ההדדיות בין סוריה, חיזבאללה והכוחות המקומיים יוצרות מרחב של אי-וודאות ומתח פוטנציאלי מסוכן.

בהתייחסו למצב הפנימי, מסווג אל-עבד את האירועים המקומיים כמשקפים מורכבות עמוקה. הפגנות בעיירה "חוש אל-סייד עלי" חושפות, לטענתו, את העומק הרגיש של המחלוקות הפנימיות. מעבר לעימות עם ישראל, מעריך אל-עבד כי תהליך מקביל מתרחש מול סוריה. מאז נפילת משטר אל-אסד, פועלים חיזבאללה ואיראן על ציר לבנון-סוריה, במטרה להוכיח כי המשטר החדש בהנהגת אחמד אל-שרע מבקש לפגוע בלבנון ובאדמותיה.

אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

עימותים בין מליציות של חיזבאללה לצבא סוריה (צילום: צילום מסך טוויטר)
עימותים בין מליציות של חיזבאללה לצבא סוריה (צילום: צילום מסך טוויטר)

הצד הסורי טוען, כך מדגיש אל-עבד, כי הכפרים הלבנוניים בשטחו משמשים בסיס אחורי לחיזבאללה, שהפך אותם למחסנים, מטות מפלגתיים, מרכזים צבאיים לשינוע ולהברחת נשק, ייצור סמים וזיופי מטבע. חיזבאללה, מדגיש אל-עבד, מנסה להתנער מאחריות ולטעון כי המאבק הוא בין הכוחות הסוריים לבין תושבי הכפרים המקומיים, ללא כל קשר אליו. אפילו ראשי רשויות מקומיים מסוימים מיהרו להכחיש כל קשר של חיזבאללה לאירועים.

המצב המסוכן, לשיטתו, נעוץ באפשרות שלבנון תיגרר מחדש למעגל האלימות. האינטרסים הלאומיים האמיתים צריכים להתמקד ביישום החלטות בינלאומיות, יציאה מהמשבר הנוכחי, והשבת החיים לתקינותם. השאלה המרכזית, מסכם אל-עבד, היא האם חיזבאללה יצליח לתקן את המסלול המסוכן שהוא צועד בו, או שמא יגרור את לבנון ואת סביבתו לעוד מהלומה טרגית. העתיד הקרוב צפוי לחשוף את התשובה המכרעת.