מיהו ג'ארד קושנר, שיוביל את טראמפ במבוך המזרח תיכוני?

כבר שבוע שיהודים בארצות הברית מתווכחים על טיבו של היתר הלכתי שניתן בעילום שם – כך נטען – לבתו של הנשיא דונלד טראמפ, איוונקה, ולבעלה, יועצו של הנשיא, ג’ארד קושנר. ההיתר אפשר לזוג לנסוע ברכב בשבת במסגרת אירועי השבעת הנשיא טראמפ, מסיבות ביטחוניות. מי נתן את ההיתר? אף אחד לא התייצב מאחוריו. האם זה עניינו של מישהו מי נתן את ההיתר? על זה היהודים מתווכחים, וגם על השאלה אם זה עניינו של מישהו אם הם נוסעים בשבת, וגם על השאלה אם ראוי היה לתת להם היתר לנסוע בשבת ובכלל על השאלה האם ועד כמה זכאים היהודים לתחוב את אפם למה שעושה משפחת קושנר־טראמפ בשבת.

קושנר, בן 36, גיל צעיר למדי למי שכבר יש המתארים אותו כיהודי החזק ביותר בעולם. הוא קרוב מאוד לאוזנה של איוונקה, רעייתו, שהכיר בארוחת צהריים עסקית. הוא גם קרוב מאוד לאביה, נשיא ארצות הברית, שגם מינה אותו ליועץ מיוחד ללא שכר, האמור לשמש, בין השאר, גם כשליח לענייני הסכסוך הישראלי־פלסטיני.

וכצפוי, המינוי הזה הרים גבה או שתיים, בין השאר של מי ששאלו אם מותר לנשיא למנות את חתנו לתפקיד כזה – ונאלצו להתמודד במהרה עם ההכרה שטראמפ אינו הנשיא הראשון הנעזר בקרוביו מדרגה ראשונה. בשנות ה־60 מינה ג’ון קנדי את אחיו לשר המשפטים (חקיקה מאוחרת אסרה על הנשיאים שאחריו לעשות מעשה דומה). בשנות ה־90 הפקיד ביל קלינטון בידי רעייתו הילרי את הניסיון (שלא צלח) לחוקק חוק בריאות. בסוף המאה ה־18 מינה ג’ון אדמס, הנשיא השני של אמריקה, את בנו, ג’ון קווינסי אדמס (לימים הנשיא), לשגריר ברוסיה; מינה את חתנו, שנחשד בשחיתות, לסוכן מכס ומצא תפקיד נחשק גם לגיסו. הוא לא היה האחרון: הנשיאים לשעבר ג’יימס מונרו, ג’יימס מדיסון, אנדרו ג’קסון, ג’יימס ביוקנן, זאכרי טיילור, יוליסס גרנט – כולם העסיקו בני משפחה כיועצים מסוגים שונים, ורובם גם דאגו שתשולם להם משכורת מקופת הציבור, מה שלא יקרה עם קושנר.

היחסים התחממו

צריך לומר: גם ללא המינוי, וגם ללא כל הקשרים והתארים שקושנר זוכה להם כיום, מדובר באיש צעיר מוצלח למדי. הוא בנו של איש עסקים עשיר מאוד, שהתגלגל למאסר בעוון עבירות שונות, בהן העלמות מס. הוא תלמיד ישיבה תיכונית לשעבר, אורתודוקסי, אך לא קפדן מופלג, כפי שמעידים כמה ממכריו (וכפי שמעידה גם החלטתו השנויה במחלוקת לנסוע לכנסייה בשבת). בלימודיו באוניברסיטת הרווארד התקרב לרב המקומי של חב”ד, חסידות שהמשיך לתרום לה כסף רב גם לאחר שסיים את לימודיו – תואר ראשון בהרווארד ושני בניו יורק, במנהל עסקים.

קושנר הוא איש עסקים. או זה מה שהיה בעשר השנים האחרונות, מאז הצטרף לעסקי המשפחה, ואחר כך המריא לדרך עצמאית. רכישות בולטות: בניין המשרדים היקר ביותר במנהטן, בשדרה החמישית מספר 666 והעיתון “ניו יורק אובזרוור”, שבינתיים איננו הצלחה מסחררת. אבל יש גם הרבה רכישות ומכירות אחרות. קושנר היה מסודר כלכלית הרבה לפני שפגש את בתו של טראמפ. עליו לא יוכלו לומר שהתחתן בשביל כסף.

החיבור שלו לקהילה היהודית ולמוסדותיה חזק. משפחתו תרמה לארגונים רבים, ובהם מוסדות חינוך כמו “ישיבה יוניברסיטי”. גם בישראל תרמה המשפחה, בין השאר לגופים שיש להם דריסת רגל או יד בשטחים. עיון ברשימת התרומות של הקושנרים לא משאיר מקום לספק: הם תומכים ביהדות, בגוון אורתודוקסי, הם תומכים בישראל. בשבוע שעבר הוסר שמו של ג׳ארד מרשימת חברי הוועד המנהל של ארגון “ידידי צה”ל” בארצות הברית, שגם לו תרמה המשפחה מאות אלפי דולרים. קושנר אולי לא יכול להיות יועץ הנשיא ובמקביל חבר בארגון כזה. מצד שני, קשה להניח שכניסתו לבית הלבן שינתה באורח דרמטי את תפיסותיו ואת הבנתו את מצבה של ישראל ואת תמיכתו ביחסים קרובים בין ארצות הברית לבין ישראל.

