ביום שישי בדאלאס טקסס
עשרים ושניים נובמבר שישים ושלוש
נרצח ג'ון קנדי שקראו לו "ביג אס".
יריה אחת בצוואר ושתיים בראש...
...היינו בצופים, שיחקנו כדורגל,
דוח רצח מתחיל בלי מילת אהבה.


(שלמה ארצי)



בלילה שבין שישי לשבת, כשסיימנו משמרת של בסיסית בשבטה ונכנסנו לאוהל השומרים כדי להעיר את אלה שאחרינו, לפני שחטפנו תנומה של ארבע שעות עד שיבואו השומרים להעיר אותנו למשמרת הבאה, מישהו צעק פתאום שעכשיו אמרו בטרנזיסטור שקנדי נרצח. מיד נצמדנו כולנו לטרנזיסטור שהיה תמיד צמוד לאוזן של הבחור, והיה רעש גדול באוהל שבדרך כלל שרר בו שקט של שומרים ישנים לפני שמירה.



בתוך כל המהומה שמענו בכי חרישי וחנוק מתחת לאחת השמיכות. עד היום אני לא יודע מי היה המתייפח, אבל כששואלים אותי אם אני זוכר איפה הייתי כשקנדי נרצח, אז אני שומע את הבכי החרישי החנוק ההוא מתחת לשמיכת הצמר הצבאית באוהל השומרים בשבטה ביום שישי בלילה שבין 22 ל–23 בנובמבר שנת 1963.



תמונה ראשונה



בשבוע הבא, ב–29 במאי, ימלאו מאה שנה להולדתו של ג'ון פיצג'רלד קנדי, הנשיא הראשון בארצות הברית שנולד במאה ה־20. הוא היה גם הצעיר ביותר, אם נתעלם מזה שתיאודור רוזוולט היה אומנם נשיא צעיר ממנו, אבל הוא לא נבחר, אלא התמנה לתפקיד מתוקף החוק לאחר רצח הנשיא וויליאם מקינלי שרוזוולט היה סגנו.



קנדי היה בן 43 כשנבחר לנשיאות. ביל קלינטון היה בן 47, וברק אובמה בן 48. את החגיגה שערכו לו ביום הולדתו ה–45 במדיסון סקוור גארדן בניו יורק זוכרים גם אלה שלא היו שם. למעלה מ–15 אלף איש חגגו שם באותו הערב את יום ההולדת הנשיאותי. מיליונים צפו בו בשידור חי בטלוויזיה, ומי לא הייתה שם? הגברת הראשונה ג'קי קנדי, שבלטה בהיעדרה מהחגיגה, כמו שאומרים.



מי שכן הייתה שם היא מרילין מונרו, ואותה זוכרים כולם כשהיא משירה מעליה בנונשלנטיות את מעיל הפרווה הלבן ונחשפת בשמלה הנוצצת הצמודה שמתחתיה היא לא לובשת כלום, כשהיא מתייצבת על דוכן הנואמים ושרה לו בקול לוחש ומפתה כמו שרק היא יודעת "HAPPY BIRTHDAY MR. PRESIDENT" וממשיכה בגרסה מיוחדת ואישית מאוד של השיר "THANKS FOR THE MEMORY". מעניין על איזה זיכרון היא הודתה לו.


והנסיך, אופס סליחה - הנשיא, עלה לדוכן. הקהל שאג והריע לו, עד שנדמה היה שמדובר באיזה משחק חשוב וגורלי שבו מנצחים הניו יורק ניקס. "אני יכול לפרוש עכשיו בשקט מהפוליטיקה אחרי שקיבלתי ברכה כל כך מתוקה", הוא אמר. שנה וחצי אחר כך הוא נרצח.



חודשיים וחצי אחרי האירוע המרהיב והמלהיב וההופעה המתוקשרת, נמצאה מרילין מונרו מתה במיטתה. בכך הפכה ההופעה ההיא לאחת ההופעות הפומביות האחרונות שלה. ושיר התודה שלה על הזיכרונות קיבל משמעות מצמררת.



