יועציו של מנהיג הלייבור בבריטניה, אד מיליבנד, יכולים לחייך בשביעות רצון לנוכח המהפך שנרשם בימים האחרונים - אם כי הוא פחות חשוב מהמהפך שהם מכוונים אליו ביום חמישי הבא, 7 במאי, כאשר אזרחי הממלכה המאוחדת ילכו לקלפיות כדי לקבוע את זהותו של הפרלמנט לחמש השנים הקרובות.



תחת התגית Milifandom”#", החלו להופיע בטוויטר צילומים שהציגו את ראשו של מיליבנד מולבש בפוטושופ על גופם של סלבריטאים, החל מכוכבים שריריים כמו סילבסטר סטאלון כרמבו ודניאל קרייג בתור ג'יימס בונד, דרך ג'ון סנואו מ"משחקי הכס" ועד חברי להקת הבנים וואן דיירקשן או הכדורגלן דיוויד בקהאם. 



מי שאחראית לשיגעון החדש במערכת בחירות שלווה למדי היא נערה בת 17 מליברפול בשם אבי, שסיפרה שאינה מזדהה בשמה המלא כי הוריה תומכים בשמרנים ושונאים את מיליבנד. בשיחה עם ה"גרדיאן", היא הסבירה כי יצרה את הטרנד האינטרנטי כדי למחות על כך שממשלתו של דיוויד קמרון אינה מאפשרת לצעירים בני גילה להצביע ולהשמיע את קולם, אבל גם כדי לצאת נגד התיאור התקשורתי של מיליבנד.

"אני חושבת שזה לא הוגן, כי אף אחד לא מסתכל על המדיניות שלו", אמרה. "רק מסתכלים על התמונה שלו אוכל סנדוויץ' בייקון וחושבים 'אני לא רוצה את הבחור הזה'. אני רוצה לשנות את זה".
 

תמונת הבייקון נחשבת לנקודת השפל התדמיתית של מיליבנד. במאי אשתקד, לפי עצת אנשיו שהמליצו לו להציג את עצמו כמי שמחובר לציבור, נכנס מנהיג האופוזיציה לשוק הפרחים של קובנט גרדן בלונדון על מנת לקנות זר לרעייתו ג'סטין, ועצר באחד מבתי הקפה כדי להזמין סנדוויץ' בייקון. אבל מצלמות העיתונאים שליוו את מיליבנד קלטו אותו בפוזה לא מחמיאה, בפנים מעוותות בעודו לועס את הלחמנייה, ובתוך זמן קצר הוא הפך לבדיחה באינטרנט ובטלוויזיה עם השוואות לדמות המוכרת של וואלאס החנון מסדרת סרטוני האנימציה "וואלאס וגרומיט". 
 
לא קשה לראות את הדמיון למערכת הבחירות אצלנו. האתגר של אנשי המטה של מיליבנד - ובראשם דיוויד אקסלרוד, יועצו לשעבר של ברק אובמה שניצח על שני הקמפיינים המבריקים של הנשיא ב־2008 וב־2012 - היה זהה לזה של יועציו של יו"ר העבודה, יצחק (בוז'י) הרצוג. בשני המקרים מדובר בפוליטיקאים מוכשרים ובעלי ניסיון ליד שולחן הממשלה, שהמפלגה שלהם מובילה בסקרים והם נאבקים בתדמית שגורמת למרבית האנשים שנשאלים מי מתאים להיות ראש הממשלה - להצביע דווקא על ראש הממשלה המכהן. 
 
אבל פתאום הגיע השינוי ויש תמימות דעים בקרב הפרשנים על כך שהעימותים הטלוויזיוניים שנערכו בשבועות האחרונים הם ששינו את המומנטום לטובתו של מיליבנד, שפתאום נראה נחוש יותר, ממוקד יותר, ואפילו מוכן לתקוף ישירות את יריביו. אחוזי התמיכה בו בסקרים השתפרו, בסוכנויות ההימורים עלו הסיכויים שמיליבנד יהיה זה שיֵשב בדאונינג 10 אחרי הבחירות, ורבים מכלי התקשורת כבר נמנעו מלהציג תמונות מביכות של מיליבנד. 
 
