מתון וכריזמטי: הנייה יצטרך לוותר על 1000 ימי החסד

הבחירה שלשום באסמעיל הנייה לראש הלשכה המדינית של חמאס היא המשך ישיר לאמנת חמאס המתחדשת. בחמאס הדגישו כי הבחירה בהנייה (54) היא הוכחה נוספת שמדובר בארגון חזק שמאמין בדמוקרטיה ומכבד את תוצאותיה. בהודעה הרשמית ציינו עוד כי העדיפות של חמאס לאחר הבחירה בהנייה היא “לחזק את הקשרים הפנים־פלסטיניים ולסדר את הבית הפלסטיני”. עוד נאמר כי “מה שעומד בראש סדר העדיפויות הוא העמידה האיתנה של העם שלנו וכן לגייס את כל הערבים, המוסלמים והקהילה הבינלאומית כדי שיעמדו לצד העם הפלסטיני ולתמוך בסוגיה הפלסטינית הצודקת”.
 

הפלגים הפלסטיניים בירכו על הבחירה בהנייה כיורשו של חאלד משעל. “הוא מסוגל לשאת את הדגל של שחרור ירושלים וזכות השיבה”, אמר הבכיר בארגון הג’יהאד האסלאמי חאלד אל־באטש. גם החזית הדמוקרטית הצטרפה למברכים. “אנו מקווים שבחירתו תביא לסיום הפילוג הפנים־פלסטיני ותחזק את הפיוס”, אמר טלאל אבו זריפה. 
 

“הנייה הוא אדם שזוכה לכבוד והערכה ומאמין באחדות”, אומר בכיר בחזית העממית, ג’מיל מזהאר. “אנו מקווים שהדבר יביא לידי שינוי אל מול האתגרים הגדולים שהוא עומד בפניהם”.במוקטעה שברמאללה טרם הגיבו באופן רשמי לבחירה. רק שלשום, בטרם הוכרז על הבחירה בהנייה, הוציאה הרשות הפלסטינית הודעה נוקבת, שלפיה הם הולכים לייבש את רצועת עזה עד כדי ניתוק זרם החשמל, כדי שחמאס תוכרע ותמסור את הרצועה לידי הרשות הפלסטינית. אלא שכעת נדמה שהרשות שולחת מסר מפויס יותר.

העיתונאי נאסר אל־לחאם, עורך סוכנות הידיעות “מען”, בעל 1.3 מיליון עוקבים ומי שנחשב מקורב ליו”ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן ואף ליווה אותו כעיתונאי במסעו לארצות הברית, כתב בפוסט לאחר הבחירה בהנייה: “מברוכ לאח אסמעיל הנייה... אינשאללה הוא יבקר בקרוב ברמאללה, מאחר שהוא מסוגל להבין את מורכבות האדמה הכבושה ולצלוח את משבר העשייה הלאומית”. 

בביטאון של חמאס, “פלסטין”, התעלמו, מצדם, מהמסר המפויס הזה. שם פורסמה קריקטורה שבה נראה אבו מאזן אומר בנאומו: “כתגובה לפשעי ישראל, וכתמיכה במאבק האסירים הגיבורים, אני מאיים על חמאס בצעדים כואבים ותקדימיים”.

במאמר מערכת בביטאון המזוהה עם הרשות הפלסטינית, “אל־חיאת אל־ג’דידה”, בכותרת “אין חזרה ואין פיוס”, נכתב: “טועה מי שחושב או מפרסם כי המחלוקת בין הנשיא אבו מאזן לתנועת חמאס היא על רקע אישי. מי שעוקב אחר הפלסטינים יודע היטב כי אבו מאזן התייחס בצורה שקופה, לאומית ודמוקרטית לתוצאות הבחירות שנערכו ב־2006 לפרלמנט.

לפני כן, הוא אף עמד על כך שחמאס תשתתף בבחירות למרות הביקורות. מעבר לכך, הנשיא אבו מאזן עדיין מאמין בדיאלוג שיביא לסיום הפילוג במשך עשר השנים האחרונות, למרות הקריאות שדרשו ממנו להכריז על עזה כמחוז מורד ולהפסיק את ההעברות הכספיות, שהגיעו ל־20 מיליארד דולר.

היו כאלה שראו בכך מימון להפיכה של חמאס. אולם הנשיא אבו מאזן מאמין באופציה הדמוקרטית של דיאלוג ואינו חושב שאזרחי עזה צריכים לשלם את המחיר של ההפיכה, כולל גניבת כספי מסי הבריאות בסך 100 מיליון שקלים בשנה, אף שהרשות היא שמממנת את תחום הבריאות. כשחמאס תוותר על השותפות עם האחים המוסלמים, היא תהיה חלק מהבית הפלסטיני הלגיטימי”.
 

הקשר הישראלי
 

הנייה, נשוי ואב ל־13, נולד ב־1962 במחנה הפליטים שאטי שברצועת עזה, שבו הוא מתגורר גם כיום, למשפחה של דייגים. הוא התייתם מאביו בצעירותו. במהלך שנות ה־80 היה פעיל במסגרת מועצת הסטודנטים של האוניברסיטה האסלאמית של עזה  ואף כיהן כיו"ר המועצה למשך שנתיים. לאחר שחרורו של שייח' אחמד יאסין מהכלא ב־1997 מונה הנייה לראש לשכתו. בדצמבר 2005 נבחר לעמוד בראש רשימת חמאס, ובבחירות שהתקיימו ב־2006 הוביל את התנועה לניצחון על תנועת פת"ח ונבחר לראשות הממשלה של הרשות הפלסטינית. ב־2007 הודיע נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס על פיטורי הנייה מתפקיד ראש הממשלה עקב העימותים ברצועת עזה. חמאס סירבה לקבל את פיטוריו, והנייה המשיך לשלוט ברצועת עזה. 
 

הנייה מוכר כאיש פרגמטי ומתון יותר משאר חבריו. מקורות בתוך הארגון מדגישים כי מדובר באישיות כריזמטית וחזקה, ויש לו עקרונות שהוא עומד עליהם. עם זאת, אחרים מדגישים כי הנייה, שנחשב לאיש שעומד מאחורי רוב ההחלטות של חמאס, הוא למעשה איש קיצוני שאי־אפשר לצפות את מהלכיו. כזכור, באוקטובר 2014 אושפזה בתו של הנייה בבית חולים בישראל בעקבות ניתוח קיסרי שעברה בעזה והסתבך. כמו כן, שתי אחיותיו של הנייה מתגוררות עם משפחותיהן בתל שבע שבנגב. 
 

על פי דיווחים בסוכנות “אנדולו” הטורקית, הוא אמור לנהל את הארגון מחוץ לרצועה, קרוב לוודאי מקטאר, כמו שעשה משעל. “הישיבה בעזה מסוכנת מאחר שהמנהיג החדש עלול להיות מטרה ישירה של ישראל”, אמר מקור בכיר בחמאס. “ומה גם שדרישות התפקיד מחייבות אותו לעבור ממקום למקום ולנסוע”. בשל הפרגמטיות שלו, ייתכן שהנייה ישהה גם בטורקיה. נוכח המורכבות והבעיות הקשות השוררות ברצועה, וגם נוכח המתקפה של הרשות הפלסטינית על ממשל חמאס, ככל הנראה ייאלץ הנייה לוותר על 100 ימי החסד שלו.