קלפיות בצל הטרור: צרפת יוצאת לבחירות שיכולות לשנות את אירופה

בחירות בצל טרור ואי־ודאות בצרפת. 50 אלף שוטרים ו־7,000 חיילים ישמרו היום על 67 אלף קלפיות ההצבעה בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות, שבו יכריעו 46 מיליון בעלי זכות הבחירה מי הם השניים מבין 11 המתמודדים שיעלו לסיבוב השני. על פי הסקרים, שיעור ההשתתפות הצפוי עומד על 73%. עם זאת, לא ברור עדיין איך ישפיע אירוע הטרור בשדרות השאנז אליזה בפריז בשבוע שעבר על שיעור ההצבעה, אולם ההערכה היא שכשליש מהבוחרים עדיין לא החליט עבור מי יצביע. פרסום סקרים אומנם נאסר רשמית מיום שישי בחצות, אך הם ממשיכים להיערך עד פתיחת הקלפיות. לפי אלה שנערכו אחרי הפיגוע, לא חל שינוי משמעותי במגמות ההצבעה לטובת מועמדי הימין.

הבחירות נערכות הפעם תוך ניסיון לטשטוש ההבדלים המסורתיים שמאל וימין. ארבעה מועמדים צמודים מובילים בכוונות ההצבעה, עם יתרון קל לשני הראשונים: מועמד המרכז־שמאל עמנואל מקרון המשיך להוביל עם 23% עד 24.5%. מועמדת הימין הקיצוני מארין לה פן עם 21.5% עד 23%. מועמד הרפובליקנים פרנסואה פיון עם 19% עד 21%, ומועמד השמאל הקיצוני ז'אן לוק מלנשון עם 18.5% עד 19.5%. עם זאת, הפרשים אלה ביניהם נופלים בתחום מדגם הטעות הסטטיסטית. כל הסקרים מצביעים בשלב זה על הפסד של לה פן בסיבוב השני בעוד שבועיים, אם תעפיל אליו. המועמד הרשמי של המפלגה הסוציאליסטית בנואה המון יצא למעשה מן המרוץ, והסקרים אינם מעניקים לו יותר מ־8%.

כוחות הביטחון יצטרכו להסתפק היום בסיורים, כיוון שהחוק אוסר עליהם להיכנס לקלפיות ואפילו לא לערוך חיפושים בכניסה אליהן. עם זאת, חברי ועדות הקלפי עצמם יוכלו לבדוק את זהות הנכנסים. אתמול נעצר אדם חמוש בסכין כשהתקרב לשוטרים בתחנת הרכבת גאר דה נורד - ובמקום נוצרה בהלה בקרב מאות נוסעים.

במהלך סוף השבוע התבררו פרטים נוספים על פיגוע הטרור בשבוע שעבר בשדרות השאנז אליזה בבירה פריז. המחבל יצא ממכונית אאודי אפורה שאותה החנה במקביל לרכב משטרה ששמר על סוכנות התיירות הטורקית, ירה מרובה קלצ'ניקוב לתוך ניידת משטרה, הרג שוטר ופצע שניים אחרים, אחד מהם קשה. הוא נורה למוות על ידי חבריהם.

בכיסו של המחבל נמצא פתק שבו הוא נשבע אמונים לארגון דאע"ש. במכונית נמצאו רובה, אקדחים, תחמושת וספר קוראן. מאוחר יותר הוא זוהה כקרים שרפי (39), יליד צרפת, המוכר למשטרה כמי שנחשד ונחקר לאחרונה על קשר עם ארגוני טרור. שרפי הוא בעל עבר עשיר של אלימות, במיוחד נגד שוטרים, ובילה 14 שנים מאחורי הסורגים. לפני 16 שנה הוא ירה בשוטר שעצר אותו כשנהג במכונית גנובה, ואחר כך שוב תקף שוטר כשהיה במעצר. הוא גם נשפט והורשע בשוד מזוין.

עם גילוי זהותו התגברה הביקורת על שלטונות החוק והביטחון, במיוחד לאחר שהתברר כי רק לפני חודשיים נעצר שרפי ונחקר בעקבות עדויות שלפיהן ביקש ליצור קשר עם גורמים אסלאמיים קיצוניים כדי לפגוע בשוטרים. בהיעדר הוכחות שוחרר שרפי תחת פיקוח, שהתגלה כרופף. דאע"ש טען מצדו בהודעה שפורסמה באמצעות סוכנות ידיעות בלתי רשמית שלו, כי מבצע הפיגוע הוא דווקא אבו יוסף אל בלג'יקי שהגיע, לפי ההודעה, מבריסל ברכבת לפריז, אולם האיש הסגיר את עצמו ביום שישי במשטרת אנטוורפן בבלגיה והוכיח כי אין לו חלק בפיגוע.

שירותי הביטחון הצרפתים פשטו בסוף השבוע על ביתו של המחבל שרפי בפרבר שאל ליד פריז ועצרו את אביו, אחיו ואחד מידידיו. השוטר שנרצח, קסבייה ז'וז'לה, היה חבר הקהילה הגאה ואימץ לאחרונה ילד עם חברו לחיים. הוא תואר כשוטר בעל מודעות חברתית גבוהה שיצא אפילו לסייע למהגרים ביוון.

אירוע הטרור הביא לפגיעה מחודשת ביוקרתה של צרפת. במשך שעות ארוכות רוקנה השדרה היפה ביותר בעולם ואתר תיירות מרכזי של צרפת מאלפי האנשים ששהו בה בשעת ערב. תקיפת הטרור התרחשה בשעה ש־11 המועמדים לנשיאות ערכו ביניהם עימות לא ישיר בטלוויזיה בצורה של סדרת ראיונות.  

