אין חדש תחת השמש: המרוץ למזכ"לות האו"ם הוא הליך ישן וחבוט

המזכיר הכללי החדש של האו"ם, הצפוי להיבחר באוקטובר הקרוב, קרוב לוודאי לא יהיה אישה ולא יהיה ממדינה מזרח־אירופית. כעת כבר ברור שההכרעה הסופית לגבי מי שימלא תפקיד רם זה בחמש השנים הבאות כבר לא תתקבל כתוצאה משינוי היסטורי בתהליך בחירת המזכ"ל, כפי שקיוו בניו יורק, אלא תהיה תולדה של הליך ישן וחבוט – הסכמה שתושג בין המעצמות ארצות הברית ורוסיה.

בסוף דצמבר 2016 צפוי באן קי־מון לסיים את כהונתו השנייה בתפקיד מזכ"ל האו"ם. הוא היה יכול לבקש תקופת כהונה שלישית - וגם לזכות בה כקודמו קופי אנאן, שכיהן שלוש קדנציות - אבל הוא העדיף לעזוב את ניו יורק ולהתמודד על משרת הנשיא במדינתו דרום קוריאה. לדברי מקורות מהימנים במטה הראשי של האו"ם בניו יורק, ובהם מקור אמריקאי בכיר, מי שייכנס לנעליו, קרוב לוודאי, הוא אנטוניו גוטרס, ראש ממשלת פורטוגל לשעבר ודיפלומט מוערך שמילא תפקידים בכירים באו"ם, ובהם נציב האו"ם לפליטים. אלא שיש דיפלומטים הסבורים כי צפויה הפתעה, והמועמד שיזכה בתפקיד הוא דווקא דנילו טורק, נשיא סלובניה לשעבר.

"זה פשוט לא פעל", קונן השבוע דיפלומט ותיק בניו יורק. כוונתו הייתה שכל הניסיונות לכך שבחירת ממלא מקומו של באן קי־מון תפתח עידן חדש בארגון העולמי - עלו בתוהו. "ניסינו ועבדנו קשה, אבל הארגון מסורבל, שקוע בבעיות תפקוד וכאילו חסין בפני רפורמות". הדיפלומט הביע אכזבה מיוחדת מהעובדה שעל אף שלפי החלוקה האזורית הנהוגה הגיע תורו של בכיר ממזרח אירופה לרשת את באן קי־מון, ספק רב אם אכן ממלא מקומו יהיה ממזרח אירופה.

ביטויי אכזבה דומים נשמעו במסדרונות בניין האו"ם בניו יורק. נציגי משלחות מערביות ואסייתיות הוסיפו כי הסיבות שהליכי בחירת המזכ"ל החדש התחילו בתקוות גדולות והסתיימו בדשדוש רגליים בביצה המוכרת - הן שרובם הגדול של המועמדים שהתחרו על כיסאו של באן קי־מון התגלו לא מתאימים לתפקיד.

המועמד אנטוניו גוטרס, שבחירתו נחשבת כמעט ודאית, אינו מעורר התנגדות מיוחדת. דיפלומטים ובכירים במזכירות האו"ם אינם מערערים על כישוריו. אבל אפשר להבין ללבם של המאוכזבים. התסכול מכך שההכרעה נותרה בסופו של דבר בידי נציגי שתי המעצמות, ארצות הברית ורוסיה, מתבקש מאליו.

"כמו סחר סוסים"

לפני שנה בערך נפתחה באופן רשמי ההתמודדות על כהונת המזכ"ל החדש והועלו לראשונה הצעות להחלת רפורמות בהליכי הבחירה. דיפלומט בכיר במשלחת אסטוניה העביר אז תדרוך באולם המליאה ודיבר על הצורך להאיץ את תהליך הבחירה, כדי שלדבריו, "המועמד יוכל להתכונן לתפקיד ויהיה יותר בעניינים". קריאת ביניים זועמת קטעה את דבריו. "מדוע אתה אומר כל הזמן 'הוא' ו'הוא' ולא עולה בדעתך לומר 'היא' ו'היא'?" קראה אישה מהקהל. הדיפלומט נראה נבוך ומיהר להתנצל. הצועקת - מרי רובינסון, נשיאת אירלנד לשעבר - נחשבת בעצמה אחת הנשים המתחרות על תפקיד המזכ"ל.