תמונה שנייה


אף פעם אל תנהל משא ומתן מתוך פחד. אבל אל תפחד אף פעם לנהל משא ומתן. אי אפשר לנהל משא ומתן עם מי שאומר: מה ששלי שלי, ומה ששלך נתון למשא ומתן. את האמנות יוצרים אנשים בני חורין. הזמן המתאים ביותר לתקן את הגג הוא כשהשמש זורחת. אומה ניכרת לא רק בזכות האנשים שהיא יוצרת אלא גם בזכות אלה שהיא מכבדת וזוכרת. (ג'ון קנדי)



קנדי המדינאי גילה במעשיו נחישות ורוח צעירה שאותה הכניס לפוליטיקה האמריקאית לאחר שנות האפרוריות של קודמו, הנשיא אייזנהאואר. אחד הדברים החשובים והמשמעותיים שנזקפו לזכותו הוא המאבק לסיום ההפרדה הגזעית. קנדי עמד לצדה של התנועה לזכויות האזרח. הוא יזם וקידם את חוק זכויות האזרח בקונגרס האמריקאי. "מאה שנים של השתהות עברו מאז שחרר הנשיא אברהם לינקולן את העבדים, אבל נכדיהם וצאצאיהם של אותם עבדים אינם חופשיים עדיין", אמר.



כשהתברר שברית המועצות מציבה טילים בקובה, פרץ משבר הטילים הגדול. אם קנדי היה מורה על חיסול הטילים, זה היה מתפרש כפתיחה ברורה במלחמת עולם. אם היה מעלים עין, זה היה מתפרש כחולשה אמריקאית. קנדי החליט על הטלת מצור ימי על קובה. ברית המועצות נסוגה. המשבר חוסל. ג'ון קנדי, בעזרת רוברט אחיו, שניהל במקביל מגעים דיפלומטיים חשאיים עם הקרמלין, יצא גבר גבר.



הוא קידם את המרוץ לחלל, שעד אז היה נתון ליתרון של הרוסים. הוא יזם את השותפות האסטרטגית עם ישראל לאחר שנים ארוכות של אמברגו אמריקאי ואפילו לא מנע מאיתנו את הקמת הכור בדימונה. אבל בזמן כהונתו הקצרה העמיקה המעורבות של ארצות הברית במלחמה בווייטנאם, שהטביעה את המדינה בבוץ הטובעני הזה לשנים ארוכות שייזכרו כאחת מתקופות השפל של ארצות הברית, שגבתה קורבנות רבים וגרמה לשסע עמוק בעם.


וכל זה התרחש בשלוש שנות נשיאות שהסתיימו בצורה כל כך טראומתית שכל מי שהיה אז וחווה את אותם רגעים, נושא אותם איתו כמו פצע שעדיין מדמם.



תמונה שלישית


סאני
תודה על זר של שמש שמלטף אותי
ועל האהבה שמאירה דרכי
נתת לי הכל מכל
עכשיו אני גבוה וגדול
סאני, מעמקי הלב
אני אותך אוהב.


(בובי הב. תרגום שלי)


ג'ון קנדי ג'וניור בהלויית אביו. צילום: ללא



זה קטע מהשיר "סאני" שכתב בובי הב ב–23 בנובמבר 1963, יום לאחר רצח קנדי. באותו היום נרצח גם אחיו של הב בקרב סכינים. "רציתי לחשוב על זמנים מאושרים יותר ולקוות לימים טובים יותר", אמר הב. כולם הקליטו את השיר, מג'יימס בראון ואלה פיצג'רלד ועד פרנק סינטרה וחוזה פליסיאנו. אחרי שהגעתי ל־150 ביצועים הפסקתי לספור את המבצעים.



