"בזכות טראמפ": דו קיום נדיר בין מוסלמים ליהודים בניו יורק

על רקע הגידול המתמשך בתקריות אנטישמיות, שנרשם לאחרונה בארצות הברית, ובצל היוזמה הנשיאותית מעוררת המחלוקת של הנשיא דונלד טראמפ, שלפיה תיאסר כניסת אזרחים מוסלמים מכמה מדינות מוסלמיות, המציאות הזאת של דו־קיום בין יהודים ומוסלמים נדמית כמחזה נדיר. "אתה צריך לראות איך חסידים לבושי קפוטות וחבושי שטריימל יוצאים מחתונה המתקיימת באולם חתונות בברוקלין בדיוק בשעה שמוסלמים יוצאים מהתפילה במסגד סמוך", אומר ברי ספיצר, מנכ"ל "המועצה הקהילתית", ארגון מקומי הפועל בחסות העירייה ומפקח על הסדר האזרחי באזור. "הם לוחצים ידיים ומחייכים זה לזה". 

באזור סמכותו של ספיצר קיימות שכונות שאוכלוסיותיהן שונות מאוד זו מזו מבחינת הדמוגרפיה, ארצות המוצא, הזהות הדתית ורמת החיים. לדברי ספיצר, אוכלוסייתן של השכונות רבגונית באופן ש"אין כדוגמתו בארצות הברית. בדקתי את זה". "מהגרים מכל מדינה בעולם הערבי והמוסלמי,בהם יוצאי מדינות אסיה, בהם דור שני ושלישי, מתגוררים בברוקלין", אומר ספיצר. "רובם הגדול השתקע בשכונות שהרוב המכריע של תושביהן הוא יהודים חרדים וחסידים. אין כור היתוך כזה בכל אמריקה". 

"המועצה הקהילתית", שבראשה עומד ספיצר, מתכנסת אחת לחודש לדיון בנושאים הנוגעים לשגרת החיים בקהילה. בישיבות יושבים זה לצד זה רבנים ואימאמים, חרדים וחסידים לצד אישי ציבור מוסלמים, כמרים ופעילים של הקהילה הנוצרית. הדיונים עוסקים ביוזמות של אנשי עסקים לפתוח חנויות או סופרמרקטים, המבקשים את אישור המועצה; בהצעות לשיפור התנועה והקטנת העומסים בכבישים 

הראשיים ברובע; במתן שירותים מיוחדים וסיוע בעת החגים ובמועדים הקדושים לאוכלוסיות ברובע. נושא אחד הוא טאבו שנשמר בקפידה: לא מדברים על פוליטיקה.

אין כיום נתונים סטטיסטיים מעודכנים על גודלן של הקהילות היהודיות והמוסלמיות בברוקלין. לפי נתונים של ארגונים יהודיים, המבוססים על מפקד אוכלוסין משנת 2014, הקהילה היהודית ברובע מונה קרוב ל־600 אלף נפשות. לדברי עסקנים מוסלמים, מספר דומה של מוסלמים מתגוררים בברוקלין. 

למרות המתיחות בין יהודים ומוסלמים מחוץ לברוקלין, ברובע זה חיות שתי הקהילות הגדולות זו בתוך זו, בשלום ובשלווה, באזורי מגורים צפופים. עסקנים משתי הקהילות מציינים בגאווה את העובדה שבשכונות שאוכלוסייתן מעורבת לא ידוע על מקרי פשע. "שום דבר לא קורה", אומר דוב הייקינד, חבר בית הנבחרים של מדינת ניו יורק, המייצג זה שלושה עשורים את השכונות המעורבות ברובע. "לא ידוע על אף תקרית או אירוע יוצא דופן של איבה בין יהודים למוסלמים בברוקלין. אין לי הסבר לזה. אנחנו בני מזל".

לפני חודשים אחדים, בעקבות רצח של אימאם בסמוך למסגד ברובע קווינס, שבוצע על רקע פלילי, היה הייקינד הנואם המרכזי באספת הזדהות עם משפחת הנרצח שהתקיימה בברוקלין. "נאמתי בפני מאות מוסלמים ודיברתי על הדו־קיום המופלא בין שתי הקהילות", הוא מספר. לדברי הייקינד, הסיבה להיעדר כל סימן של אי־נוחות בין הקהילות היא ההקפדה על קיום קשרים קהילתיים בין פעילים יהודים ומוסלמים. "יש מאמצים לשמור על קשרים", הוא מספר. "כל אחד יודע שאם יהיו בעיות, כולם יפסידו".

 

לא מכבר התקיים במשרדו של הייקינד טקס שבו הוענק פרס הוקרה לצעיר מוסלמי בן 17, אחמד כליפה, תלמיד בית ספר תיכון בשכונת מידווד, שהיה עד לתקרית ברכבת התחתית שבה שחור תקף אישה חרדית. כליפה רדף אחרי התוקף, הזעיק שוטרים, והתוקף נעצר.  

כלי תקשורת מקומיים מדווחים לאחרונה על מתקפות על רקע דתי, שמתבצעות נגד מוסדות יהודיים ומסגדים. לפי ההערכות, מאז הבחירה בטראמפ לנשיאות גורמים גזעניים קיצוניים הרימו ראשם ואינם חוששים להפגין בגלוי את שנאתם ליהודים ולמוסלמים. עם זאת, כאמור, נראה שלגידול בתקריות הגזעניות שנרשם באחרונה ברחבי ארצות הברית אין ביטוי בשגרת החיים של האוכלוסיות המעורבות בשכונות בברוקלין. 