הבלורית המסודרת המוטלת על מצחו ופני הילד שלו עלולים להטעות. הוא בחור ערמומי למדי, שאפתן, מחושב. רוב האישים המתראיינים על אודותיו כיום נוטים להכביר במילות שבח, שהרי אין טעם לדבר סרה במי שקרוב כל כך לנשיא ארצות הברית.

נישואיו עם איוונקה באו לאחר שנתיים של יחסים, כולל פרידה קצרה באמצע, ולאחר שאיוונקה – היום גם יעל – החליטה להתגייר בעזרתו של הרב יחזקאל לוקשטיין (שהרבנות הראשית בישראל, בחוכמתה המופלגת והמוכרת, החליטה שלא להכיר בגיוריו – בדיוק ברגע הלא־נכון). אך הם באו גם לאחר שאביה של איוונקה כבר הכיר את הבחור וכבר חיבב אותו וכבר קירב אותו אליו ולעולמו המשונה המערבב עסקים, בידור ופוליטיקה עד שלא ניכר ההבדל בין התחומים.

במערכת הבחירות נעשה קושנר ליועץ הקרוב ביותר לטראמפ. הוא איש משפחה מובהק, שגילה נאמנות נחושה למשפחתו שלו, כאשר נקלעה לבעיות עם שלטונות החוק, ונראה שהעתיק אותה למשפחת רעייתו מיום שנישאו. כשאביו היה בכלא באלבמה, ביקר אותו קושנר בכל שבוע והעמיס על גבו רבות מחובותיו של ראש משפחה. “הוא היה הבן הכי טוב לאבא שלו בכלא, הבן הכי טוב לאמא שלו ואבא לאחים שלו”, אמר עליו אביו, שקרוב אליו.

נדמה שטראמפ רואה בעין טובה את הנאמנות המשפחתית המופגנת הזאת. הוא בוטח בחתנו. הוא סומך על שיקול הדעת שלו, אך עוד יותר מזה סומך על כך שקושנר רוצה בטובתו ובהצלחתו, בעולם שבו רוב היועצים והמקורבים רוצים בטובתם ובהצלחתם שלהם. היחסים בין קושנר לבין טראמפ, שהיו קרובים גם כך, התחממו עוד יותר במגע היומיומי של הקמפיין, ועוד יותר כאשר התברר שמדובר בקמפיין מנצח. כאשר מנצחים, אין סיבה לריב או לכעוס. כאשר מנצחים, אין צורך לחפש אשמים או להטיל אחריות על מישהו אחר. המבחנים האלה מן הסתם עוד יבואו בהמשך הדרך, בהנחה שממשלו של טראמפ – גם אם יהיה מצליח ומשגשג – ייכשל מעת לעת כדרכו של כל ממשל.

לא חרד מגודל המשימה

על השאלה מה יהיה תפקידו המדויק של קושנר בממשל הזה קשה לענות בשלב מוקדם כל כך, למעט תשובה כללית שטיבה: הוא יהיה מה שטראמפ ירצה שיהיה. אם הנשיא יזדקק לעצתו באופן שוטף, קושנר יידרש להיות לידו. אם הנשיא יעדיף להטיל עליו משימה שתרחיק אותו לזמן מה – נאמר, כדי להביא להסכם קבע בין ישראל לבין הפלסטינים – קושנר יישלח לדרכו וגיבוי נשיאותי מלווה אותו.

מקורביו אומרים שהשפעתו על הנשיא תהיה טובה – אם כי במהלך הקמפיין קשה לומר שהצליח לרסן אותו. קושנר הוא איש מרכז, לא איש קצוות. הוא איש אחראי, לא הרפתקן. כך או כך, אמריקאים וישראלים שפגשו אותו בשבועות האחרונים מעידים שאיננו מקרין זחיחות או התנשאות, אך גם לא חרדה מגודל המשימה שתוטל על כתפיו. אחד מהם ביקש להעביר מסר לראש הממשלה בנימין נתניהו: אל תנסה לחנך את קושנר. הוא יודע שעוד חסר לו ניסיון וידע, הוא מודע לכך שאיננו יודע הכל, אבל נוטה להתרגז על מי שבשל גילו הצעיר נוהג בו כבילד.

ממילא, ברור שקושנר כבר אינו ילד, ועל כן תישאל מעתה גם השאלה על עתידו. הקושנרים עוברים דירה, לוושינגטון, הם ושלושת ילדיהם. קושנר עצמו משנה את המוקד של חייו – מעסקים, לפוליטיקה ומדיניות. כסף לא חסר. אולי גם האתגרים של פעם נראים פחות מפתים היום. וכבר מתרבות השמועות, ובעצם, ספקולציות, על תוכניותיו לעתיד. האם ירוץ לקונגרס בעוד ארבע או שמונה שנים? האם גם הוא שואף להיות הנשיא ביום מן הימים?