"מה שלא יהיו התוצאות של ההתמודדות על כהונת המזכ"ל הבא, מבחינה היסטורית התהליך הישן לא הביא עד היום בחשבון את מחצית האוכלוסייה בעולם", טענה לפני חודשים אחדים לואיז ארבור, דיפלומטית קנדית שעמדה בעבר בראש המועצה לזכויות האדם של האו"ם. "עד היום התנהל התהליך הזה כמו סחר סוסים בהשתתפות המעצמות ושיקף את האינטרסים של המעצמות יותר מכפי שהתחשב בכישוריהם האישיים של המועמדים".

מאמר ראשי שפורסם בזמנו ב"ניו יורק טיימס" תקף את הנוסח במגילת האו"ם הקובע שבראש הארגון חייב לעמוד "גבר בעל מעמד והישגים". הרי היום מכהנות באו"ם 38 שגרירות, בארצות מרכזיות מכהנות נשים בראשות הממשלה, וגם בראש שורה ארוכה של ארגונים ומוסדות עולמיים מכהנות נשים. לכן כהונת אישה בתפקיד מזכ"לית האו"ם נראית מתבקשת. קבוצה של 24 ארצות, ביוזמת קולומביה ובהנהגתה, הובילה מאחורי הקלעים באו"ם מיזם הסברה מיוחד שנועד לקדם בחירת אישה לכהונת מזכ"ל האו"ם. בד בבד, פעלה קבוצת נציגים מגוש המדינות הבלתי מזדהות כדי להעניק למדינות חברות זכות פעילה בהליכי בחירת המזכ"ל.

בתחילה היה נראה שהיוזמות האלה נושאות פרי. עם פתיחת המרוץ לכהונת המזכ"ל נרשמו לא פחות מ־12 מועמדים להתמודדות רשמית על התפקיד - היקף חסר תקדים של מתחרים על התפקיד הרם. נוסף על זה, לראשונה ב־70 שנות קיומו של הארגון העולמי - ואחרי שמונה מזכ"לים גברים - הודיעו שש נשים כי הן מתחרות על התפקיד: כריסטינה פיגרס מקוסטה ריקה; אירינה בוקובה מבולגריה, המכהנת בתפקיד מנכ"לית אונסק"ו; הלן קלארק, לשעבר ראשת ממשלת ניו זילנד ומי שעמדה בראש תוכנית הפיתוח של האו"ם; סוזנה מלקורה, שרת החוץ של ארגנטינה; קריסטלינה ג'אורגייבה מבולגריה, המשמשת סגנית נשיא מועצת אירופה; ונשיאת ליטא דליה גריבאוסקאיטה.

התגובות היו נלהבות. "זהו מרד במוסכמות ישנות שאינן הולמות את התמורות שחלו בשנים האחרונות בעולם. הגיע הזמן לפתיחות ולשקיפות", אמר זה לא כבר דיפלומט בכיר בראיון ל"ניו יורק טיימס". שגריר בריטניה באו"ם מתיו רייקרופט אמר מצדו כי "זה יום גדול לאו"ם. האו"ם זקוק למזכ"ל חזק שינהיג את הארגון בשנים הבאות. אני מאושר שבריטניה וארצות אחרות קידמו שיפורים בתהליך הבחירה והפכו אותו לפתוח ולשקוף יותר".

מספרם הגדול של המועמדים התפרש גם כמעשה התרסה כנגד המעצמות הגדולות. "תם העידן שבו מועצת הביטחון דנה בחשאי במועמדים לתפקיד המזכ"ל, ולבסוף חמש המעצמות, החברות הקבועות ובעלות זכות הווטו, קבעו את המועמד הנבחר", אמר דיפלומט מראשי גוש המדינות הבלתי מזדהות.

אלא שכשהתחיל לפני חודש הליך השימועים הפומביים של המועמדים והמועמדות, התברר כי השמחה הייתה מוקדמת מדי. השימועים, או בלשון האו"ם "דיאלוגים בלתי רשמיים", נערכו באחרונה במליאת האו"ם בהשתתפות נציגי המדינות החברות, ובמסגרתם הציגו המועמדים את השקפותיהם לגבי מהות תפקיד המזכ"ל והשיבו על שאלות נציגי המשלחות. מהדיווחים שפורסמו באמצעי התקשורת התברר כי הרושם שהשאירו מרבית המועמדים היה מאכזב ביותר, וכי רובם התגלו לא ראויים לתפקיד.