עדות לביטחון של מיליבנד במעמדו המתחזק הגיעה השבוע, כאשר העניק ראיון לאחד האנשים השנויים במחלוקת ביותר בבריטניה, הקומיקאי והפעיל החברתי ראסל בראנד, שידוע בעמדותיו האנטי־ממסדיות ואף קרא לצעירים שלא להצביע. אף שקמרון מיהר לתקוף את מיליבנד על המהלך וכינה אותו "בדיחה", יו"ר הלייבור הגן על ההחלטה והדגיש כי זו הייתה הזדמנות לפנות לקהל הצעירים ולשכנע אותם לצאת לקלפיות בשבוע הבא.   
 
לפי ההערכות, גם אחרי שייסגרו הקלפיות ביום חמישי בלילה, עדיין לא ניתן יהיה לדעת מי באמת ישב בראשות הממשלה בחמש השנים הקרובות. הסקרים מעידים על הקרב הצמוד ביותר זה שנים בין הלייבור לבין השמרנים, שבו ייתכן כי אף אחת מהמפלגות לא תצליח לזכות ברוב וקמרון או מיליבנד ייאלצו להרכיב קואליציה עם מפלגות קטנות יותר על מנת להקים ממשלה חדשה. 
 

מעטים חשבו שיצליח לגבור על אחיו הפופולרי, דויוד מיליבנד. צילום: רויטרס
 
מי שעלולה לסכל את החלום של מיליבנד לבצע את המהפך היא ניקולה סטרג'ן, מנהיגת המפלגה הסקוטית הלאומנית, שצפויה לזכות בכמעט כל המושבים הסקוטיים בפרלמנט הבא על חשבון הלייבור. מיליבנד הכריז קבל עם ועדה כי אין לו כוונה לשתף פעולה עם סטרג'ן, שהודיעה במהלך הקמפיין כי לא ויתרה על הרעיון לקיים משאל עם חוזר על עצמאות סקוטלנד על אף הכישלון בספטמבר שעבר. אבל כפי שהפוליטיקה לימדה אותנו, לפעמים הכרזות של בחירות מתמוססות ברגע שנגמרת ספירת הקולות, וייתכן שיתוף פעולה מסוים בין הצדדים שיבטיח שמיליבנד יוכל לבשר למלכה אליזבת שהצליח להקים ממשלה. 

לשנות את העולם

לפני חמש שנים, אחרי שמפלגת הלייבור בהובלתו של ראש הממשלה גורדון בראון הפסידה לשמרנים של קמרון, ההערכות היו שמיליבנד אכן יוביל את המפלגה לקראת בחירות 2015. אבל מעטים האמינו כי יהיה זה אד מיליבנד שיצליח לגבור על אחיו הגדול שנחשב למוכשר ולכריזמטי יותר, שר החוץ לשעבר דיוויד מיליבנד.
 
אדוארד סמואל מיליבנד נולד ב־24 בדצמבר 1969, בנם השני של זוג ניצולי שואה יהודים - האינטלקטואל המרקסיסט רלף מיליבנד שהצליח לברוח בסירה מבלגיה לאנגליה ב־1940 והמורה ופעילת זכויות האדם מריון קוזאק, שניצלה הודות למשפחה פולנית שהסתירה אותה וחלק מבני משפחתה מהגסטפו. 
 
כבר בילדותם נחשפו האחים לרעיונות הסוציאליסטיים. הוריהם אירחו בכירים במפלגת הלייבור, אם כי האב עזב את המפלגה עוד לפני שהאחים נולדו בשל חוסר אמונתו כי ניתן יהיה לקדם את הסוציאליזם בדרכים פרלמנטריות. אד נחשב מקורב יותר לאביו, ואף ליווה אותו במסעותיו להרצאות בארה"ב - שגרמו לו להעריץ סדרות כמו "דאלאס" ואת קבוצת הבייסבול בוסטון רד סוקס - ועד היום מזהירים מתנגדיו של מנהיג הלייבור כי הוא מתכוון לקדם רעיונות סוציאליסטיים קיצוניים אם ייבחר, ולכן הוא זכה לכינוי "אד האדום" (רד אד). 
 
בנערותו עבד כמבקר קולנוע ומחזות בתחנת רדיו וכמתמחה במשרדו של חבר הפרלמנט טוני בן, אחד מידידיהם הקרובים של הוריו. אחרי שסיים בהצלחה את מבחני הפסיכומטרי במתמטיקה, אנגלית ופיזיקה, למד מיליבנד פילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה בקולג' קורפוס כריסטי של אוניברסיטת אוקספורד, ולאחר מכן סיים תואר בכלכלה בבית הספר לכלכלה של לונדון. 
 