"לפעמים קורים מקרים של גניבת צמיגים או פגיעה ברכוש שמבוצעי םעל ידי עבריינים מבחוץ, אבל אין פשעים אלימים", אומר ספיצר. "הדו־קיום הזה אינו חריג או ראוי לציון מיוחד, אלא משהו שאנו תופסים כמובן מאליו, כמעט טבעי. אנחנו רואים את עצמנו כקהילה אחת, והיא מבוססת על דתות שונות ואזרחים בעלי רקע שונה. אנחנו גאים בשקט ובשלווה המאפיינים את החיים בשכונות אלה".

לאחרונה אף פורסם כי עסקנים חרדים בברוקלין הקימו קבוצת תמיכה בחנויות ובתי עסק שבעליהם הם מהגרים.הקבוצה פועלת בשכונה החרדית בורו פארק, ובמסגרתה הם מבקרים בחנויות הפועלות של מוסלמים ומביעים את תמיכתם בהם. "אנחנו חיים כאן בארצות הברית בין מאות אלפי מוסלמים", אמר אחד העסקנים לעיתון מקומי. "איננו חיים בקרב הלבנים מהמדינות השמרניות, שבהן הפופולריות של טראמפ חוגגת. המוסלמים שחיים כאן הם אנשים טובים מפקיסטן והודו, משטחי הרשות הפלסטינית, מסוריה, טורקיה, בנגלדש ותימן. רופאים פקיסטנים מנתחים את חולינו בבתי החולים, ונהגי מוניות טורקים משרתים את בנינו. על פי הוראת הרבנים, ייסדנו קבוצה של אנשי ציבור שיזדהו עם שכנינו בצר להם".

"התושבים בשכונות המעורבות הם אנשים מתונים, שקטים, מכבדים מאוד את אורח החיים ואת הדת אחד של השני", אומר גם אבו קליקוזמאן, מנהיג בקהילה המוסלמית בברוקלין. "הם עובדים קשה לפרנסתם, חולקים חדשות משמחות ושותפים בעצב בהתפתחויות לא נעימות". 

קליקוזמאן, (60), שהיגר מבנגלדש, פועל זה שנים בהתנדבות לקידום פרויקט שמטרתו קידום "דו־שיח בין דתות". במסגרתו הוא מטפח קשרים עם עסקנים יהודים ומוסלמים, מיודד עם אימאמים ומקורב לפעילים יהודים חרדים. לא מכבר קיבל אות הוקרה מיוחד מהמועצה המקומית. אלא שכמו יתר מנהיגי הקהילה המוסלמית בברוקלין, גם קליקוזמאן מוטרד מההשלכות השליליות הצפויות לקהילה עקב מאמציו של טראמפ לאסור הגירה ממדינות מוסלמיות. לדבריו, מוסלמים רבים פנו אליו באחרונה בחשש מפני מהצו הנשיאותי. "אני דמוקרט, והצבעתי בעד הילרי קלינטון", הוא אומר. "אבל החלטתי להשקיף מהצד על התנהלותו של טראמפ בנושא ההגירה ובשלב זה לא להגיב. אני מייעץ לפונים אלי: 'תמתינו לראות מה יקרה ואיך יתפתח המהלך שלו נגד הגירת מוסלמים'". 

לדברי קליקוזמאן, אם אחרי 100 ימים של נשיאות טראמפ הוא ימשיך במדיניותו נגד מוסלמים, הוא מתכנן לארגן מצעד מחאה ענק נגדו. "באופן עקיף טראמפ למעשה ליכד עוד יותר את שתי הקהילות, היהודית והמוסלמית, בברוקלין", אומר גם האימאם אוואד אל־סעיד אלמאטבגי, המנהיג הרוחני של מסגד גדול בשכונת קלינטון היל בברוקלין. אלמאטבגי (60), סודני 

במוצאו, הוא גם מנהלו של בית לוויות מוסלמי. בעת השיחה עמו ישבו בחדר ההמתנה בני משפחת נפטר שחיכו להוראות של האימאם בנוגע ללוויה. כשסיפר על תפקידו כמנהל בית הלוויות, ביטא בעברית את המילה "טהרה" כחלק מתהליך ההכנה להלוויה מוסלמית. "בשכונתי מתגוררים מוסלמים, יהודים, נוצרים ואנשים שאינם שייכים לדת כלשהי, ואין אף סימן של מתיחות או של אירוע לא נעים", הוא מספר. "החבר הטוב ביותר שלי הוא רב אורתודוקסי". 

לדברי רב אורתודוקסי, שפרש לגמלאות לאחר כמעט יובל שנים בראש מוסד חינוכי, הדו־קיום המוקפד הוא תוצר של הפלורליזם הטבוע בחברה האמריקאית, ובמסגרתו "היהודים והמוסלמים מדברים זה עם זה, שומרים על קשר ומכבדים את השוני של הזולת", כדבריו. אפילו העובדה שהיהודים החרדים בשכונות המעורבות הם ברובם הגדול בעלי השקפות ימניות לא מונעת מדו־הקיום להתממש. "אלו יהודים שמהבחינה הפוליטית דומים לחרדים בישראל", אומר הרב. "אני משער שחלקם לא כל כך אוהבים את השכנות הקרובה עם מוסלמים. אבל הם אינם מתלוננים, כי הקרבה הזאת לא מעוררת שום בעיות באורח החיים. הם ושכניהם המוסלמים עסוקים בטרדות היומיומיות, עובדים ומתפרנסים בכבוד".