את מספר הסרטים שהופקו אפילו לא התחלתי לספור. והספרים שממשיכים לראות אור ולשפוך אור ולהעלות קונספירציות שונות ומשונות. בקיצור, אין מנוחה ואין שקט. מי שנולד כשהרצח התרחש, הוא היום כבר בן 54, ועדיין מצביעים האמריקאים על ג'ון קנדי כעל אחד הנשיאים האהובים בכל הזמנים ועדיין זוכרים את הזוג ג'ון וג'קי כדבר הקרוב ביותר למלכות, שכנראה מאוד חסרה להם.



במחזה "ילדי קנדי", שהוצג גם כאן בארץ, אומרת ואנדה, אחת הדמויות: "אני זוכרת איך שבאותו לילה, אחרי שזה קרה, הלכתי בברודוויי וכמה שזה היה מוזר לראות את כל התיאטראות סגורים. זה היה כמו תחילתו של ליקוי חמה. אנשים התנודדו כמו שיכורים ברחובות באמת, והם נראו אבודים וחסרי אונים כמו אנשים אחרי התקפה אטומית בסרטים. כולם נורא פחדו בהתחלה... אבל למחרת איש מהם כבר לא פחד. הפחד נעלם והפך לאלם. אנשים פשוט לא האמינו שזה קרה... מאות אלפי אנשים התפללו למענו. אתם מבינים, העולם כולו אהב אותו כל כך. כל הגזע האנושי היה באבל".



אפילוג



קוראים לזה "הטרגדיה של משפחת קנדי". אסון רדף אסון והכה את המשפחה הלכאורה מאושרת הזו. אחיו הבכור ג'וזף, שהיה התקווה הגדולה של המשפחה, נהרג במלחמת העולם השנייה. רק אז יועדה הקריירה הפוליטית לג'ון הצעיר ממנו. חמש שנים אחרי הרצח של ג'ון קנדי, נרצח בלוס אנג'לס אחיו רוברט בעיצומו של מסע הבחירות שלו לנשיאות.



בנו, ג'ון ג'ון, זה שהיה בן 3 כשנרצח אביו והצילום המפורסם שלו כשהוא מצדיע על קברו המיס מיליוני לבבות ברחבי העולם, התרסק עם מטוסו שבו הטיס את אשתו ואת גיסתו לפני 18 שנה. עוד לא מלאו לו 40. הבת קרוליין, שהייתה בת 6 כשאביה נרצח, היא השריד האחרון שנותר ממשפחתו של הנשיא. עד לאחרונה היא הייתה שגרירת ארצות הברית ביפן. אם הילרי הייתה נבחרת, אז קרוליין הייתה אמורה להחליף אותה בתפקיד הסנאטורית של ניו יורק. היא נשואה לאדווין שולברג היהודי ולהם שלושה ילדים.



הזמר ניל דיאמונד גילה לפני כמה שנים ששירו המפורסם "SWEET CAROLINE" נכתב עליה. "קרוליין המתוקה/ ימים טובים מעולם לא נראו טובים כל כך/ נטיתי להאמין שלעולם כבר לא יהיו/ אבל לא לא לא". קשה לתאר את ג'ון קנדי בן 60, הגיל של בתו היום. יש אנשים מסוימים שיישארו תמיד צעירים. ג'ון פיצג'רלד קנדי, שהשבוע יימלאו מאה שנים להולדתו, יישאר בן 46 לנצח.



***



כבר אין אנשים כאלה היום. הם אפילו לא יכולים לתאר לעצמם מישהו כזה. הם כבר רגילים לרעיון שהעולם הוא רק ביצה של אלימות ופוליטיקה מלוכלכת, ומוות בלתי צפוי וכיעור בכל מקום. הם לא מסוגלים להבין שהיה פעם זמן, פסק זמן של כמה שנים, כשכולם אהבו מישהו. מישהו גדול וטוב יותר מאנשים אחרים. הם לא מסוגלים להבין שכל האנשים, שכל העולם אהב אותו. כולם חוץ מאחד.


(רוברט פאטריק. תרגום: אהוד מנור).