אף על פי שנחשב לתלמיד מוצלח, מיליבנד סיפר כי אהב יותר את פעילותו במסגרת אגודת הסטודנטים. "לא הייתי טיפוס של ספרים", אמר בראיון ל"גרדיאן" לפני חמש שנים. "מה שתפס אותי היה אקטיביזם של סטודנטים והנעת אנשים. קשה להכיר בכך אם אתה מגיע ממשפחה עם רקע אקדמי, אבל אם להיות כן, זה נכון. פוליטיקה תמיד הניעה אותי יותר מאשר אקדמיה". 
 
אחרי שעבד פרק זמן קצר כתחקירן בערוץ 4, החל מיליבנד להיכנס לחיים הפוליטיים. ב־1993 הוא מונה לכותב הנאומים של חברת הפרלמנט הארייט הרמן, ושנה לאחר מכן עבר לשמש יועצו של שר האוצר בממשלת הצללים של הלייבור, גורדון בראון. כאשר בראון מונה לשר האוצר, אחרי ניצחון הלייבור בהנהגת טוני בלייר בבחירות 1997, מונה מיליבנד ליועצו המיוחד, וכעבור שנתיים סייע להכין את מפלגת הלייבור הסקוטית לבחירות הראשונות לפרלמנט המקומי באדינבורו.
 
בשנת 2002 יצא מיליבנד לשנת שבתון כדי ללמד באוניברסיטת הרווארד, אולם הוא נשאר בארה"ב עד ינואר 2004, וכאשר חזר מינה אותו בראון לעמוד בראש מועצת היועצים הכלכליים של משרד האוצר. 
 
בבחירות 2005 התמודד מיליבנד לראשונה לפרלמנט מטעם מחוז דונקסטר צפון שבדרום יורקשייר, והצליח לזכות ברוב מרשים. בתוך זמן קצר החל כוכבו לדרוך, כאשר בלייר מינה אותו למזכיר הפרלמנטרי של משרד הקבינט. אחרי שבראון החליף את בלייר בראשות הממשלה ביוני 2007, הוא קידם את מיליבנד לתפקיד שר במשרד הקבינט וכך הפך לחבר בממשלה לצד אחיו, שקיבל את תפקיד שר החוץ. ב־2008 מונה לשר האנרגיה ושינויי האקלים, הראשון שהחזיק בתפקיד, ופעל רבות לקידום יעדי צמצום פליטת גזי החממה בבריטניה לקול תרועות הארגונים הירוקים. 
 
אחרי שהלייבור הפסיד בבחירות 2010 ובראון התפטר, הודיע מיליבנד כי יתמודד על הנהגת המפלגה מול אחיו דיוויד ושלושה מתמודדים נוספים. אף שמרבית בכירי המפלגה תמכו במיליבנד הבכור, שנחשב לממשיך דרכו של הניו לייבור של בלייר, הצליח האח הצעיר להציג את עצמו כמי שיוכל להוביל את המפלגה לדרך חדשה. מנהיג הלייבור בעבר, ניל קינוק, ושלושה מבין ארבעת ארגוני העובדים הגדולים בבריטניה הביעו בו את תמיכתם, ובספטמבר 2010 הצליח אד מיליבנד לגבור על אחיו בפער של 1.3% בלבד ולקבל את המינוי של מנהיג הלייבור. 

פחות משנה אחרי הניצחון, במאי 2011, נישא מיליבנד לעורכת הדין לעניינים סביבתיים, ג'סטין תורנטון, חברתו זה תשע שנים, ולשניים נולדו שני בנים - דניאל (6) וסמואל (4 וחצי). במהלך הקמפיין הנוכחי עוררו בני הזוג סערה שמזכירה את פרשת שרה נתניהו ומושיק גלאמין, כאשר הצטלמו במטבח הקטן בביתם, שבו אפילו דלת הארון של פח האשפה אינה נסגרת. לאחר מכן התברר כי בבית יש מטבח גדול יותר, וגולשים ברשת תקפו את מיליבנד על כך שהוא לא מחובר לציבור ואינו יודע מהו עוני. 
 
סו ניי, לשעבר עוזרת בכירה של בראון שמכירה את מיליבנד יותר מ־20 שנה, סיפרה בשבוע שעבר בראיון לערוץ 4 כי הוא תמיד רצה "לשנות את העולם". "אני עדיין רוצה", הודה מיליבנד באותה תוכנית, "אם זה לא היה בפוליטיקה, הייתי מנסה לעשות את זה בעבודה אחרת". 