המועמדים

עמנואל מקרון (39) דור הביניים והצעירים בידיו
מקרון הוא התגלית וההפתעה הגדולה של הבחירות הנוכחיות. מדובר בפקיד ממשל מבריק שהפך לילד פלא בבנק רוטשילד, ואחר כך ליועצו הכלכלי של הנשיא היוצא פרנסואה הולנד ושר הכלכלה שלו. נשוי לבריג'יט טרונו, שהייתה מורתו ומבוגרת ממנו ביותר מ־20 שנה, ו"הואשם" בהומוסקסואליות. מקרון הקים תוך חודשים ספורים את התנועה קדימה, שאליה הצטרפו או שהביעו בה תמיכה מדינאים בכירים מן המרכז, אך גם ממפלגתו לשעבר, המפלגה הסוציאליסטית, כמו שר ההגנה ז'אן איב לה דריאן וראש הממשלה לשעבר ולס.

מקרון הותקף על ידי יריביו בטענה שהוא "פרנסואה הולנד בתחפושת", אך למרות זאת הצליח לסחוף בסקרים את מעמד הביניים והדור הצעיר הפתוחים לשכלולים הטכנולוגיים וליזמות סטרט־אפים שהוא מעודד בארצו. הוא תומך בחיזוק האיחוד האירופי ובכלכלה ליברלית. בנאומו האחרון, אחרי הפיגוע בשדרות השאנז אליזה בפריז, אמר שהוא משוכנע שיוכל "להגן על הצרפתים" ו"יילחם ללא רחם בטרור". הוא גם הבטיח להילחם בהקצנה האסלאמית, אך הוא מתנגד להגבלת ההגירה, לגירוש מוסלמים החשודים בתכנון או בתמיכה בטרור, ולהגבלות על זכויות האזרח מטעמי בטחון. נתמך על ידי נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה.

מארין לה פן (49) אויבת השמאל והאיחוד האירופי
לה פן הפכה את מפלגת החזית הלאומית, שהקים אביה, ז'אן מרי לה פן, מאבות הימין הקיצוני בצרפת, למחנה כחול־מארין. היא סילקה את אביה מכחיש השואה מן ההנהגה והפכה את מפלגתה, שאותה ניקתה, לדבריה, מגורמים אנטישמיים, לאחת משלוש הגדולות בצרפת - אך ללא ייצוג כמעט בפרלמנט בגלל שיטת הבחירות הרובנית. לה פן רוצה לחזור על ההישג של אביה בבחירות 2002, כשעלה לסיבוב השני. עם זאת, בניגוד לאביה היא הובילה במשך חודשים ארוכים את הסקרים המוקדמים ואף זכתה ללגיטימציה כשהשתתפה בעימותים הטלוויזיוניים מול המועמדים המרכזיים האחרים.

לאחרונה, בגלל ירידה בסקרים, הקצינה שוב לה פן את עמדותיה. אחרי הפיגוע בפריז בשבוע שעבר היא דרשה את גירושם המיידי מהמדינה של כל החשודים בהקצנה אסלאמית, ביטול אזרחות לחשודים ואיסור על הקמת ארגונים אסלאמיים. קודם לכן דרשה את הפסקתה המוחלטת של ההגירה לצרפת לתקופה מסוימת. לה פן דורשת שארצה תעזוב את האיחוד האירופי, והיא נתמכת על ידי דונלד טראמפ.

פרנסואה פיון (63) הסתבך וצנח בסקרים

פיון, מועמד המפלגה הרפובליקנית וראש הממשלה לשעבר תחת הנשיא הקודם ניקולה סרקוזי, נחשב עד חודש ינואר השנה לנשיאה המובטח הבא של צרפת אחרי ניצחון סוחף בפריימריז של מפלגתו. אחר כך הוא שהסתבך בשורה של פרשיות שחיתות, שהעיקרית שבהן היא תשלום משכורות לאשתו במשך שנים על עבודה פיקטיבית כעוזרת פרלמנטרית. בעקבות כך גם מצביעי הימין הביעו בו אי אמון.

לאחרונה הקצין פיון את עמדותיו בנושאי הגירה ומלחמה באסלאם - והחל לעלות שוב בסקרים. הוא נתמך על ידי הימין הקתולי השמרן המתנגד להפלות ולנישואים הומוסקסואליים. במהלך הקמפיין הוא הבטיח לנהל מלחמה בטרור ולהשאיר את מצב החירום שבו נתונה ארצו למשך שנים נוספות.

ז'אן לוק מלנשון (65) הקול המוסלמי מובטח לו

מנהיג השמאל הקיצוני הנתמך על ידי המפלגה הסוציאליסטית היה בעבר טרוצקיסט וגם שר בממשל הסוציאליסטי. הוא נחשב לנואם הטוב מבין הארבעה ולמי שהצליח להראות שהוא קרוב לבעיותיהם היומיומיות של האזרחים. במערכת הבחירות הנוכחית הוא הפעיל שיטות מתקדמות, כמו העברת דמותו בהולוגרמה לעצרות מקבילות לזו שערך.

מלנשון מיתן את התבטאויותיו הפומביות בתקופה האחרונה, והוא כבר לא דורש יותר יציאה מהאיחוד האירופי אלא משא ומתן מחודש. זכור במיוחד סירובו לפני חמש שנים להפסיק את מסע הבחירות שלו אחרי רצח הילדים היהודים בעיר טולוז על ידי מוחמד מראח, וגם השבוע הוא סירב לעצור את הקמפיין בעקבות פיגוע הטרור בפריז.