לפני כשלושה שבועות התקיים השימוע האחרון, ובתומו התקיימה "הצבעה ניסיונית" על מעמדם ועל סיכויהם של המועמדים והמועמדות בעיני נציגי המדינות החברות. אבל תוצאות ההצבעה לא פורסמו. הכתבת הוותיקה של "הניו יורק טיימס" באו"ם, סומיני סנגופטה, דיווחה בנימה עוקצנית: "אחרי שעתיים של שימוע והצבעה יצאו דיפלומטים מאולם המליאה בשתיקה וסירבו לומר למי הצביעו ובמי לא תמכו". מהדיווח שלה השתמע כי למרות התמורות שהוכנסו בו, לא הצליח תהליך הבחירה החדש של מזכ"ל האו"ם ליצור שינוי של ממש. "הסודיות חזרה לשליטה בעת שהאו"ם מחפש מזכ"ל חדש", כתבה סנגופטה. "המרוץ לבחירת מזכ"ל חדש לאו"ם התאפיין בשני דברים מרכזיים - קריאות מחאה שתבעו כי תיבחר אישה לתפקיד אחרי 70 שנה של מנהיגים גברים - והניסיון להחדיר את אור השמש לתהליך הסודי שבו מועצת הביטחון בוחרת מזכ"ל". מה שנשאר מכל זה, לדבריה, הוא כי "שני גברים, אנטוניו גוטרס ודנילו טורק, קיבלו את רוב הקולות בהצבעה הניסיונית, והאישה אירינה בוקובה השתרכה מאחוריהם בקושי".

בהמשך הדיווח לעגה כתבת האו"ם על תוצאות היוזמות להכנסת פתיחות ושקיפות לתהליך. "מה שראינו עד כה מזכיר את תהליך בחירתו של אפיפיור חדש במועצת החשמנים", כתבה.

הידרדרות מתמשכת

בחודש הבא יובא שמו של המועמד הנבחר למועצת הביטחון, שמתפקידה לקבל את את ההכרעה הסופית. ההצבעה במועצה תתקיים באוקטובר. "המרוץ לא היה יכול להתקיים בעיתוי קריטי יותר לעתידו של הארגון העולמי, שיוקרתו ומעמדו נמצאים ממילא בהידרדרות מתמשכת", נכתב ב"ניו יורק טיימס".

לדברי דיפלומטים, ריבוי המועמדים החריף את המתיחות ביחסים שבין ארצות הברית ורוסיה. רוסיה, שמלכתחילה הסתייגה מרעיון של אישה בכיסאו של באן קי־מון, מעוניינת במזכ"ל ממדינה מזרח־אירופית. ארה"ב, מצדה, הבהירה שהיא מעדיפה מזכ"ל חזק וכי לא תסכים למועמד הצפוי לדאוג לאינטרסים לאומיים. שגרירת ארצות הברית באו"ם סמנתה פאוור הצהירה זה לא כבר: "אנחנו רוצים מישהו שלו כישורים של מנהיג, מישהו שיתחייב להגינות ולאחריות ויוכיח את נאמנותו ומסירותו לעקרונות מגילת האו"ם".

בד בבד עם לסיום כהונתו של באן קי־מון, ייערכו בנובמבר הקרוב גם הבחירות לנשיאות ארצות הברית. אם המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון תיבחר, כפי שמקווים באו"ם, יהיה הדבר כנזיפה בארגון העולמי על שלא הצליח לבחור לראשונה בתולדותיו אישה לתפקיד המזכ"ל. לעומת זאת, ניצחון למועמד הרפובליקני דונלד טראמפ יחזיר למטה הראשי של האו"ם את החרדה ממהלך עוין כלפיו - הזכור מממשלים רפובליקניים שמשלו בעבר - כגון קיצוץ בהיקף הסיוע שארצות הברית מעניקה לארגון, סיוע המוערך בכרבע מתקציבו השוטף.