לפני שישנה את העולם, שואף מיליבנד לשנות את בריטניה. לטענתו, הממשלה בראשות קמרון הרסה את הכלכלה, פגעה במשפחות העובדות ודחקה את בריטניה לקרן זווית באיחוד האירופי. במסגרת הקמפיין, הכריז מיליבנד כי יפעל להעלאת שכר המינימום, יימנע מהעלאת מסים למעט ביטול הקלות המס לעשירים, יאזן את הגירעון התקציבי, יגדיל את ההשקעות במערכת הבריאות הציבורית ויחזק את מעמדה של בריטניה באיחוד האירופי. עדיין צריך לראות כמה מבין ההבטחות אכן ימומשו אחרי המו"מ הקואליציוני. 

ידיד ומבקר

אם אכן יגיע מיליבנד למעון בדאונינג 10 אחרי הבחירות, הוא יהיה ראש הממשלה היהודי הראשון בתולדות הממלכה המאוחדת (בנג'מין ד'יזראלי, שכיהן שתי כהונות כראש ממשלה במאה ה־19, נולד יהודי, אולם הוטבל לנצרות בגיל 12). 

מיליבנד הדגיש לא פעם כי אינו יכול להתעלם מההיסטוריה המשפחתית שלו, שבה 60 מבני משפחתו נספו בשואה, בהם סבו מצד אמו, וכי הוא חש "חובה לזכור, להבין ולדון בה". "חשוב מאוד שנכיר בשורשים של חוסר הצדק האיום הזה, כדי שנוכל להבטיח שדבר כזה לא יתרחש שוב", אמר ל"מירור" ביום השואה הבינלאומי בינואר האחרון. 

לפי מיליבנד, הוא רואה בעצמו יהודי אתאיסט והודה כי יחסיו עם הדת היהודית "מורכבים", אם כי הוא מכיר במורשת שלו. "אף שאשתי אינה יהודייה, היהודיות היא חלק מאיתנו, ולכן כשהתחתנו, שברנו את הכוס בחתונה", הסביר במאמר שפרסם לפני שלוש שנים, "אסביר על המורשת שלנו לבנים שלי. אעודד אותם להזדהות איתה". 

בביקורו בישראל בשנה שעברה, הוא נזכר כיצד הגיע לראשונה לישראל בגיל 7 כדי לפגוש את סבתו והכריז בפני סטודנטים באוניברסיטה העברית כי "עבורי, ישראל היא המולדת של העם היהודי". בנאום בפני שדולת ידידי ישראל בלייבור, הוא הדגיש כי יפעל נגד בידודה של ישראל ויתנגד לחרם על מוצרים ישראליים. 

אבל אם מישהו חושב שראש ממשלה יהודי בבריטניה, עם קרובי משפחה בישראל, יעשה חיים קלים לממשלה בירושלים - הוא צפוי לאכזבה. כבר בנאומו הראשון כמנהיג הלייבור הוא הרגיז בכירים בקהילה היהודית ואף במפלגתו, כאשר קרא להפעיל לחץ על ישראל להקפיא את הבנייה בהתנחלויות ולפעול לפתרון שתי המדינות. הוא אף גינה את הפשיטה על משט המרמרה, מבלי להתייחס כלל לירי הרקטות מרצועת עזה. 

בקיץ שעבר, במהלך מבצע צוק איתן, אמר מיליבנד כי הוא מאמין בזכותה של ישראל להגנה עצמית, אך הכריז כי "הפעולות הצבאיות שלה בשבועיים האחרונים היו בלתי מוצדקות". הוא גם מחה על תמיכתו של קמרון במבצע והזהיר כי "אי אפשר להסביר לציבור בבריטניה ובעולם את שתיקתו לנוכח הרג של אלפי פלסטינים חפים מפשע שנגרם מהפעולה הישראלית" .

בראיון שפורסם השבוע ב"ג'ואיש כרוניקל", הגן מיליבנד על עמדותיו. "אני מחשיב את עצמי כידיד קרוב של ישראל", אמר. "ידידים יכולים לא להסכים מפעם לפעם, אבל זה לא משנה את אמונתי העמוקה בכך שאנחנו צריכים לשאוף לחדש את המו"מ (עם הפלסטינים), שאסור שתהיה סובלנות כלפי מי שמטילים ספק בלגיטימיות של מדינת ישראל, שאסור שתהיה לנו סובלנות להצעות לחרם".